ביקורת ספרותית על מגדלים פורחים באוויר מאת דיאנה ווין ג'ונס
ספר טוב

---

זה היה חלום נהדר ומשונה.
רגע, אבל זה לא היה חלום.
אבל זאת גם לא היתה המציאות.
ובכן, ובכן...
יופי, דיאנה ווין ג'ונס! הצלחת! לקחת אותי בשתי ידיים אל תוך אגדה שרקמת בחוטים זוהרים וצבעוניים, ועוד איזו אגדה- יכולה להצטרף לאחת מ"אלף לילה ולילה".
לא סתם כתבתי שזה היה חלום נהדר ומשונה. פיתולי העלילה, הדיאלוגים והדמויות- מוזרים כולם, כמו באו לי בחלום, והיו מצחיקים ואבסורדיים כמו שרק חלומות (לפעמים) מסוגלים להיות.

"מגדלים פורחים באויר" בא להצילני מתוך מצולות קודרים ש"חלף עם הרוח" לקח אותי אליהם. מהעלילה הכבדה, הדחוסה של "חלף" וכו', עברתי בריחוף קליל אל האווריריות של "מגדלים פורחים". וכמה טוב עשיתי לעצמי עם המעבר הזה.

הספר הזה הוא האח הקטן של "הטירה הנעה" פחות או יותר, והסיפור מתחיל בממלכה השכנה לאינגרי (הטירה הנעה), שם מתגורר סוחר שטיחים צעיר בשם עבדאללה. עבדאללה מעדיף לחלום חלומות בהקיץ על הגנים היפים והארמון שיחיה בהם, ועל הנסיכה שינשא לה.
ומכאן? מכאן הכל מתחיל להשתבש, כמובן.
שיבושים משעשעים, אין סוף שיבושים.
עבדאללה הוא ההפך מגיבור טיפוסי- הנטיה שלו לחולמנות גורמת לו להיות מפוזר, רפה ומבולבל. אבל השלומיאליות הזו שלו כל כך חיננית, איכשהו.

לא אספר עוד הרבה. טוב לספר הזה להישאר עלום, כי הוא לא מפסיק להשתנות, ואני לא הפסקתי להתפלא, פרק אחר פרק.

דיאנה ווין ג'ונס שאבה השראה מסיפורי אגדות ערביים (מזכיר לא מעט את אלאדין), ויצרה פה אגדה בדרכה שלה- והצליח לה נפלא. כמה צחקתי.

ספר שבא לשמח בימים הלא ברורים האלה שאנו נמצאים בהם, כמו חלום, כמו שינה טובה- משכיח את החששות והכאב. סיימתי עם חיוך על הפנים. אי אפשר שלא.

ועכשיו.. "חלף עם הרוח" מבקש שאסיים לקרוא אותו.
והאמת, לי בכלל מתחשק לקרוא שוב את "מגדלים פורחים באויר".

» ביקורות נוספות של מעין
» ביקורות נוספות על מגדלים פורחים באוויר