ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

שמעתי על הספר, כמובן. כולם שמעו. אבל לאמיתו של דבר מעולם לא חשבתי ברצינות שאקרא אותו אי פעם.
מישהי המליצה לי לקרוא אותו. אמרתי שאקרא. לא קראתי.
היא אמרה לי שוב לקרוא. אמרתי שוב שאקרא. לא קראתי.
במבט מבחוץ הספר הזה היה נראה בדיוק כמו סוג הספר שאין לי שום עניין לקרוא. חשבתי שהוא יהיה קיטשי, רומנטי מדי, דביק. חשבתי שזה פשוט לא הסגנון שלי, חשבתי שהוא ידבר על נושאים שלא מדברים אליי.
בסוף קראתי את הספר, כי לא נעים. וצדקתי, לגבי הכל.
אבל עדיין... זה ספר טוב.
הסיפור כתוב נפלא, הדמויות כולן נהדרות, הסיפור, על אף שעל פניו נראה קטן ומתקתק, עשוי בצורה טובה מאוד. אני חושב שמה שהופך את הספר הזה לטוב הוא בעיקר התחושה הטובה שהוא נותן. נכון, זה סיפור עצוב, עם נושאים כבדים כמו חיים ומוות, אבל... אני לא יודע בדיוק להסביר את זה. הספר כתוב בצורה מאוד כנה, ועם זאת מאוד אופטימית. לא הרגשתי באף שלב שהספר מנסה לתמרן אותי איכשהו, הסיפור והדמויות (על אף שלגבי חלק מהם לא הייתי בטוח בהתחלה) היו נפלאות. הספר עשוי טוב בהחלט (כמו גם הסרט, שכל הדיאלוגים שלו לקוחים אחד לאחד מתוך הספר, עם שחקנים שנראה כאילו הקימו את הדמויות לחיים). כל הדברים שחששתי לגביהם נמצאים פה, אלא שהם עשויים בעדינות, בטוב טעם ובצורה מקצועית. כל התחושות מרגישות אמיתיות, הרומנטיקה טובה ומתפתחת בצורה מעניינת ובוגרת, כל המסקנות נשמעות מספקות, כל הנושאים מטופלים בכובד ראש שלא מפריע להנאה מהסיפור עצמו (שלא אסגיר אותו כאן, כי אני חושב שפשוט עדיף לצלול לתוך זה).
אלא ש...
ובכן, זה העניין. אני לא חובב גדול של דרמות נוער. זה בכלל לא הסגנון שלי. תמיד זה היה הז'אנר הכי פחות מועדף עליי. אבל יש הבדל, והבדל חשוב מאוד בין ספר שאינו טוב בפני עצמו, לבין ספר שהוא פשוט לא הסגנון שלך. וזה, למרות שלא התחברתי אל הסגנון שלו עד כדי כך, הוא ספר טוב שאני בהחל ממליץ עליו בלב שלם. בסופו של דבר אני שמח שקראתי את זה. זה הראה לי שאני יכול להעריך ספר טוב גם בלי להתחבר אליו לגמרי.

» ביקורות נוספות של אסף
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים