ביקורת ספרותית על צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו מאת הרוקי מורקמי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 באפריל, 2015
ע"י zooey glass


'יאללה כבר!', השאלון הביקורתי של זואי גלאס.

הרזומה: לחלוטין לא המורקמי הראשון שלי, אבל מצד שני גם לא קראתי את כל 14 ספריו. בין היתר ביקרתי ב-'קפקא על החוף', 'קורות הציפור המכנית', והספר הראשון של 1Q84.

הסיפור הפורמלי: מהתיכון היה צקורו טזאקי צלע בחמישיית חברים קרובים מאוד, אלא שכשהוא היה בן 19 הם ביקשו ממנו שלא יצור איתם קשר יותר מבלי לספק תשובה. שש עשרה שנה מאוחר יותר הוא יוצא לפגוש את כל אחד מהחברים בהמלצת החברה החדשה שלו כדי לברר מה קרה שם. אה וכל אחד מארבעת חבריו מהתיכון נושא צבע בשמו ורק לצקורו אין צבע בשם.

הסיפור בת'כלס: מורקמי מאוד נאמן לכריכות האחוריות שלו, ועל כן לרוב מה שמובטח זה מה שתקבל, בתוספת מוזיקה קלאסית, אוכל, ובמקרה הספציפי הזה – הנדסה של תחנות רכבת.

הכתיבה: נו, מורקמי. מאוד טובה ומאוד פשוטה. תמיד יש איזו תעלומה או שתיים או שבע עשרה שלא יפתרו. תמיד יש גיבור שהוא במידה מסוימת חסר צבע. תמיד יש את המימד האירוטי הקודר ותמיד יהיו החלומות המוזרים והמבלבלים ומלאי החיות. ותמיד מחפשים משהו ולרוב לא מוצאים אותו. ותמיד יפן, מן הסתם. ותמיד תיאורי שגרה ותיאורי לבוש. וזה מארז מצוין, והדבר היחיד שאפשר לקטר עליו זה על אותו 'תמיד'. כבר שמעתי טענות על זה שמורקמי ממחזר את עצמו מתוך מניעים עצלניים ותאווי בצע. ואני דווקא אוהב את ה-'תמיד' הזה, את אותו מורוקמיות שלא משתנה. מה רע בזה?

נקודה למחשבה (מכיל ספוילרים): ובכל זאת קצת עצבן אותי שבסופו של דבר צקורו טזאקי לא משתנה כמעט אחרי המסע הזה. דמויות שטוחות, כפי שהתיכון קורא להן, הן מעט מרגיזות. זה מרגיש לא הוגן שאנחנו עוברים איתו את המסע הזה ואנחו מופתעים בשבילו ופגועים בשבילו ומתעודדים בשבילו וצקורו טזאקע, כאילו כדי להכעיס, נשאר חסר צבע. ועד כמה, בעצם, זה נכון שכל אדם הוא צבע אחד? זו ראייה מעט שטחית בעיני. בני אדם הם לא פאואר ריינג'רס וכל אחד הוא כל הקשת.

העטיפה: או! הנה לכם מקרה מעניין! הספר יצא בשיתוף של הוצאת כנרת-זמורה-ביתן עם הוצאת כתר, והכריכה בהתאם היא כתערובת של הגנים של שני ההורים. מצד אחד, הכיעור והאיוריות של כנרת-זמורה-ביתן (ב-'האיוריות' אני מתכוון לנטייה שלהם לשים על הכריכה תמונה שנגזרת ישירות מהכותרת. אם יש בשם 'נמר' אז גם על העטיפה יופיע נמר וכן הלאה. כאן אנחנו יכולים לראות הן איור של צקורו טזאקי הנוסע תרמיל של טיולי עלייה לרגל והן הדגשה של חוסר צבע במקום המתאר חוסר צבע), ומצד שני מידת ההשקעה של הוצאת כתר שגם אם לא מצליח להם מרגישים שהם ניסו. ובסך הכל לא מאוד מושך לקריאה.

ציטוט מוצלח/מייצג: והפעם בפינתנו ציטוט מייצג: "וגם אם לא יתבהרו הדברים, מה בעצם אכפת לו? מה הוא יכול לעשות נגד זה? כלום. צקורו טזאקי חסר הצבע ימשיך לחיות את חייו כשהוא חסר צבע. שהרי הוא לא מפריע בכך לאף אחד".

מיועד ל: מעריצים של מורקמי; בני 15-16 ומעלה שמתחילים/ממשיכים לחפש את המקום שלהם בחברה ואת האישיות שלהם ( הבהרה: אין הכוונה שזה ספר ברמת ספרי-נוער אלא שהספר, שאינו פשטני, עשוי לדבר ולעניין גם בני נוער); וגם כל מי שרוצה ספר שכיף לקרוא ושלא דורש יותר מדי קשב ותשומת לב ומשכיח מעט את היומיום.

שורה תחתונה: מורקמי כתב עוד ספר. זה לא משובח אבל זה מלא קסם, כזה מהסוג שגם מרגש וגם מבדר וגם מעורר מחשבה. לרוב, לא צריך יותר מזה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
תודה על ההבהרה...
zooey glass (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
חני - הכוונה לא הייתנ שזה ספר שמיועד אך ורק לבני נוער, אלא שזה ספר שעשוי לעניין בני נוער למרות שהוא אינו ספר-נוער. כנראה שלא ניסחתי טוב את כוונתי היטב ( מחשבות גם העיר על זה) ולכן הוספתי הבהרה בגוף הביקורת. חזל"ש שמח :)
קורא כמעט הכול (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
גם לי ציילד הוא תמיד לי ציילד, אבל כבר כתבתי על זה פה פעם לא זוכר באיזה הקשר אולי פול אוסטר... והתמיד.

כמו לבחור כלב גזעי, אתה די יודע מה תקבל- לפעמי זה מנחם.
חני (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
לפי הביקורת מזמן עברתי את הגיל למורקאמי וזה אומר שלספרים אין תאריך תפוגה או קשר דם לגיל כזה או אחר..
לפני 20 שנה בערך חתכה ממש מולי על ווספה סבתא עם שיער לבן
מתנפנף ומטפחת,זה היה סוריאליסטי ביותר...חג שמח או שארית שלו
ומורקאמי על המדף כמובן.
zooey glass (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
תודה למגיבים :) אני מניח שגם מורקמי הוא מסופרי ה-"או שכן או שמאוד לא". אני אוהב סופרים כאלה, כי בזכות קיומם מסות שלמות של ספרים אינן רלוונטיות לגבי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
יפה!
yaelhar (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
יופי. נהניתי לקרוא את כל הסיבות לזה שאני לא אוהבת את מורקמי (לא כולל הכריכה...)
דן סתיו (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
zooey glass ביקורת מהנה ובהירה. נהניתי מאד לקראה. אינני נמנה עם חסידיו של הסופר הזה,אבל למקרא הביקורת שלך אולי אנסה עוד אחד מספריו.
zooey glass (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
מחשבות, ההערה הזו רלוונטית רק לבני ה-15 ומעלה שבמקרה קראו את הביקורת, ולא למי שכבר אינו בן 15. אין פה מסר שזה ספר לבני נוער אלא ספר שגם בני נוער עשויים להנות ממנו.
מחשבות (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
בני 15-16? מזמן אני לא בן 16 ולגמרי חובב מושבע של מורקמי ובצדק מוחלט.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ