הספר השלישי בסדרת "לפני שהקפה יתקרר"
הפעם עברנו מקום התרחשות מטוקיו לעיר הנמל הקודאטה שבצפון יפן. הסיפור כולו מתרחש בקפה 'דונה דונה'.
(שני קודמיו התרחשו בקפה 'פיוניקולי פוניקולה' בטוקיו. שני בתי הקפה קטנים, ממוקמים בסימטאות קטנות וצרות, תלולות העולות לצלע הר. מעט חשוכים, מעט נסתרים, בשניהם אפשר לדעת מה קורה בחוץ רק אם פותחים את הדלת ובשניהם אחרי פתיחת הדלת עלי השלכת בולטים. מה השעה ביממה? – שלושה שעונים בבית הקפה אחד מאחר, אחד מקדים וזה האמצעי – מדויק.
חלק מהדמויות חוזרות שוב מהספרים הקודמים (בני משפחת טוקיטה הם בעלי ועובדי שני בתי הקפה) דוגמת נאגארה טוקיטה מנהל דונה דונה, שנכח בספרים הקודמים כמנהל פוניקולה. אמו יוקארי ובתו מיקה ועוד מספר עובדי הקפה בני אותה המשפחה מספקים את הקפה הכה מיוחד עם האפשרות לחזור אחורה לעבר למספר דקות, או (חידוש מהספרים הקודמים) ללכת קדימה לעתיד למספר דקות – אל נקודת פגישה אנושית מאוד מיוחדת, לרוב לשם סגירת מעגל רגשות, כדי שההולך בזמן יוכל לחזור להווה ולהמשיך את חייו באופן שלם יותר או טוב יותר עם עצמו. וחלקן חדשות וחלקן אורחות בספר זה.
כמו בשני הספרים הקודמים, הסיפור כולו מתרחש בבית הקפה, הוא מלא בתיאורים מפורטים קטנים קטנים של המקום, בתיאור הדמויות בפירוט דק ועדין ומלא פרטים: הבעות פנים, תנועות גוף, לבוש, התנהגות.
וכמו בשני הספרים הקודמים, במוקד ארבעה סיפורים אנושיים אישיים מאוד של אנשים הבאים לבית הקפה לאחר ששמעו על האפשרות לעבור בזמן לדקות למפגש עם איש יקר להם שאינו עוד. הסיפורים שלהם שהם הרקע לצורך בפגישה, הפירוט שלהם, ותיאור המסע בזמן והמפגש עם המכר/ה של הדמות שאיננו/ה עוד ותוצאות המפגש.
ולמעבר לעבר / עתיד ולמפגש הקצר: כללים ברורים ונוקשים מאוד יש להם, ורק אם אותם כללים מתקיימים המפגש מתקיים ועובר בהצלחה – על העובר בזמן להתיישב בכיסא אחד מסוים (עליו יושב לאורך כל היום, כל יום, ג'נטלמן דומם לבוש שחור, קורא ספר, ולוגם כוסות קפה – זוהי רוח רפאים של אדם שעבר לעבר בעבר אך לא קיים את כלל החזרה, כלומר הניח לקפה המעבר שלו להתקרר בטרם שב מהעבר. לא הבנתם? כמובן, אז הכללים הם:
העובר בזמן מתיישב בכיסא המסוים, אפשרי רק פעם ביום כשרוח הרפאים קמה למספר דקות. הוא מקבל מבת משפחת טוקיטה - קפה רותח, עליו ללגום ממנו ולהקפיד לחזור מהמעבר בזמן ללגום לשתות את כולו בטרם הקפה יתקרר. לא קוים הכלל והקפה התקרר? – הרי אתה הופך לרוח רפאים. תנאים נוספים שעליהם להתקיים: הדמות איתה העובר בזמן הולך להיפגש חייבת הייתה לבקר בעבר (או חייבת לבקר בעתיד) בבית הקפה הזה, על העובר בזמן לדעת בדיוק מתי זה היה (יהיה) ולכוון להגיע לאותו הרגע בבית הקפה, לשם המפגש.
אז, ארבעה סיפורים, ועוד מספר דמויות קבועות. והרבה תיאורים קטנים ומפורטים והרבה תשומת לב לאסתטיקה של הפרטים. וסיפור איטי-איטי ויפה יפה. ושקט שקט. ולמעשה, אחרי טיול ביפן אפשר להבין יותר את האסתטיקה המפורטת הזו של פירוט החפצים, הבעות הפנים, הלבוש ופירוט השקט ואף את תשומת הלב לשינויי הצבע היומיים של עלי השלכת הנראים על מפתן הדלת של בית הקפה.
קטן (208 עמ'), גם תמציתי גם מפורט, בורח מהמציאות לסוג של אגדה, ויפה יפה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
