ביקורת ספרותית על לעוף רחוק מאת כריסטין האנה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 באפריל, 2025
ע"י אנוק


אז מה בעצם היה בו שכל כך נגע בי. שהכאיב, שהרטיט, שנגע עמוק?
הרי במבט-על מדובר ברומן דרמה, בו שתי משפחות, שתיהן פגועות - בשני המקרים בעקבות אבדן שהוביל לקושי עצום אצל כל אחד(ת) מבני המשפחה להמשיך. כשאצל כל אחד(ת) מתוארת התמודדות על פי אופיים, חוזקם, יכולותיהם, ובכל מקרה כל אחד לקח לפינה משלו ונוצרו ריחוקים עד נתקים, מלווים בכעסים או משקעים. והתרסקויות.
ועל שתי חברות טובות, חברות נפש טולי המגניבה וקייט החנונית שנפטרה בעקבות מחלה (אחד האבדנים) ושמאז נפגשו בילדותן (בספר הקודם אותו לא קראתי, לא חובה כדי לקרוא את זה) וכבר עברו כארבעים שנים. וגם אצלן - משקעים וכעסים ונתק ואיחוד רגע לפני אבדן והתרסקות ומעוף לרחוק.
אצל כולם למעשה נתק או קצר בתקשורת או תקשורת גרועה שהובילו לכל הרע הזה.
ולמעשה, לקחת את התמהיל של משפחה ומורכבות בה, אנשים שונים ומורכבים בתוכם, ההתמודדות של כל אחד עם מצבים, תוך עוד כמה דרמות בדרך, וסוף - שיהיה טוב או לא.
ויש את הסבתא ואת התאומים הקטנים שכן מקרינים אופטימיות ומעט שמחה ונקודה של אור - כל זה יכול ליצור סיפור טוב אם נכתב טוב.
וזה, כן זה נכתב טוב, כריסטין האנה כותבת סוחף. או.קי, יופי. ועדיין, מה כאן כל כך נגע בי, כל כך עמוק, עד שקראתי את כל 440 העמודים ביומיים, אחרי שאיבדתי כך נראה את יכולת הריכוז בקריאה שאיננה חובה, עבודה, או ענייני היום? כנראה (שגם אולם) פחות המה ויותר המתי.
בתקופת ארוכה מדיי ומתארכת נראה שעד בלי די, ודי, חודשים שיצרו כבר שנה וחצי קשה קשה קשה של הכול, שמקשה אפילו לקחת ספר פרוזה נחמד וככה פשוט וטוב לצלול לתוכו, הסיפור הזה - כמו שהוא, עם מה שהוא מביא, נגע וריתק אליו. הוא נגע בכאב ובאובדן, באנשים שיצאו מביתם ברגע נורא לתקופה ארוכה, בשכול של מלחמה.
אז כן, בפשטות היפה שלו הוא מומלץ כי הוא ידע בדרכו שלו, בכתיבה שלה, לנגוע עמוק ואולי טיפה אף לרפא.
הוא לא כל כך קל לקריאה אבל הוא דמיוני לחלוטין, אז גם מוכרת הגפרורים הקטנה של אנדרסן לא קל לקריאה.
ולעוף רחוק הוא נעים, ואפשר לאהוב את הדמויות - את כולן, את ה"טובות" יותר ואת ה"רעות" יותר, שהרוע שלהן (כמובן) בא מקושי להתמודד וכאב ופגיעה. וגם בתובנה (המובנת מאליה) שתקשורת בין אנשים היא חשובה. הכי חשובה - אם היא אומרת טוב ואם היא אומרת רע. ובשתי חברות ילדות, חברות נפש שעפו רחוק. ואור אחד מאיר מרחוק. וציור עטיפה מתוק.
אז עוד אחד טוב מבית כריסטין האנה.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנוק (לפני חודש)
דרך הגחלילות. לעוף רחוק הוא המשך של הגחלילות, וכמו שכתבתי לגמרי אפשר לקרוא ישר את השני.
קוטי (לפני חודש)
שאלה היי,
תודה על הסקירה המעניינת.
מה הספר הקודם שציינת?
כתבת ש"לא חובה כדי לקרוא את זה".
דן סתיו (לפני 4 חודשים)
אנוק סקירה יפה ומעניינת מאד. תודה. אני לא חושב שקראתי ספרים של האנה.
מורי (לפני 4 חודשים)
אני לא מתקרב אליה. מעולם לא התחברתי אליה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ