ביקורת ספרותית על צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה

---

שמתי ברקע תוך שאני כותבת את הסקירה על הספר, את המנגינה שמלווה את הספר, ליסט "לה מאל דו פאיי" מתוך שנות העליה לרגל, זאת טעות. יוטיוב דאגו לקשט את הקטע עם תחנות רכבת וכיתובים ביפנית או שפות אחרות עם שם המחבר או שמו של גיבור הסיפור, מי רצה את כל השמאלץ הזה. חוץ מזה לליסט יש קטעים שבעיני יפים יותר אולי כי מוכרים יותר.

צוקורו טזאקי נזרק יום אחד מהחבורה המהודקת שהיה קשור אליה בשנות לימודיו בתיכון של עירו נגויה, ושכללה 5 חברים, ובמשך 16 שנה הוא לא מברר למה. הוא ממשיך את חייו לרוב בבדידות בטוקיו שם הוא עוסק במה שהוא אוהב: בניית או שדרוג תחנות רכבת, לשם כך למד הנדסה באוניברסיטת טוקיו, עד שהוא פוגש בחורה שמתחילה לתהות למה כל זה קרה ולמה למרות שהוא בתוך תוכו לא התגבר אף פעם על הבעיטה הזאת מצד חבריו הוא לא מנסה לברר את הענין.

כרגיל מורקמי מתאר את חיי היומיום השגרתיים כשהוא צובע הכל בצבעי מים מעורפלים, מבזיק ערפילי חלום על הכל.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו