ביקורת ספרותית על יוצאים לגנוב סוסים מאת פר פטרסון
ספר מעולה

---

טרונד, בן 67, גיבור הסיפור פורש לבית כמעט מבודד בכפרון קטן בנורבגיה לקראת סוף האלף הקודם. החיים הקודמים באוסלו העשירה והשבעה מעייפים אותו והוא מנסה להנתק מחייו הקודמים ולחיות את מה שנותר לו בבדידות ובשלווה. אפשר שהוא היה מצליח אבל אז לא היה סיפור. פטרסון מעצב, באמנות רבה, את האירוע המכונן הנראה כאילו מדובר בגזירת גורל: העבר מוטח חזרה בפרצופו של הגיבור בגלל פגישה מקרית ושולית לכאורה עם שכנו היחיד.

מכאן מתחיל חשבון הנפש של טרונד עם עברו ועם השאלות הגדולות שהשפיעו מאוחר יותר על מהלך חייו. על חייו של טרונד כבוגר פטרסון כמעט ולא מנדב מידע וטוב שכך – הוא מגדיר גבולות ברורים לעלילה: מי במרכז ומי משמש כתפאורה. דמויות המשנה, משעה שסיימו את תפקידן עוזבות בשקט את הבמה – מבלי לחזור שוב במערכה האחרונה.

הסיפור נע בין שלוש נקודת זמן: ההווה – 1999. העיסוק בעבר רחוק – חופשת הקיץ האחרונה עם האב ב-1948, שגם היא בתורה הופכת במידה מרשימה של אמינות למעין הווה יחסית לתקופה הראשונה - 1942-1945. פטרסון מצליח לשייט בין שלוש נקודות זמן אלה בכשרון רב. הוא גם מייחס לגיבורו את היכולת הזאת: ".....יש מי שאומר שהעבר הוא ארץ זרה, שהדברים נעשים שם אחרת, גם אני הרגשתי כך רוב חיי משום שלא היתה לי ברירה, אבל לא עוד. ברגע שאני מתרכז אני יכול להכנס למחסן הזכרון ולמצוא את המדף הנכון ועליו הסרט הנכון ולהעלם בתוכו...".

שלושה דברים הרשימו אותי בסיפור של פטרסון: ראשית, היכולת לבנות עלילה המגלה לקורא לשיעורין, כבהרכבת הפאזל, אך תוך שמירה על זרימה הרמונית ובלתי מופרעת של הכתיבה. המעברים בין התקופות מרשימים וטבעיים. יתרה מזאת, מספר פרטים מכוננים, כמו הסיפורים על הירי ברובה והסיסמה המכוננת "יוצאים לגנוב סוסים", מצביעים על מחזוריות מעניינת בסיפור. שנית, בצד הסקרנות ללמוד על חייו של פטרסון וכיצד אלה עיצבו את הגיבור בנקודת הזמן בה אנו פוגשים אותו, פטרסן מספק רמזים המעוררים את הקורא לבחון את מערכת היחסים המיוחדת בין טרונד לבין אביו וכיצד אלה עיצבו את טרונד עצמו ביחסו למשפחתו. פטרסון נמנע מהבאנליות – הדמיון אינו מובהק, הוא מרומז. שלישית, פטרסון מצטיין בסיפור הזה בבנית הדמויות והאווירה בנורווגיה – השימוש החסכני בדיאלוגים שבדרך כלל מפריע לי, משתלב באופן נפלא עם קווי המתאר של הדמויות ומצטייר לי כאמין מאד ביחס למעט שאני יודע על בני העם הזה.

השורה התחתונה: ספר נפלא הכתוב מצוין. הדמויות הראשיות נפלאות, תיאורי הטבע נפלאים. חווית מסע בנבכי נפשו של הגיבור. מומלץ מאד.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על יוצאים לגנוב סוסים