ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

כמו אגרוף לבטן. זה מה שהרגשתי כשקראתי את הספר. וחזרתי לקרוא אותו שוב כמה פעמים ...

מדוע ?

הכריכה שלו משכה את עיני, ולא רק זה גם בגלל השם שלו, אשמת הכוכבים, שמסתבר שזה מתוך מחזה של שייקספיר (היתה לי הרגשה).

רבות סופר ודובר על הספר הזה, הגדירו אותו כקומדי קודרת, וקרוב מאוד לגאוני. לא הייתי קוראת לו קומדיה, יותר אולי טרגדיה. וזה לא בגלל שהספר לא טוב, הספר מעולה, אבל בגלל התוכן המאוד רגיש, צריך פשוט להיות מוכנים נפשית. כי הקריאה בו לא קלה, למי שמחלת הסרטן נגעה בו או בקרוביו. אני חושבת שחשוב לדעת, לפני שנגשים לקרוא ספר, על מה מדובר, בכריכה מאחורה אין שום דבר שמרמז על מה באמת מדובר רק תיאורים של הכתיבה אולי, ובאמת, כתיבה עוצמתית ונושא כאוב. מרגש, מאז שקראתי אני לא מפסיקה לחשוב עליו.

מלא תובנות על החיים. מפי אחת שאין לה מה להפסיד (גיבורת הסיפור) מכיוון שלא רוצה לספיילר לאף אחד, אז לא אכתוב במפורט. אבל גרם לי להעריך יותר את מה שיש לי, ולהבין (האמת? אני כבר יודעת, אבל זה רק חידד וחיזק) מי שיש לו בריאות - יש לו הכל. לא צריך יותר מזה.

כמה שהספר עצוב, מעז יצא מתוק, יש בו שנינות, יש ציניות, הוא מעלה חיוכים כמו שהוריד דמעות...

ציטוט יפה מהספר שבגללו אני לא יכולה לשכוח ממנו :
" הגיבורים האמיתיים בכל מקרה, הם לא האנשים שעושים דברים. הגיבורים האמיתיים הם האנשים שמבחינים בדברים, ששמים לב. האיש שהמציא את החיסון לאבעבועות השחורות לא באמת המציא משהו --- הוא רק הבחין בכך שאנשים שנדבקו באבעבועות הבקר לא חוטפים אבעבועות שחורות"...

ותמיד אמרתי שהכל נמצא בפרטים הקטנים.

ספר מדהים , ממליצה בחום.

» ביקורות נוספות של אינשם
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים