ביקורת ספרותית על למאטיס יש את השמש בבטן - הספריה החדשה #1995 [2] מאת יהודית קציר

---

מה זה-מה זה-מה זה??!! יכול להיות שקראתי עכשיו את הספר הישראלי הכי טוב בעולם??!! טוב נו אסייג קצת: עד לפני כמה שנים (5 בערך) המזון הספרותי שלי היה מורכב מפנטזיה, מדע בדיוני ופנטזיה (ועוד פנטזיה ועוד פנטזיה ועוד ועוד)(קראתי גם קומיקס ורומנים גרפים). קראתי כמעט את כל מה שהיה לז'אנרים האלה להציע (כולל את 28 הכרכים של 'מחזור כישור הזמן' ואת "עשרת כרכי אמבר" הנהדרים, את אסימוב, היינליין ופיליפ ק' דיק אהובי (מי שלא קרא את The Exegesis המטורף הזה שלא ילך יספר שהוא קרא מדע בדיוני) ככה ששאר הסוגות הספרותיות לא זכו לתשומת לב שלי (או להודאה בקיומם). היום משבגרתי והתפתחתי ובעזרת ידידים ואהובים אני נפתחת לעולמות חדשים, אז כשאני אומרת בהתלהבות "יש מצב שקראתי עכשיו את הספר הישראלי הכי טוב בעולם??!!" אני בעצם אומרת: קראתי איזה עשרה, חמישה עשר ספרים ישראלים (כולל איזה ספר של נעמי רגן...אמא שלי המליצה...) וזה הכי טוב ביניהם.
מה זה טוב... מעולה!!. איך שנהניתי והתרגשתי וכאבתי, איך שהתחברתי לריבי שהתאהבה בגבר נשוי בגיל כפול מגילה יגאל הפרופ' המפוזר והשרמנטי ששבה את ליבה ולימד אותה שאהבה זה משהו שקיים במציאות ולא רק בסרטים, כי אחרי שריבי תתחתן (לא עם יגאל) ותסתובב בתל אביב עם העגלה של התינוקת שלה היא תיזכר שפעם היא באמת אהבה! אבל זה נכון שהסיפור הזה נכתב והוסרט מיליון פעמים (כל סרט כלשהו של וודי אלן) "סיפור בנאלי אתם אומרים", אבל יהודית קציר עושה את זה הכי טוב שקראתי עד עכשיו. איזו שפה יפה, איזה תאורים מושלמים ("והם יצאו אל הגשם שהתחיל בינתיים, מליוני מיתרי בדולח שתמכו בעננים הכבדים") ומשפטים לחיים שלוקחים אותם לכל החיים ("לא כל מי שלועג לכבלים גם משתחרר מהם").
ריבי הטובה והיפה מתפתחת במהלך סיפור האהבה המרגש הזה. היא תטייל עם יגאל בפריז, מצרים וברצלונה היא תדמיין אותם יחד נשואים עם ילד, היא תחפש זוגות דומים בטיולים שלהם, היא תבקש לראות את הפנים של יגאל רטובים אחרי שהוא יורד לה. אבל לרגע היא לא תתפכח מהסיפור הזה גם אחרי שהם ייפרדו ואמה שלה תמות מסרטן בגלל שהאהבה לפי ריבי היא אלמותית (יתכן שזה בעצם סיפור פנטזיה?) ויגאל הוא דמות מהחלום, גם אבא גם מאהב גם ילד (לא סתם הוא מרוחק קצת בספר). הסוף של הספר עצוב, אבל גם הסוף של הסרט 'זיל וז'ים' עצוב. "איך סיפור כזה יכול להיגמר בהפי אנד?" (ציטוט של א' אהובי)
רגע אקח נשימה...אלה היו מחשבות ורעיונות שזרקתי על המסך ולא כל כך ערכתי. אני עדיין בסערת רגשות מהספר. אני ממליצה עליו מאוד ואשמח לעוד המלצות בכיוון הזה. מה שכן: לי יש תקווה שסיפור כזה יכול להיגמר בהפי אנד, אבל אתם בטח תגידו- איזה תמימה הילדה הזאת!

» ביקורות נוספות של ערגה
» ביקורות נוספות על למאטיס יש את השמש בבטן - הספריה החדשה #1995 [2]