ביקורת ספרותית על אני חושבת לגמור עם זה מאת איאן ריד
ספר טוב

---

.
.
.
.
.
.
מחשבה
מחשבה ודיאלוגים
יש את ג'ק ויש אותה
דיאלוגים באור, רמזים, ודיאלוגים באפלה
ונסיעה במכונית כשהשלג יורד ומרגיע באור היום
וביקור מטלטל ומפזר חלקי פאזל הסיפור בחווה המרוחקת אצל הוריו
ונסיעה במכונית בחזרה כשסופת שלגים סוערת בחוץ מאיימת בחשכה וגם עצירות הביניים טורדות מנוחה
וצלילה אל דיאלוגים נהדרים ואל רגעים שקטים-רועמים שיחד מעוררים עוד מחשבה
ותשומת הלב אל עוד פרטים קטנים שצצים, ומפזרים עוד חלקים, ומעוררים עוד סימני שאלה

ויש בו, בסיפור הזה,
בדידות גדולה ונוגה ורבדים של תסכול ושל כאב ועצב ושמחה רגעית קטנה ושל פחד ושל החמצה גדולה וטעם מתוק וטעם חמוץ או מר וכולם מעוררי מחשבה.

והסוף, הסוף הזה, הסוף שמסדר את כל הסימנים הקטנים, המחשבות, הרמזים – כמו פאזל לתמונה אחת סגורה וברורה, סוג של אגדה.
וכל מילה נוספת תהיה מיותרת.

סיפור מאוד מומלץ.
הוא לא מותחן הוא כן מרתק חכם ומתוחכם אפל משהו ומעורר בקורא מנעד של רגשות ומחשבה. מצאתי אותו מתאים לימים כאלו של חגים לא חגים בתוך תקופה מטרידה.
על פי הספר יש גם סרט שמעורר בצופה בדיוק את אותו הדבר, מומלץ גם הוא.
אל שניהם נחשפתי בעקבות ההמלצה בביקורת של אודי כאן - תודה.

» ביקורות נוספות של אנוק
» ביקורות נוספות על אני חושבת לגמור עם זה