ביקורת ספרותית על אני חושבת לגמור עם זה מאת איאן ריד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 ביוני, 2017
ע"י מסמר עקרב


בשעת הקריאה של עמודי הספר האחרונים צלצל הטלפון בביתי. מצאתי את עצמי קופץ כנשוך נחש (או יותר נכון, במקרה שלי, כעקוץ עקרב...). מזמן לא נבהלתי כל כך למשמע צלצול טלפון תמים, והדבר נזקף לזכותו של הספר. או בעצם לחובתו, אילו הייתי לוקה בלבי עקב כך... בספר הזה אין ולו רצח אחד לרפואה, במרכזו לא עומדת תעלומת פשע מזוויע, אין בו כלל התרחשויות על טבעיות מזרות אימה, ובכל זאת הוא הצליח להפחיד אותי כהוגן. בכך מתבטאת המעלה הגדולה ביותר שלו, לטעמי. עד העמודים האחרונים, בהם מתבהרת התמונה, הוא מצליח ליצור אווירה גותית, מאיימת ועוכרת שלווה, בלי שמתרחש בו שום אירוע מבעית באמת.

קצת קשה לכתוב על הספר הזה בלי לחשוף פרטי עלילה, ולכן אנסה להתנסח בצורה מעומעמת ככל האפשר, לחשוף טפח ולכסות טפחיים. ובכל זאת, על שום חשיפת הטפח הבודד, אשגר אזהרת ספוילר מרומז. הסיפור פשוט: בחורה צעירה נוסעת עם החבר החדש שלה לפגוש את הוריו, תוך כדי כוונה לסיים את הקשר המתפתח ביניהם. הרומן מתאר את הנסיעה להורים, את הפגישה ואת הנסיעה חזרה. זה הכול. בדיעבד, זה הרבה מאוד, שכן העמודים האחרונים, המצמררים, של הספר, מבהירים לנו כי לכל אורכו נלקחנו, בלי שהיינו מודעים לכך, למסע מסויט בנבכי נפשו של אדם שלוקה במחלת נפש חריפה. תרגיל ספרותי מבריק שמצליח להפתיע, למתוח ולהפחיד, בלי שום תיאורים גרפיים מעוררי פלצות, שכה מאפיינים ספרי מתח ואימה רבים. הכול בכוח האווירה הגותית ודרך התעתועים שהסופר מוליך בה שולל את הקורא לאורך כל הספר. "יש רק הבדל אחד בין אדם מטורף לביני. אדם מטורף חושב שהוא שפוי. אני יודע שאני מטורף." הציטוט הזה, הלקוח מפיו של סלבדור דאלי, כנו נאמר על ידי גיבור הספר, והוא משקף יפה את רוח הדברים שעומדים בבסיסו של הרומן, שכן גיבור הספר הוא אדם מבריק, חכם מאוד, חריף שכל וחד מחשבה, שמרבה בהגיגים פילוסופיים חכמים. אה, כן, והוא גם מטורף על כל הראש...

הסופר מצליח לתעתע בקורא באמצעות שלל טריקים, והוא עושה זאת במלאכת מחשבת. למשל, לגיבורה הראשית של הרומן אין שם. תמוה, נכון? הדמות הראשית של הספר מופיעה לכל אורכו ללא שום אזכור של שמה. בעמודים האחרונים נוכל להבין את הסיבה לכך, והיא תורמת להפתעה הגדולה שסוף הספר מזמן לנו.

השם של הרומן, "אני חושבת לגמור עם זה", הוא דוגמה נוספת למלאכת התעתוע המרשימה של הסופר. לכאורה, שם נמוך, וולגרי וצהבהב, לפחות לטעמי. בדיעבד, שם מצוין שמיטיב להמחיש עד כמה הדברים כהווייתם שונים מהאופן המתעתע בו הם נראים על פני השטח. אני חושבת לגמור עם זה? כן, בהחלט, אבל לא עם מערכת היחסים הרומנטית כפי שמשתמע לכאורה מהשם... באנגלית השם של הספר אפילו חזק עוד יותר, כיוון שבאנגלית אין הפרדה בגוף ראשון יחיד בין זכר לנקבה. ושוב, דבריי המעורפלים יתבהרו לכם היטב בסוף הספר.

דוגמה נוספת למלאכת התעתוע של הסופר: בחלק הראשון של הספר, במהלך הנסיעה המשותפת לבית הוריו של הבחור, מרבה הזוג הצעיר בשיחות פילוסופיות ובחילופי הגיגים על נושאים כבדי משקל כגון בדידות, זוגיות, זיכרון ורצון חופשי. לכאורה, מעט תמוה שזוג בראשית דרכו מנהל שיחה פילוסופית כבדה כזו, במהלכה מועלים רעיונות שהם לא לגמרי מקובלים. גם עצם השיחה וגם הרעיונות שמועלים בה מקבלים משמעות מצמררת עם סיום הקריאה. ציטוט קטן שמקבל משמעות מיוחדת עם התבהרות התמונה בסוף הרומן: "מגורים משותפים וחיים משותפים הם בלי ספק קשים הרבה יותר מלהיות לבד. בעצם, חיים בזוגיות נראים בלתי אפשריים כמעט, לא? למצוא אדם אחר לבלות איתו את שארית החיים? להזדקן לצידו ולהשתנות איתו? לראות אותו מדי יום, לתת מענה למצבי הרוח ולצרכים שלו?"

במהלך קריאת הספר מורט העצבים הזה, ובמיוחד בעמודיו האחרונים, מצאתי את עצמי שולף בהיסח הדעת שוב ושוב שוקולדים טעימים ומביאם אל פי ביד לחה (מזיעה קרה). אני חושב לגמור עם זה (לא עם השוקולדים, עם הספרים מורטי העצבים...)
43 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מסמר עקרב (לפני 5 חודשים)
דינה ולי, תודה רבה! ובסוף עוד אירשם...
לי יניני (לפני 5 חודשים)
מסמרון כמה חבל שאתה לא בפייסבוק... :-)
dina (לפני 5 חודשים)
מסמרון, ההוצאה העלתה את הסקירה שלך בדף שלהם בפייסבוק.
כבוד!!
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
live, תודותיי. וכל כך טוב לראותך כאן.
רחלי (live) (לפני חצי שנה)
כהרגלך, ביקורת נהדרת.
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
עמיר וחגית, תודות רבות!
חגית (לפני חצי שנה)
דן, כתבת מדהים (איך לא?).
הכתיבה שלך מצליחה לעורר סקרנות גדולה אודות הספר הזה.
עמיר ש. (לפני חצי שנה)
מעולה.
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
צילה, תודה רבה!
גבריאלה, תודה. הספר לא מופרע בכלל, אבל הגיבור הראשי... הוא לא איזה רוצח סדרתי או משהו, אבל בואי נאמר שלא הייתי מעוניין להיתקל בו בסמטה חשוכה (וגם לא ברחוב מואר...). בנוגע לציטוטים, אפשר להביא המון ציטוטים מהספר שמרבה בהגיגים פילוסופיים, בעיקר בתחום הזוגיות. טעימה קטנה: "כל כך נדיר שאחרים יודעים מה אנו חושבים. גם הקרובים אלינו ביותר. אולי גם בנישואים הכי ארוכים וקרובים ומוצלחים בן זוג אחד לא תמיד יודע מה האחר חושב. אף פעם לא נוכל להיכנס לראשו של האחר, והמחשבות הן אלה שחשובות. מחשבה היא מציאות. פעולות אפשר לזייף".
גבריאלה (לפני חצי שנה)
אהבתי את הציטוט שהבאת. הבעיה שהוא של סלבדור דאלי ולא לקוח מתוך הספר, שנראה לי מופרע לחלוטין...
צילה (לפני חצי שנה)
מקסים !
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
ממש לא מגיע, אבל תודות רבות.
אירית (לפני חצי שנה)
כפיים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אפרתי (לפני חצי שנה)
פואנטוש, אני משאילה לך מחק (אל תתני אותו לכלב) ותמחקי ת'סימן שאלה בסוגריים.
פואנטה (לפני חצי שנה)
אבל המורה, הכלב אכל לי את המחק.
ורק אמרתי את דעתי והצבעתי יפה-יפה ביד ישרה.
(לפחות לא מחקו שאני צודקת. גם משו)
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
אפרתי, סליחה, זה רק אני אשם עם התגובה שלי... מוחק מיד.
אפרתי (לפני חצי שנה)
פואנטה ומסמר, מכות!!! עכשיו עשיתם ספוילר ענק לספר שעוד לא קראתי. למחוק ומיד.
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
Command, תודה רבה!
Command (לפני חצי שנה)
כיף לקרוא שוב סריקה יפה.
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
כמה שאת צודקת...
פואנטה (לפני חצי שנה)
אני לא בדילמה כי
יש לי תחושה שמתחת למעטה גותי מפתה מסתתר מקרה קליני קשה.
חוצמזה, קראתי את הפרק הראשון והדיבור של הבחורה (?) אוכל את הראש.
אז אני אוותר אבל כתבת יפה, מסמר.
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
בת-יה, איזו הגדרה קולעת. זה בדיוק מה שזה: מעניין ומטריד. מאוד. ממליץ לך לנסות. מה יכול להיות? אם תתחילי ולא ימצא חן בעינייך, תחשבי לגמור עם זה...
בת-יה (לפני חצי שנה)
מצד אחד נשמע מעניין - מהצד השני נשמע מטריד.
מה שאומר שעכשיו אני בדילמה -:)
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
מחשבות, תודה רבה. במקרה הזה צלצול הטלפון היה לא רק מבהיל, אלא גם מעצבן, כי לא הספקתי להגיע בזמן ולענות לשיחה...

חני, תודה רבה. את כל כך צודקת. גם אני חשבתי לעצמי שזה מאוד תמוה שבחורה שרוצה לסיים קשר רומנטי מתייצבת לפגישה עם הוריו של הבחור. אבל סוף הספר מסביר הכול ועונה על כל השאלות. ובצורה מצמררת.

אנקה, תודה רבה. והתמונה החדשה מקסימה!

יעל, תודותיי. אני סקרן במיוחד לשמוע את דעתך על הספר.

לי, תודה רבה. השורה החותמת אתת דברייך ריגשה אותי.

רויטל, תודה רבה. גם אני לא חסיד של אימה, אבל כאן זה אחרת לגמרי. זו אווירה גותית, מחשמלת כזו. בתכל'ס לא קורה שום דבר מבעית במהלך כל הספר.

דני, תודותיי. אני שמח שהצלחתי לתעתע קצת ולא לחשוף יותר מדי, כי באמת קשה לכתוב על הספר בלי לחשוף פרטי עלילה.

שונרא, ריגשת, ובגדול. תודה רבה.

צב, תודה רבה.

אורית, תודה רבה. מאוד מסקרן אותי לשמוע את חוות דעתך על הספר, בעיקר מן הפן המקצועי. ויש לי הרגשה שאת צודקת בנוגע להרגשה שלך שאת יודעת מה הולך שם...

פפריקה, תודותיי. התגעגעתי אלייך.

אפרתי, המון תודות. מעניין אותי מאוד מה תהיה דעתך על הספר, ובעיקר על הסוף המצמרר. אני מניח שיהיו הרבה שהוא יעורר בהם רתיעה. בעיניי, סוף חזק ומוחץ שעונה על כל השאלות והתמיהות שעלו במהלך הקריאה.
אפרתי (לפני חצי שנה)
טוב שחזרת. כתבת נהדר, כרגיל. הכנסתי לרשימות.
פַּפְּרִיקָה (לפני חצי שנה)
מצוין. ברוך שובך.
אוקי (אורית) (לפני חצי שנה)
מה יהיה עם הסוכר, מסמרון?
נשמע מעניין מאוד, הסיפור.
מסקרן עד כדי לקרוא אותו בקרוב (יש לי תחושה קלה שאני יודעת מה קורה שם.. :)

כך או כך, טוב לקרוא אותך.. טוב לפגוש אותך פה..
צב השעה (לפני חצי שנה)
טוב שחזרת.
שונרא החתול (לפני חצי שנה)
כמה טוב לקרוא אותך. התגעגעתי.
דני בר (לפני חצי שנה)
ביקורת לעילא ולעילא, מסמרון, ואתה בדרכך מתעתע בנו הקוראים לא פחות מאשר עושה זאת הסופר.
עוררת בי סקרנות רבה לספר שלולא הביקורת לא הייתי שוקל בכלל לקרוא אותו.
רויטל ק. (לפני חצי שנה)
נראה לי שאוותר...
למרות הביקורת היפה.
לא מתה על אימה, לא בספרים ולא בסרטים.
לי יניני (לפני חצי שנה)
הסקירה שלך מעוררת עניין. ראיתי את הספר הזה ולא לקחתי אותו בגלל השם. עכשיו אני מבינה שהשם מתעתע.
גם אני כמו חני... כשאני מרוכזת במשהו תמיד אבל תמיד אפשר להבהיל אותי.
כמו כן אני ממש לא מבינה בשביל מה לפגוש את ההורים של חבר שהולכים לסיים איתו את הפרשה? תמוה בעיניי
הציטוט שלך מעורר מחשבה. יש בזה משהו...
הכי אני שמחה לראות אותך כאן ולקרוא את שאתה כותב.
yaelhar (לפני חצי שנה)
הוספתי לרשימה.
אנקה (לפני חצי שנה)
הצלחת עם זה.. כלומר, לעורר בי עניין בספר.
חני (לפני חצי שנה)
דן בכל פעם שאני מרוכזת במשהו ואני בשקט עם עצמי אפשר להבהיל אותי..מקווה שהיה זהו
צלצול טוב.מה שלא ברור לי
איך בחורה שפויה הולכת לפגוש הורים
של בחור שבכל מקרה היא הולכת לגמור אתו.
למה לפגוש את האמא?
כנראה שבאמת יש הרבה שלא יכולת לספר.
טוב שעשית הפוגה וקפצת.
מחשבות (לפני חצי שנה)
יופי. להבהיל מישהו בגילך זה לא עניין של מה כך.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ