ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 ביוני, 2023
ע"י ערגה
ע"י ערגה
החיים במחיצת גבר זה דבר חדש בשבילי. עד לא מזמן זה היה עם ההורים ולתקופה קצרה גרתי עם חברה שהכרתי בלימודים. החוויה הייתה נוראית וכמעט חיסלה את הקשר שלנו אבל השלמנו ומאז ואנחנו בסטיס (והיא אפילו באה להתארח לאיזה סופ"ש). מזה בעיקר חששתי שמיהרתי לקפוץ לביתו של א' אי-שם בקיבוץ בדרום ("בשפלה" א' יעיר לי עוד רגע ויחטוף כאפה) אבל בינתיים (הרוב) פרחים ופרפרים. אז איך נראים החיים עם גבר מנקודת מבטי האישית? זה אומר הרגלי ניקיון בעייתיים - פעם בשלושה שבועות וגם אז זה רק עם מטלית לניקיון הרצפה! פחחחחח...מה אתה אומר גבר! (היום זה פעם בשבוע ונהרות של מים נשפכים), זה אומר החלפת מצעים פעם בחודש!!!(מצחיק אהובי. מעכשיו אחת לשבוע וגם זה תלוי בכמה עניינים) זה אומר למצוא פתאום ובלי שום התראה עטיפה של קונדום במקומות מוזרים (מילא ברווחים של הספה ומתחת למזרן של המיטה הזוגית, אבל מה לעזאזל עשית במטבח שזה הגיע למתחת לתנור אפייה?!) זה אומר למצוא מכתבי אהבה מתלמידות בי"א ("פתאום נכנס לכיתה מורה עם עיניים מוזרות ומהממות ועם חולצה של להקת רוק ומייד אמרתי לעצמי זה יהיה המורה של החיים שלי...." אימוג'י כלשהו שמתאר וואט דה פאק!!!) זה אומר פרוסה עם שוקולד השחר לארוחת ערב...(בטח מותק. אמא גם תארוז לך תפוח בתיק לגן!!! היום זה בתורנות ונדרשת השקעה ויצירתיות). בקיצור גן עדן, כמו שבטח הבנתם.
הספר חלון פנורמי מפרק לאט אבל בטוח זוגיות של שני אמריקאים בשנות ה-50 של המאה הקודמת. זוג יפה שנראה שיש לו הכול. בית נאה בפרבר אמריקאי טיפוסי, ילדים יפים ומחונכים. הבעל עובד מוערך בחברה מצליחה והאם עקרת בית אוהבת שמכינה ארוחות ערב לכולם באהבה.
עד לכאן מראית העין. מסתבר שיש להם הכל ואין להם כלום: החיים מנקודת מבטה של הגברת הם משעממים וחסרי פואנטה. בפרבר האמריקאי שהם גרים בו לא קורה כלום, כולם צבועים ומעמידי פנים שהכל בסדר. השכן מת לזיין את הגברת, הבעל מנהל רומן עם המזכירה שלו כי עם אשתו לא תמיד עומד לו, מדי פעם נכנסים זוג והבן שלהם שסובל מבעיות נפשיות קשות פולט בלי מסננים את האמת הכואבת - הכל זה צביעות, על מי אתם באים לעבוד?
(מכאן ואילך ספויילרים!!)
העמדת הפנים שבה הכל בסדר מתחילה להתפרק עם הזמן ולגברת יש רעיון שיפתור את כל הבעיות שלהם. הם יעברו לגור בפריז. שם יתחילו הכל מחדש במקום שהם חושבים שהוא פחות צבוע ומלא בהזדמנויות חדשות. הגברת סוחפת את בעלה עם הרעיון החדש והאושר חוזר לביתם לתקופה קצרה. אבל גם זה מתפרק לרסיסים כשבעבודה של האדון מציעים לו פרומושן שקשה לסרב לו. בדרך הגברת גם נכנסת להיריון לא רצוי והסוף (שבהתחלה חשבתי שיביא פתרון טוב. איזה תמימה אני) הוא קשה ועצוב מאוד.
זה ספר מצוין והוא כתוב בצורה מאוד מאוד טובה. ריצ'ארד ייטס (שלא הכרתי קודם) יודע איך לבנות סיפור, איך ליצור דמויות מאוד משכנעות ויודע בצורה חכמה בלי קיטש וקלישאות כלשהן לפרק את הזוגיות הבורגנית מהצביעות שמאפיינת אותו עד לסוף המר. זה לא ספר אופטימי, סיימתי אותו בוכה ובוכה..
אני לא נוהגת בדרך כלל לתת כוכבים לספרים שאני מסקרת. אבל כאן לא הייתה התלבטות חמישה כוכבים זוהרים.
נ.ב מסתבר שעשו סרט לפי הספר עם לאונרדו דיקפריו וקייט וינסלט. נצפה בו היום בערב.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
ערגה
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
הסרט לא משעמם מוריה, הוא אחלה והשחקנים מצויינים!
כנ"ל לגבי "השרדתי כדי לספר" :) |
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
שמעתי שהסרט משעמם, וזה הוריד לי קצת מהספר. טיפשי מצדי, אני מודה. עם זאת, דילגתי על הספוילרים, מה שאומר שכנראה עמוק בתת המודע, אני משאירה את החלון (הפנורמי) פתוח.
אגב, חיים משותפים עם גבר זה פשוט יותר מאשר עם נשים מסוימות. כל גבר בחיי התעלה על אשה פסיכופטית אחת איתה חלקתי קורת גג בעברי. אני עדיין נושאת את הצלקות, אבל שרדתי כדי לספר :) |
|
ערגה
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
חחחחחחח זאבי, תודה! ברור שאת הרישא :)
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ערגה, אני אוהב את הסקירות שלך אבל הפעם בעיקר את הרישא :)
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ניסיתי לקרוא. לא צלח.
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת