ביקורת ספרותית על יוצאים לגנוב סוסים מאת פר פטרסון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 20 בדצמבר, 2017
ע"י אפרתי


עוצר נשימה, יוצא מן הכלל, יפהפה, מקסים, יוצא דופן, נפלא, מרתק, מקסים, יצירת מופת, מופנם, עוכר שלווה, עצור, מרגש, מינימליסטי, ענק, שקוף כמו מזג אוויר סגרירי, צונן כמו אגם קפוא, בודד כמו בקתה באמצע היער, עצוב כמו איש מזדקן, מוכה כמו חלון ברוח, אפור כמו שלג עכור, טראגי כמו אסון משפחתי, נטוש כמו נער שמשקיף מהחלון על הדמות המתרחקת, קשור כמו האהבה בין אב לבן, מטלטל כמו גזעי עץ ששטים במי הנהר, מלא סודות כמו עבר שנקבר, מואר כמו עלים בשמש קיץ, יוצאים לגנוב סוסים.

יוצאים לגנוב סוסים, זה משפט המפתח המקשר בין העבר להווה.

העלילה נעה בין שלושה צירי זמן. הציר הראשון הוא ההווה של סוף האלף, כשבציביליזציה, רחוק מן הבקתה של טרונד, מתכוננים לבואו של באג אלפיים. אבל טרונד של ההווה, רחוק מן הדאגה הטכנולוגית הזאת, מחלים נפשית מתאונת דרכים שהרגה את אשתו, מנסה לשרוד את השנים הבאות בחיים פשוטים בעומק היער. הוא בן שישים ושבע, צעיר דיו כדי לחיות עוד שנים, מבקש את השלווה שבעשיית הדברים הבסיסיים. הוא חי בודד בבקתה שדורשת זוג ידיים עובדות, תיקונים, שיפוצים, צביעה, כביסה ביד והליכה לטיול עם כלבתו לירה.

לילה אחד הוא פוגש בשכנו והפגישה המוזרה מעוררת את זיכרונותיו, שהם הציר השני של העלילה. הזיכרונות הם מקיץ אחד ב-1948, כשהכיבוש הנאצי היה כמו גלד שקשה להסיר, אבל קל להסתיר, וטרונד מגיע עם אביו אל בקתה ביער כדי לבלות איתו בעסקי אב ובן בטבע. טרונד מתיידד עם יון, נער מקומי מוזר, אבל טרגדיה איומה מפרה את השלווה וחושפת את הציר השלישי של העלילה.

בציר השלישי, עוסק הספר בזיכרונות מן המלחמה.

מה יש בספר הזה שהופך אותו ליצירת מופת. אינני יודעת. אבל כבר אחרי קריאת העמוד הראשון אני יודעת, כי הטקסט החסכני והמפואר הזה, המנוכר והקורע לב, החושפני והמרומז, הוא ספר גדול.

בשנים האחרונות הוצפו הוצאות הספרים ביצירות נורדיות מכל הסוגים, רובן מסוגת המתח ומיעוטן ספרות יפה. לא התפעלתי.

קראתי עוד ועוד ספרים שבאו ממחוזות הקור רק מפני שהבטיחו לי תעלומה שעוד לא פיצחתי, שבאה מסקנדינביה, כאילו פירוש הדבר הבטחה אקזוטית מוסווית בקרירות אפלולית, שונה, מעורפלת.

לא מצאתי בין כל הספרים הללו ספר ששווה לדבר עליו, חוץ מהספרים של יו נסבו ואלה של קארין פוסום, שגם הם מחוייבים לסוגה.
הסופר היחיד שהפיל אותי ארצה היה לארס סובי כריסטנסן, עם ספרו "חצי אח", שהוא וירטואוזי בכל עמוד ועמוד. ועכשיו הספר הזה.

מקריאת הביוגרפיה של פר פטרסון, מתברר כי הוריו, אחיו ואחיינו נהרגו על סיפון מעבורת שעלתה באש ב-1990, טרגדיה שבוודאי השפיעה על מושאי כתיבתו.

דווקא כשאני כותבת סקירה (ביקורת איננה המילה הנכונה במקרה זה) על יצירה גדולה כל כך, אני מרגישה נטולת מילים. הספר מהדהד בי וממלא אותי יראת כבוד, הערצה וגם קנאה.

כן, גם קנאה.

35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 5 חודשים)
המון תודה, קצר!
קצר ולעניין (לפני 5 חודשים)
ביקורת נפלאה ומופלאה.
אורית זיתן (לפני 7 חודשים)
מקסים אפרתי...
אפרתי (לפני 7 חודשים)
אין עליך. צריך ליצור ממך גלולת מתיקות וטוב לב. כל פעם שרע על הלב, גלולת מיכל והופס... נהיה טוב.
מיכל (לפני 7 חודשים)
כל הסופרלטיבים שנתת לספר בשתי השורות הראשונות - פשוט לעשות העתק-הדבק ולתת אותם גם לביקורת שלך.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
המון תודות, חגית. לא תצטערי.
חגית (לפני 7 חודשים)
אז ככה:
כריכת הספר מהממת, השם של הספר מפתיע ומסקרן,

והסקירה- עוצרת נשימה בעצמה.
עונג צרוף.
גרמת לי לטוס לדן ולבקש את הספר.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
כרמליטה, תודה רבה. לא קראתי חוץ מאיזה בלש משעמם וקודר, יאן קוסטין וגנר. שם הספר ירח קפוא.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=58668
אפרתי (לפני 7 חודשים)
רחל מ. תודה רבה. הכנסתי את שני הספרים האחרים שלו לרשימת הקנייה שלי.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, יונתן, אכן, סיקורת זה מונח מעולה ובלי הקונוטציה של בדיקת דימות...
כרמליטה (לפני 7 חודשים)
סקירה נהדרת לספר נפלא.
תודה, אפרתי.

האם קראת ספרות פינית?
אני מאד אהבתי את טבילת הדרקון/אווה טיקה.
להשיג בספריות וב"סיפור חוזר".
רחל.מ. (לפני 7 חודשים)
כתבת כל כך יפה. תקראי גם את ארור אתה נהר הזמן, גם כן ספר מעולה. אני ממליצה
יונתן בן (לפני 7 חודשים)
סיקורת מעולה.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, סקאוט. נא לקדם אותו...
סקאוט (לפני 7 חודשים)
כתבת יפה מאוד! גם אני מרגישה את תחושת הקנאה מבצבצת בתוכי כשאני קוראת ספר מצוין שהכתיבה, הרעיון והספר בכלליותו הם יצירת מופת בעיניי. הסירי דאגה מליבך, אפרתי יקרה.
הספר נמצא זמן מה ברשימת הקריאה שלי, אולי הגיע הזמן שאקדים את זמנו.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, הכוורן, הלוואי והייתי מרגישה או חושבת ככה. אני מקנאה גם בכל הגרפומנים בחצי גרוש, שבטוחים שהם כותבים נפלא.
קיבלתי בהשאלה איזה ספר פופולארי של סופרת ישראלית רבת מכר ביותר. קראתי כמה עמודים מההתחלה, כמה מהאמצע וחצי פסקה מהסוף. הספיק לי בהחלט. מלכת הקלישאות והבינוניות. היא בטוחה, אגב, שהיא יוצרת דגולה (המכירות מעידות על כך, לא?)
הכוורן (לפני 7 חודשים)
האדם היחיד שאת צריכה לחוש חדלת אונים מול הכתיבה שלו הוא ..... את עצמך !
אפרתי (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, אנקתי, ועדיין הרגשתי ממש חדלת אונים מול הכתיבה שלו.
אנקה (לפני 7 חודשים)
אפרתי הדימויים שלך מופלאים. את כמעיין המתגבר. בדרך כלל כשאני קוראת סקירות שלך אני מתמקדת בשפה ובכתיבה המשובחת שלך ופחות בנושא הסקירה, ואז אני קוראת שוב כדי לבדוק מי ומה הספר :)
yaelhar (לפני 7 חודשים)
אכן, אפרתי.
עצוב אבל לפעמים כשמתפעלים, כשאין במה לנעוץ ציפורניים, יש הרגשה שהביקורת לא מצליחה לבטא את התחושות.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, יעל. זה רק אחד הספרים, מני רבים, שקניתי "בגללך" בחודשים האחרונים. יש עוד כמה אנשים פה שבזכותם אני קונה ספרים מסוימים. הפסקתי לקנות סתם. כך אני קונה הרבה ומוצלח. הבעיה היא, שהם טובים מדי ואין לי על מי להסתלבט בביקורת...
מחשבות (לפני 7 חודשים)
אפרתי, אבל אני לא הכתרתי.
yaelhar (לפני 7 חודשים)
ביקורת מצויינת לספר נפלא שהשאיר עלי רושם עז.
את צודקת "ביקורת" זו הגדרה לא מדוייקת למה שאנחנו עושים פה. "סקירה" זו מילה ששמורה אצלי להליכים רפואיים דוחים.

אבל מה-שזה-לא-יהיה נפלא לקרוא אותך.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, דינה, אנחנו, שאוהבים מילים, חשים הערצה גדולה לסופרים משובחים.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
תודה רבה, חני. כדאי לך.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
מחשבות, אני רק אחת מרבים שהכתירו אותו בתור ספר מופת.
dina (לפני 7 חודשים)
איזה יופי כתבת. וכל כך מסכימה עם המשפט האחרון שכתבת. לפעמים אני ממש בוררת מילותיי בקפידה, כמו חוששת לפגום בערכו של הספר.

נהדרת את אפרתי. סקירה מלהיבה.
חני (לפני 7 חודשים)
והמילים שלך כתמיד יודעות לתאר יופי! ואפילו אווירה את מפליאה לתאר. אל לך לקנא!
רושמת לי.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
הספר באמת טוב, מופתי בטח שלא. ספר אחר שלו, לסיביר, הוא כבר ממש בדיחה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ