ביקורת ספרותית על חוות החיות - מהדורה חדשה מאת ג'ורג' אורוול
ספר מעולה

---

לפני שנים סבא וסבתא שלי קנו לי את הספר הזה. אני מתכוון, הרבה מאוד שנים. הייתי קטן, וגיליתי עניין רב מאוד בחיות ובחוות (אהבה שהומרה לחלטוין לא הרבה זמן אחר כך לסיפורים ולספרים. מהאובססיביות הזאת עוד לא ממש נגמלתי). מטבע הדברים, אני מניח שכשסבא וסבתא שלי ראו את כותרת הספר, כמו גם את העובי שלו, אולי הם חשבו בזמנו שאתעניין בו. אני לא יודע אם הם אי פעם קראו את הספר (כמו שאני מכיר אותם - כנראה שכן) אבל בכל מקרה, התכנית לא ממש פעלה. הספר ננטש לו באיזושהי פינה; הספיק לי מבט חטוף אחד בפנים כדי להבין שזה לא ממש לרוחו של ילד בן שש. (אמרתי לכם - מזמן.) זאת הייתה הוצאה ישנה שכזאת, עם כתב צפוף ושחור, וכריכה מאיימת. הזמן עבר, ואין לי אפילו שמץ של מושג איפה העותק שקיבלתי מסבא וסבתא שלי (ככל הנראה הוריי נתנו אותו לכשראו שאין לי כל כך עניין בו.)

לאחרונה אני עושה כמה וכמה השלמות לכל מני קלאסיקות שמעולם לא יצא לי לקרוא. התחלתי עם שרלוק הולמס, תום סוייר, אגדות האחים גרים, פיטר פן, ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, רובין הוד... ואז, פחות או יותר משום מקום, קפץ לי בראש הספר הזה. חקרתי עליו קצת לפני שקראתי אותו, רק כדי לדעת למה אני נכנס. ובכן, מסתבר שהדעה הרווחת היא נגד סבא וסבתא שלי - זהו בפירוש לא ספר לילדים. כלומר, בטח, ילדים יכולים טכנית לקרוא אותו, אבל הם לא יבינו אותו עד הסוף. מדובר בספר אלגורי המעביר ביקורת חריפה על השלטונות הקומוניסטיים בברית המועצות (ז"ל), ועל השחיתויות שאיפיינו את השלטון באותה תקופה. לפני שקראתי את הספר קינן בי חשש שמדובר בספר ילדים די מטופש, ושלא אהנה ממנו. אחר כך קינן בי החשש שזה יהיה ספר מבוגרים מדכא, נמרח ומייגע המלא באנקדוטות שיחמקו ממני.

שני החששות הופרכו, כמעט ברגע שסיימתי לקרוא את הפרק הראשון.

הסיפור עוקב אחרי חווה קטנה אי שם באנגליה, שבה החיות מחליטות, בפרץ עז של מרדנות וחוש צדק מופרז, לעשות מהפכה שלימה שתהפוך את החווה למקום שלטונם של החיות, ובכך יינצלו חיות החווה משלטונם הרודני של בני האדם. הכל מתחיל נפלא; המנון "חיות אנגליה" המופיע בפרק הראשון נכנס לי חזק ללב. הייתי בעד החיות האלה - סך הכל, הם מעלים טיעונים טובים וצודקים. הנחתי שהספר יהיה על כך שהם ינסו לכבוש את החווה.

אבל, **קלקלנים=ספויילרים=קלקלנים=ספויילרים** הם מצליחים להשתלט על החווה כבר בשליש הראשון של הספר. וזה לא ספר כל כך עבה. זה תפס אותי לא כל כך מוכן. ונראה שהחווה החדשה מתחילה לקבל צורה וסדר, והיא נראית טהורה, מלאה בערכים... מה כבר יכול להשתבש?

הרבה מאוד, מסתבר.

במעט מאוד מילים מצליח ג'ורג' אורוול לרקום עלילה כל כך פשוטה וקלה להבנה - ועם זאת, מלאת משמעויות, שגם הן מאוד פשוטות להבנה. לאט לאט בין החזירים (הגזע החכם ביותר מבין החיות) מתחילים להתפתח וויכוחים, ושלטון רודני נרקם לו בשקט. שליט אכזר בתחפושת מנהיג צנוע ומתחשב, שטיפין טיפין, שלב אחר שלב, מוריד מעליו את התחפושת. בלי שאף אחת מהחיות תרגיש, וגם כמעט בלי שהקוראים ירגישו, חיות שלא מצייתות מתחילות להיעלם. כל מי שהלך רוחו נוגד את החווה - דברים רעים מאוד מתחילים לקרות לו. וכל זה בחסות ערכים נאורים ומדהימים.

הכתיבה גאונית. הרבה מאוד מהדברים האיומים שעושים השליטים פה בספר נעשים מאחורי הקלעים, בשקט, בלי שהסופר כותב על כך במפורש, אבל כל הקוראים יודים בדיוק למה הוא מתכוון. זה רק הופך את הכל להרבה יותר אבסורדי וקריפי בעיניי. חיות החווה מתנהגים... ובכן, כמו חיות. בלי הרבה מאוד שכל בראש. אבל אני בטוח שאם הייתי בתוך הסיפור הזה הייתי אחד מהם, מהעדר, מהקבוצה. כל כך קל להגיע למסקנות - שאנחנו כקוראים יודעים שהן מוטעות - שאליהן הגיעו חיות החווה.

זה מין ספר כזה שגורם לך לחשוב אחרי שאתה קורא אותו. לי יצא קצת להרהר ולחשוב: מה השתבש? לאיפה נעלמו כל הערכים והאידיאלים? האם נגזר כי כל רעיון טוב וטהור, גם אם הוא מגיע ממקומות נכונים, יחרב ויושחת בידינו? זה ספר, שכמו הספר הקודם שסקרת - בעל זבוב - מביט על האנושות בכלל (ועל הקומוניזם בפרט) במבט קצת עקום, ודורש: האם בני אדם זה פשוט משהו שאי אפשר לסמוך עליו שיעשו את הדבר הנכון?

לא יודע. יכול בהחלט להיות שהרבה מאוד מהנקודות המקבילות בין הספר הזה לבין ההסטוריה של ברית המועצות חמקו מעיניי, אבל זה מה שגרם לי הספר הזה להרהר בו.
אני אוהב שספרים עושים לי את זה. מדובר בלא פחות מספר קלאסיקה גאוני להפליא, ושכיף לשקוע בהרהורים אחריו. בכל מקרה, הבעיה הזאת קצת מציקה לי. כלומר, אני ישן טוב בלילה והכל, לא עד כדי כך מפריעה לי בשגרת היום-יום העובדה שאני לא יודע את כל הפסיכולוגיה האנושית, אבל זה די מנקר לי בראש לפעמים, במיוחד כשאני נזכר בספר הזה.

אף פעם לא הגעתי לתשובה חד משמעית.

מה אתם חושבים?

» ביקורות נוספות של אסף
» ביקורות נוספות על חוות החיות - מהדורה חדשה