ביקורת ספרותית על נאציזם - אוניברסיטה משודרת # מאת בעז נוימן
ספר מעולה

---

זהו לא רק אחד הספרים הארוכים בתולדות "האוניברסיטה המשודרת" אלא גם אחד מהמעולים שבהם.

הכותרת - "נאציזם" - מעוררת חלחלה, אך גם צנומה וחסכנית. לעומתה, הספר עצמו עשיר וגדוש.

נוימן לוקח את הקוראים למסע אינטלקטואלי עשיר ומרתק במיוחד במשעולי הכתיבה ההיסטורית לדורותיה על אודות הנאציזם.
בסבלנות רבה ובדייקנות מופתית נוימן מארגן בפני הקורא את השיטות השונות שנוסחו ע"י היסטוריונים רבים ומגוונים בנוגע לתופעה הנאצית.
מעבר להיותנו, בני ובנות העם היהודי, נוגעים בדבר באופן החד ביותר, סוף כל סוף מתבקש לפנות זמן לבירור רציני כיצד התופעה הזו בכלל קרתה.
כיצד התאפשר בכלל משטר שהפליג תוך מספר שנים למחוזות מדיניים-מעשיים רדיקליים חסרי תקדים בעידן המודרני?
איך מסתכלים על זה? כיצד אפשר להבין זאת?
ומה העיקר? ההיבט הפוליטי? המדיני? האידאולוגי? החברתי? אולי בכלל הכל קשור להיטלר גופו?
ממתי נכון להתחיל לנתח את שורשי התופעה? האם זהו גלגול מודרני מעוות של שנאת היהודים הישנה באירופה? בגרמניה? אולי זו תופעה מודרנית דווקא שיצאה משליטה?
האם נכון להשוות את המשטר הנאצי למשטר הפשיסטי באיטליה? ואולי דווקא לטוטליטריות הרוסית?
האם יש מרכיב "גרמני" עצמאי וייחודי שהביא להתפתחותו הספציפית של המשטר הזה?

בפרק הראשון בספר, נוימן שואל מאות (!) שאלות כאלו. לרובן הגדול הוא יציע פתרון במהלך הספר, בדרך כלל יותר מפתרון אחד.
אבל כאמור זו תמיד רק הצעה.
עצם העובדה שהדבר הזה - המשטר הקיצוני, המופרע והרצחני הזה - בכלל התאפשר במציאות בפועל, חזק יותר מכל הסבר בודד, ואף יותר מכל קומבינציה של כל ההסברים יחד.

נוימן לוקח אותנו למסע מרתק של ניסיון להתחקות אחר ההסברים לתופעה.
ההסברים ממויינים לפי תקופות (שנות ה-50', ה-60', ה-70' וכן הלאה), אחר כך לפי נקודות מוצא שונות (היסטוריות, סוציולוגיות, כלכליות, אידאולוגיות, פסיכו-סוציו-היסטוריות), וכן לפי מוצאו של המסביר (ישראלי, גרמני, אחר).

אציין בקיצור נמרץ (וחוטא לעומק הדברים) רק שלוש נקודות מתוך ים המידע המרתק והחשוב שבספר הזה:
1. מה היה תפקידו של היטלר בכל הסיפור?
האינטנציונליסטים (=היסטוריונים שמתמקדים בכוונה של פועל הפעולה בהיסטוריה) סבורים שידו של היטלר הייתה בכל, ושאת הכל הוא תכנן כבר כשכתב את "מיין קמפף".
הוצאת את היטלר מהמשוואה? אין מלחה"ע השנייה ואין שואה.
לעומתם הפונקציונליסטים סבורים שלא ייתכן כי מערכות ענק שכאלה ינועו רק לפי שגעונותיו של אדם אחד, מטורף ככל שיהיה.
בכל מדינה, גם במדינה הנאצית, יש מנגנונים - הצבא, מובילי הכלכלה, משפטנים ושאר החברים להנהגה הפוליטית.
בלעדיהם, וללא הדינמיקה הסבוכה ביניהם, מאומה לא יכול להתרחש ולצאת לפועל.
נו, מי צודק?

2. נוימן מספר בהרחבה על התעמולה הנאצית בשנים הראשונות של המשטר. זהו פרק מסקרן ומעניין במיוחד שחידש לי הרבה, למרות שחשבתי שאני יודע לא מעט על הנושא הזה.

3. הקשר בין פרוייקט "המתות החסד" - רציחתם של מפגרים, בעלי מומים, תינוקות חולים וכו' - לבין השואה לא היה נהיר לי כפי שהוא נהיר לי לאחר קריאת הספר. ההסבר של נוימן שומט לסת.

קראתי את הספר הזה עירני ומסוקרן עד קצה שורש שערותיי.
כמות החומר העצומה שנוימן קרא, ואחר כך מיין, סידר, ארגן והציג בבהירות מדהימה בפני הקורא - היא אדירה.
אינך יכול שלא להשתאות ולהוקיר תודה לחוקר צעיר שבאמת באמת הונע ע"י סקרנות עצומה והגיע לדרגת מומחיות בלתי מצויה בתחומי מחקרו, ואף שיתף את הציבור הרחב בממצאיו והנגיש לו אותם באופן מעולה.

לא נכון לסיים את הסקירה הקצרה הזו בלי לציין את הנספח העשיר שנוימן הכין עבור הקוראים.
במקום להסתפק ברשימה ביבליוגרפית שמעשירה את הקורא המצוי אך במעט, הוא כותב כמה שורות על כל ספר וספר - מה הטיעון המרכזי בו, לאיזו אסכולה הוא שייך (אם יש כזו) ושאר פרטים מועילים למיקום הספר בשדה המחקר הענק.
זו כשלעצמה עבודה מדהימה בהיקפה ובאיכותה, ונדמה לי שלא ראיתי כמותה מעולם באף ספר מחקרי אחר.

לסיום - שני דברים.
1. נוימן מספר בפתיחה לספר שהוא עצמו קרא והחכים הרבה מספרי האוניברסיטה המשודרת ושהיה להם חלק לא מבוטל בהחלטתו להפוך להיסטוריון.
נדמה לי שזה רגע מיוחד עבור משכיל צעיר לתרום נדבך מכובד לסדרת ספרים שתרמה לך עצמך כה הרבה.
2. את סדרת השיחות הזו העביר בעז נוימן כשהיה בן 34 (עד אז קרא מאות (!) ספרים בתחום מחקרו. ממש ממש לא מובן מאליו), וכשהספר הזה יצא לאור היה בן 36.

בן 44 נפטר.

» ביקורות נוספות של עמיחי
» ביקורות נוספות על נאציזם - אוניברסיטה משודרת #