“"אם לא היו לי קרובי משפחה [או חברים] לרוץ אליהם בשעת הצורך, הייתי חיה התקף חרדה" כי חודשיים וחצי, עשרה שבועות - כלום לא נקרא חוץ ממה שרע. כלום לא נצפה חוץ ממה שעושה רע. ואולי טוב שהעשייה נעשית והרבה לצד העבודה שנמשכת (בערך, לא ממש) בסוג של אין ברירה. ובחדר הריק של הילד, שכבר מזמן חייל ופתאום משחקי המלחמה הפכו פרק אמיתי בחיים והילד מתמרן מפקד במלחמה, נותר מאחור בודד בין בודדים רבים גם "אבא ארך”

“"אם לא היו לי קרובי משפחה [או חברים] לרוץ אליהם בשעת הצורך, הייתי חיה התקף חרדה" כי חודשיים וחצי, עשרה שבועות - כלום לא נקרא חוץ ממה שרע. כלום לא נצפה חוץ ממה שעושה רע. ואולי טוב שהעשייה נעשית והרבה לצד העבודה שנמשכת (בערך, לא ממש) בסוג של אין ברירה. ובחדר הריק של הילד, שכבר מזמן חייל ופתאום משחקי המלחמה הפכו פרק אמיתי בחיים והילד מתמרן מפקד במלחמה, נותר מאחור בודד בין בודדים רבים גם "אבא ארך”