הספרייה העברית בברלין, נובלות לקרוא, כשלסבתא יהיו מדפים, ספרות מתורגמת , עם עובד, רשימה ספרים שקראתי, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים שחושבים עליהם גם זמן רב אחרי, לקנות בהזדמנות, ספרים שאני עומד לקרוא, מאד רוצה לקרוא, לקריאה, מתכנן לקרוא, ספרים שקראתי לאחרונה, ספרים שאני רוצה לקרוא, אלי קריאה, לקרוא בקרוב, עניין, מעןלים, יוגוסלביה, 2019 פואנטה℗, מתוכננים, צריך לקרוא, הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא, הספרים שקראתי כבר..., רשמתי לפני, ספרי חובה - לפני המוות..., ספרים שלא אהבתי, רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקנות, ספרים שקראתי, רציתי-השגתי, חומדת., רוצה לקרוא, אני אקרא מתישהו, רוצה לקרוא, לקרוא ב2011, מומלצים, רוצה לקרוא, ספרים מומלצים מהלל הזקן...:-), למכירה עד 20 ש'ח, רותם , המליצו לי..., הפסקתי באמצע, ספרות מתורגמת, שלושה-ארבעה כוכבים, לקרוא, ספרים טובים שקראתי, צריך לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, ספרי קריאה, רוצה לקרוא, קראתי ואהבתי, רוצה לקרוא, רשימת מכולת לספריה (כי תמיד שוכחים כשמגיעים לשם), AAA, נקרא ב 2014, to read list, 1, המחברת, הספריה שלי, מחכה על המדף, its on my list, 2011-2019, רוצה לקרוא, כריכות מכוערות במיוחד וגם לא קשורות, ספרות מתורגמת למכירה, ספרים על רקע היסטורי, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, פעמיים, קְרִיאַת יַם סוּף, בְּלֵב צִיָּה , מועמד, 2021, מחברות לספרות • טובי, ק ר א ת י, רחל - ספרים שאהבתי מאוד, תומחר , קראתי, סיפורים קצרים, ארה"ב - קנדה, ספרים שקראתי 2015, Long Story Short, קצרים - סיפורים קצרים, טורים, אנתולוגיות וסיפורי עמים למכירה, מסע, למה? כובע!, רחל - רשימת קריאה כללית, עוד ...

1.

פרויקט לָזָרוס מאת אלכסנדר המון במארס 1908 צילצל צעיר כחוש בפעמון ביתו של ג'ורג' שִׁיפִּי, המפקד של משטרת שיקגו, וביקש לפגוש אותו כדי למסור לו מעטפה. הצעיר היה לזרוס אָוֶרבוך, כבן 19, מהגר יהודי ממזרח-אירופה שחמש שנים קודם-לכן עבר עם משפחתו את הזוועות של פוגרום קישינֶב המפורסם. שיפִּי לא בדק את תוכנה של המעטפה. הצעיר נראה לו נוכרי ואנרכיסט, ודאי רוצח-מתאבד. אמריקה היתה שרויה באותם ימים בטירוף של רדיפת אנרכיסטים ובשנאת זרים מזרח-אירופים, רווּיה אנטישמיות. שיפִּי שלף איפוא את אקדחו וירה בלזרוס שוב ושוב, לוודא את מותו.   על "פרשת לזרוס" אפשר לקרוא בעיתוני התקופה, והיא עטופה בערפל ההיסטוריה והכאב. והנה כעבור כמאה שנה הופכת הפרשה לאובססיה של ולָדימיר בְּריק, גיבור הרומאן של הֶמון. בריק הוא סופר בוסני צעיר, מהגר מסָרָייבו, המתגורר בשיקגו ונשוי לאמריקנית. הוא מבקש לקדם את הקריירה הספרותית המדשדשת שלו באמצעות כתיבת רומאן על לזרוס; ולאחר עבודת תחקיר, שהותירה אותו באי-ידיעה מה באמת קרה ומדוע, הוא מספח אליו את חבר ילדותו מסָרָייבו, והשניים נוסעים למזרח-אירופה - ללבוב, לצ'רנוביץ', לקישינב - כדי להבין את מסלול חייו הטרום-אמריקניים של לזרוס. בריק, המביט על אמריקה בעיני זר בוסני, מביט על אוקראינה ומולדובה ובוסניה בעיני זר אמריקני. יהיה עליו למצוא את עצמו מחדש.   קישינב של 1903, שיקגו של 1908, בוסניה של 1992, ושוב שיקגו של תחילת המאה ה-21 - זו של בריק - כמו הופכות ליקומים מקבילים הנארזים זה בזה במיומנות נאבוקובית, במלאכת-מחשבת של צירופי-מקרים. בריק משאיל ללזרוס שלל פרטים מחייו-שלו (ואף מן הביוגרפיה של הֶמון, יוצרו), אך לא פחות מכך הופך סיפורו של לזרוס מקישינב לַפלייבק של חייו של בריק. ממילא הכל סיפור עקורים אחד גדול, ו"פניו של אדם מורכבים מפנים אחרות - הפנים שירשת או אספת לאורך הדרך, או פשוט הפנים שהמצאת".   'פרויקט לזרוס' הוא רומאן וירטואוזי ופרובוקטיבי. בפרקיו האי-זוגיים הוא עדִין וקורע-לב ועוצר-נשימה; ובפרקיו הזוגיים הוא, למרבה הפלא, מצחיק ומבדר ופראי. הרומאן נבחר ב-2008 על-ידי 'פבלישרס ויקלי' כ"ספר הטוב ביותר של השנה"; על-ידי 'ניו-יורק מגזין' כרומאן "מספר אחד של השנה"; ועל-ידי 'הניו-יורק טיימז' כ"ספר הראוי-להיזכר" של אותה שנה. הֶמון תואר בעקבותיו בעיתונות האמריקנית כ"כישרון ענק, הסופר המוכשר והחשוב ביותר בקרב בני-דורו", והרומאן צוין כ"זוהֵר", "מהמם", "נפלא", "נשגב", "מלאכת מחשבת".     "אלכסנדר המון, בעצמו סוג של פליט, בכתיבה גדולה ששיאה בפרק נפלא, המתחיל בעמוד 233 (הפרקים אינם ממוספרים)". יואל כהן, עשרת המומלצים של לאשה...

2.

איש משום מקום מאת אלכסנדר המון ספרו השני של אלכסנדר המון, שב ומשלב בווירטואוזיות שכבר ניכרה היטב בספרו הקודם "שאלת ברונו" את סיפורו האישי של אדם אחד עם הטרגדיה הפוליטית והאנושית של יוגוסלביה בפרט ושל המוני המהגרים והעקורים בעולם המודרני בכלל. הוא עושה זאת בעדינות ובפראות, בהומור וברצינות, באירוניה ובכאב מלאכת מחשבת של צירופים מפתיעים המדברים אל הרגש ואל השכל כאחד. הספר הזה הוא אחד מאותם ספרים לא רבים, שבשעת הקריאה בהם אתה מוצא את עצמך משתאה אל מול כוחה של ספרות במיטבה לכונן חיים כה עשירים מתוך חורבן נורא כל כך....

3.

אהבה ומכשולים - סיפורים מאת אלכסנדר המון קובץ של סיפורים מפי מספר אחד, צעיר המתבגר בסרייבו הקומוניסטית־אך־הקוסמופוליטית ויוצא לארצות הברית רגע לפני שעירו נקרעת לגזרים במלחמה. תחת עטו של המון הופכות חוויות ילדות יומיומיות לכאורה להרפתקאות דרמטיות, ואירועים ייחודיים ומייסרים מתגלים כמכנה משותף לכל בני האדם. הסיפורים הולכים ונארגים יחד ליצירת מכלול לכיד ומרשים, כרומן שלם. הם ניצבים, לצד פרויקט לזרוס עטור הפרסים, בפסגת יצירתו של המון. "אלכסנדר המון אינו רק סופר דגול, הוא סופר הכרחי, אחד הקוסמים הגדולים ביותר שלנו." ג´ונתן ספרן פויר "המון כותב בחן מיוחד, שמצליח להיות פזיז ותקיף בעת ובעונה אחת, אבסורדי ומטריד וגם מדויק להפליא... הפרוזה הנהדרת שלו ודמיונו הפרוע מזכירים לנו שאין ברירה, בסופו של דבר הסיפור חייב להיות מסופר." בוסטון גלוב "קשה לעמוד בפני הפיתוי להשוות את אלכסנדר המון לנבוקוב, שכן שניהם הצליחו לרכוש יכולת על-טבעית בשפתם השנייה... קובץ סיפורים סבוכים ומשעשעים הניצב משכמו ומעלה בזכות כושר ההמצאה הסיפורי וההומור העוקצני." וושינגטון פוסט אלכסנדר המון, מהסופרים האמריקנים המרתקים והמוערכים ביותר, נולד בסרייבו בשנת 1964. בשנת 1992 הגיע לשיקגו לשהות קצרה, אך המצור שהוטל על סרייבו אילץ אותו להישאר בה. ב־1995 החל לכתוב באנגלית. ספריו שאלת ברונו ואיש משום מקום זכו לשלל שבחים ופרסים ותורגמו לשפות רבות. ספרו פרויקט לזרוס היה מועמד לפרס הספרים הלאומי ולפרס חוג מבקרי הספרים הלאומי, ובעקבותיו הוא תואר בעיתונות האמריקנית כ"כישרון ענק, הסופר המוכשר והחשוב ביותר בקרב בני דורו". המון זכה בשנת 2004 במענק גוגנהיים ובמענק היצירה של קרן מקארתור. הוא מתגורר בשיקגו עם אשתו ושתי בנותיו....

4.

שאלת ברונו - פרוזה אחרת מאת אלכסנדר המון "הם קינחו בעוגת גבינה ואוכמניות נטולת-שומן עם יוגורט קפוא דל-שומן בטעם קיווי וקפה צרפתי נטול-קפאין בטעם וניל-אגוזים. 'אז מה קורה בצ'כוסלובקיה', שאלה אמה של אנדריאה. 'יוגוסלביה, אמא, יוגוסלביה', אמרה אנדריאה. 'קראתי כל זה, ניסיתי להבין, אבל אני פשוט לא מסוגל לתפוס את זה', אמר אביה של אנדריאה. 'אלפי שנות שנאה, אני מתאר לי'. 'זו סאגה עצובה', אמרה אמה של אנדריאה. 'קשה לנו להבין את זה, מפני שאנחנו כל-כך בטוחים כאן'". השיחה הזאת מתנהלת בביתה של משפחה אמריקנית שמארחת צעיר מסראייבו הנצורה. אי-שם בעולם נרצחים בני-אדם בהמוניהם, ואי-שם בעולם נהנים בני אדם מארוחה דשנה, צופים בנוחיות, בין משחק בייסבול אחד למשנהו, בתמונות הזוועה – תוהים להרף-עין אם אותו "אי-שם" הוא בצ'כוסלובקיה, ואולי ברוסיה, וחוזרים אל שגרת חייהם "הבטוחה כל-כך". המציאות הזאת שחזרה שוב ושוב במאה ה-20 היא אולי מסימניו היותר נוראים של העידן המודרני, ועומדת במרכז קובץ הסיפורים הראשון של אלכסנדר המון, בן סראייבו שהיגר לארה"ב. בתוך כך הוא מספר את סיפורה העצוב, המחריד, של יוגוסלביה. אבל לא "סאגה" יש כאן – שלא תצלח עוד לתאר את פרצופה של האלימות וקהות-החושים בעת החדשה – כי אם צורות ספרותיות רבות ושונות, המנסות ואף מצליחות לספר את מה שאי אפשר עוד, כמדומה, לספר לאוזניים ולעיניים שכבר ראו ושמעו הכול.: אלה על מרקע הטלוויזיה ואלה בחוצות סראייבו, סרברינקה, ובשאר עריה וכפריה של יוגוסלביה לשעבר. כל סיפור בקובץ הולך בדרך משלו: האחד מקוטע, האחר מתפצל לסיפור מרכזי ולסיפור משני, לכאורה, המסופר כולו בהערות-שוליים, האחר נע בין מונולוג של דמות אחת, למכתבים של דמות אחרת, ויש גם סיפורים המספרים את הדברים באורך-רוח רב, מתחילתם ועד סופם. ואף שיש כאן וירטואוזיות מופלאה, פריטה מדויקת על כל מיתריה של השפה והכתיבה הספרותית – אירוניה ופיוט, גרוטסקה וטרגדיה, צחוק ועצב – אין זו וירטואוזיות לשמה, שכן בסוף קריאתו של הקובץ אתה מגלה שעשית מסע על פני פיסה של היסטוריה, היסטוריה שהולכת ונמשכת בימינו אנו: ממלחמת-העולם ומחנות הריכוז של הנאצים ושל סטאלין, דרך בתי-הכלא של טיטו ומלחמת האזרחים ביוגוסלביה – ועד שיקגו של שנות התשעים. ולא מסע מופשט, אלא ממשי ומוחשי מאוד, שהפגיש אותך עם גורלם האישי של מעונים ועקורים וגולים, עם הברוטאליות, האכזריות והאיוולת שעשו שמות בגופם ובנפשם. איש-איש וגורלו – וברקע רועם כל העת קולם האילם של מיליונים רבים כמותם ומיליונים אחרים שעמדו ועודם עומדים מנגד. הספר הזה הוא מאותן יצירות ספרותיות מעטות המצליחות לגעת בדברים בלי לזייף – מפגש נועז בין האמנות ובין המציאות....