כיצד מזהים ספר טוב? אם הספר גורם לך לשקוע בקריאתו, רחמייך נכמרים על דמויותיו וכמובן הוא מעורר בך מחשבות גם כאשר אינך צולל אל בין דפיו.
זה מה שעורר בי ספר זה. רגשות רבים שבגינם אחזתי בו מלמלתי לעצמי מלמולים, שוכחת שהדמויות הן רק דמויות ואינן בשר ודם ואילו שאכן התהלכו פעם בעולמינו, זה שנים רבות שעצמותיהן קבורות באדמה.
" אינדיאני בהאוורד" עוסק במסיונרים אנגלים שלקחו על עצמם משימה: להתיישב באי שורץ ילידים אינדיאנים ולהעבירם מדת החושך אל דת האמת- הנצרות.
אחד מהמתיישבים הללו הוא אביה של גיבורת הספר הצעירה, בת-יה, אשר מנהלת יומן ומספרת את סיפורה וסיפוריהם של המתיישבים מנקודת מבטה. היא מתארת את רגע פגישתה בכלב, נער אינדיאני שחור עיניים ועז מזג, ששובה את ליבה בכבלי ידידות ונאמנות, מתסיס את עולמה הצעיר בחוויות שטרם הכירה וכל זאת כשחוף הים והנוף ההררי הבתולי מהווה תפאורה נאותה.
כלב הינו פרא. אך למרות זאת, הוא פיקח. ועד מהרה אף אביה של בתיה, המוצא פרצה אל ליבו ושכלו של כלב, מתוודע לעובדה זו. כלב מחליט להתנצר בעקבות טרגדיה הפוקדת את משפחתו ומרגע זה תהילתו בעולם המתורבתים מובטחת. תהילה שישיגה בעור שיניו.
לאורכה של הקריאה המענגת התחקתי אחר מסעו של כלב דרך עיניה העירניות של בתיה. כיצד מפרא בלתי מבוית, הוא הופך לנער צייתן המטפס במעלותיו של סולם הדרגות. ראשית אצל אביה של בת יה אשר לוקחו כפרוייקט חייו ועד לטביעת אצבעו בפרא האציל שמעורר בו גאווה רבה, יותר מבנו בשרו.
לאחר מכן, כאשר על ראשה של בת יה מתרגשות בזו אחר זו טרגדיה בצל רעותה, והיא מחליטה יחד עם אחיה ורעיה לעבור למכללה, בעוד השלושה שוקדים על לימודיהם, נבצר על בת יה לממש את רצונה ללמוד והיא מסתפקת במשרה פשוטה של עוזרת טבחית.
ואולם, גם בת יה וגם חבריה, בסופו של דבר, שלמים באופן מסוים עם גורלם וכך אנו למדים שאין זה סיפורו של כלב או אינדיאני אחר אלא סיפורה של מושבה שלמה, של אנגליה כולה, של תקופה שהייתה ואיננה.
לצד הצלחותיו של כלב אנו עדים לתרעומת של בת יה על מר גורלה, על זעקתה את זעקתן של הנשים בנות דורה שנמנעה מהן הזכות הבסיסית ביותר: רכישת השכלה.
ואולם, על אף זעמה הרב, היא מצליחה לעקוף את החוק ואת הנוקשות בכך שהיא מזרימה אל תוכה מלאי ידע אינסופי, ככל יכולתה, בדרכים אחרות. רצונה העז ללמוד, לדעת, להציב אתגר לגברים ולהוכיח את מיומנותה, מיומנות שנתקלה בקירות חתומים, נגעה בנקודת חולשה שלי. דאבתי את כאבה ושמחתי בשמחתה, כאשר הצליחה להשיג לעצמה ידע בדרכים עקיפות. הגם כשמדובר בנישואים לגבר מלומד.
במצב העניינים הנוכחי, אילו ברירות היו לה? אקט שעורר בי תחושת שמחה מהולה בחמצמצות מכיוון שמצד אחד, היא בחרה בנתיב שיאפשר לה להיות קרובה לספריה האהובים, מאידך, להיות נתונה לחסדיו של גבר? אך למזלה של בת יה, מה שלא ניתן לומר על שאר בנות מינה בימיה, שהיא נישאה לגבר שקיבל בהבנה מסוימת את "שיגיונותיה" בדבר עצמאות ולמידה. גם היא, כמו כלב, נטעה בתוכה את פראותו של האי שנכח בדי אן איי מרגע לידתם.
הים הסוער, הרכיבה על הסוס, הריצה במרחבים הפתוחים שרוסנו אצלה בעת שהותה בעיר, כל אלה חיברו אותה אל כלב וקירבו אותה אליו יותר משדמיינה לעצמה.
בה בעת שבת יה מנסה לקחת לידיה את מושכות חייה ולנתבם כרצונה, בניגוד לדעתם של האחראים עליה, היא מגוללת את סיפורה של המכללה ולאחר מכן את סיפורן של שתי האוניברסטאות: האינדיאנית והאנגלית וסיפור הקמתן והתייצבותן מרתק לא פחות.
כידוע, האינדיאנים היו נחותי דרגה מן האנגלים והקמתו של המוסד האידיאני המקביל היווה נקודת מפנה גדולה והדבר ניכר בכל עמוד ועמוד בספר. כלב וחברו מן האי ג'ואל זוכים ליחס צונן [בלשון המעטה] מחבריו האחרים לספסל הלימודים. יחס שגרם לי לחוש חלחלה ותחושת יגון. רק בשל צבע עורו ומוצאו של אדם סר חינו בעיני אדם אחר? רק בשל נתונים פיזיים שכאלה ממעיטים בערכו?
לכן כאשר כלב וחברו הצליחו לפלס לעצמם דרך בעולם הלימודי הקשוח, המעמדי, שמחתי שמחה רבה. חשתי שהם מוכיחים לכל קטני האמונה שלכל אדם מגיעה הזדמנות, בין אם מדובר באינדיאני, אנגלי, אמריקאי או אפילו אישה.
- - - ספויילר - - -
בשל כך, כאשר התבשרתי בסוף הספר שכלב, שהיה אדם אמיתי שחי בתקופה המדוברת והסיפור בעצם מתאר בקווים רופפים את סיפורו, מת בסופו של דבר, התעצבתי, אך אחרית הדבר בסוף הספר האירה את עיני באור שונה, עליז. נכתב שם, שחור על גבי לבן, שבת שבטו של כלב זכתה לסיים את לימודיה באותו מוסד ממש.
כך שהדברים לא התרחשו סתם, הייתה תמורה למאמצו ומאמצי אינדיאנים נוספים. לא רק אינדיאנית נחותת מעמד וכהת עור אלא גם אישה אשר זכתה לתואר נחשק. בלתי נתפס.
- - -סוף ספויילר - - -
ובנימה זו, אסיים את הסקירה במשפט הבא: נוכחתי לדעת שלמרות שהאנגלים, בני כיתתו של כלב, חשו תחושת עליונות עליו, כבקיאים בטוב וברע כאחד, בסופו של דבר, הסופרת הדגישה באמצעות ענוותו וחוכמתו של כלב ובני עמו, שהאדם הלבן לא יותר צדיק מהאדם כהה העור ושגם הוא לא חסין מכל הדברים שהוא מטיף נגדם.
-חשוב לציין שהספר הוא בחלקו הרב בדיוני. בת יה, לדוגמא, אינה דמות אמיתית ונכתבה על מנת לתאר את סיפורו של כלב ובני דורו ותוך כדי לתאר את מהלך העניינים במאה ה-17 בעזרת ליקוטי מאמרים ורסיסי מידע אודות התקופה. ניכר שהסופרת ביצעה את מחקרה באופן מהימן יחסית ולתחושתי הוא היה אותנטי. היא הצליחה ללכוד את רוח התקופה היטב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
