"חלון פנורמי" מגולל עלילה חודרת קרביים על התפרקותו של תא משפחתי צעיר ועל הצד האפל והלא מחמיא של הזעיר-בורגנות כשכבה חברתית.
פרנק ואֵייפְּריל וילֶר, זוג צעיר ויפה-תואר עם שני ילדים קטנים ויפי-תואר, מגשימים את חלום הפרוורים האמריקני וקונים לעצמם בית צמוד-קרקע נאה עם חלון פנורמי בחזיתו.
אבל החלום הוא רק חלום, ופרנק ואייפריל לא מצליחים להיות מאושרים.
להפך, ככל שהם משתדלים יותר – מארחים חברים, מקדישים לעצמם לילות אינטימיים, מטפחים את הגינה – כך גדֵלה מועקת הריקנות.

פרנק ואייפריל מתאמצים לשכנע את עצמם שהכול כשורה: הנישואים שלהם, החברים שלהם, החיים שלהם.
ובכל זאת, בתוך כל ה"בסדר" הזה מתגנבת לה פנטזיה חדשה: לנסוע לאירופה, שם יאירו להם החיים פנים.
שם – הם בטוחים – האנשים מעניינים יותר, ההגשמה העצמית קרובה יותר, החיים מלאים ומרתקים יותר.
ושם גם תחזור ותבער אהבתם.

אלא שבינתיים הם נשארים במקום, ומוסיפים להתחפר בזוגיות הריקה שלהם, להסתכל על העולם ועל עצמם בייאוש הולך וגדל.
כמו גיבוריו של צ'כוב ושל בקט, גם הם כמהים עד כאב לאושר אך פוחדים לוותר על הנוחות הפרוורית ועל הרחמים העצמיים שבמועקה.

כתיבתו המדויקת, החדה והאירונית של ריצ'רד ייטס העניקה לו את התואר של אמן תיאור הפסיכולוגיה הזוגית בעידן השפע והפיתויים החומריים.
הזוג וילר הוא מראה מכאיבה ואכזרית לתמצית חייהם של זוגות רבים בעולם השפע המודרני, שבו שולטים השעמום, ההונאה העצמית, וכמובן – החיוך הגדול כלפי חוץ.
המתח שבו הם חיים מכאיב וטעון כל כך, שלקורא ברור שמשהו חייב לקרות.

"חלון פנורמי" ראה אור ב-1961, נחשב למופת של פרוזה אורבנית-ריאליסטית, זכה בתשבוחות ובפרסים לאינספור, ונחשב לקלאסיקה מודרנית.
זהו תרגום ראשון בעברית של ריצ'רד ייטס – אחד מחשובי הסופרים האמריקנים.

את הספר חותמת אחרית דבר מאת הסופר האמריקני החשוב ריצ'רד פורד.

שם הספר
חלון פנורמי (עטיפת הסרט)