ספר נפלא, למרות המניפולציה שהוא עושה לנו לגבי סבל הגרמנים, בכל אמנות יש יסוד מניפולציה, כדי שנוכל לראות דברים בזווית אחרת, בספו של דבר במה אשמים הילדים?

אוסיף שתמיד מעניין אותי לקרוא על "הצד הגרמני".
כרמליטה אכן הספר "שם כבר לא תפחדי" מעולה, קשה ומשאיר כמה ימי חשיבה. אני גם אהבתי את "עיר של נשים" ויש עוד כמה ספרים טובים (צריכה להזכר בשמם, ספרים הנוגעים לצד הגרמני.
עדיין, גנבת הספרים הוא ספר טוב, מרגש וכתוב טוב.

אור , אני מאד מעריכה את תגובתך.
לך, ולכל מי שאהב את הספר ממליצה להשלים את התמונה על גורלם של הוריה הקומוניסטים של ליזל, ולקרוא את ספרה המצוין של מוניקה הלד "שם כבר לא תפחדי" המבוסס על סיפור אמיתי. הרומן מגולל את סיפור חייו של צעיר קומוניסט (לא יהודי) מאוסטריה, מיום מאסרו ושליחתו לאושוויץ עד אחרית ימיו.

ולצד סיפורה של ליזל, כדאי לקרוא גם את סיפורה האמיתי של ילדה צועניה בספר "פרידה מסידוניה" של אריך האקל http://www.kinbooks.co.il/page_4738

תודה רבה כרמליטה, יש ערך מוסף לדיון שצירפת ואני מודה לך עליו. אני בהחלט מבינה את חשיבות הידע שהעולם צורך לגבי השואה ולצערי הידע לרוב נוטה לצד הלא נכון. אני חושבת שטוב שיקראו את מה שכתבת וכל אחד יבחר בעצמו האם הוא מסוגל לקרא את ״גנבת הספרים״ בלי נגיעות אישיות או האם זה יכעיס אותו או יזרע בו הרס מסויים. בכל מקרה בעיניי הוא ספר שעשוי טוב מבחינה ספרותית ,ספר שהצליח לרגש אותי מאוד דווקא בחיבור המיוחד בין מקס לליזל.

אור - אני מעלה כאן דברים שכתבתי בדיון שהתקיים לפני למעלה מ-10 שנים בפורום אחר:

*במהלך הקריאה הספר ריתק, עניין ורגש.
לאחר ששקע מעט, נראה לי שרובו מניפולציה, הבאה להציג שוב את הגרמנים כקורבן.
מחד מופצצים ע"י אויביהם, מאידך עוזרים ליהודים.
ואם לא כקורבן, אז להפוך את היוצרות כאשר הטפל הופך לעיקר והעיקר (השואה והמלחמה שיזמה גרמניה) הופכים לשולי.
ואין דרך טובה יותר מלעשות זאת ולהפעיל את בלוטות הרגש והדמעות מאשר להעמיד במרכז הספר ילדים.

* היהודי הוסתר בבית אביה האומן של הילדה. הסיבה - במלחה"ע ה-1 ניצלו חיי האב ע"י יהודי. האב הבטיח לו שאם יזדקק בעתיד לעזרה יגמול לו טובה ועמד בהבטחתו. (ומה היה קורה אם לא היה חב טובה לאב?)
אכן, בנו של היהודי מגיע לבית האב, לאחר שנסע ברכבת והחביא בתוך "מיין קאמף" את המפתח שנמסר לו ע"י שליח,.
אתם מבינים, "מיין קאמפף" הציל את היהודי.
בשלב מסוים היהודי נאלץ לעזוב את הבית. כמאתיים עמודים איננו שומעים על קורותיו.
ופתאום , בסוף, אחרי שהאזרחים הטובים מתו מהפצצת מינכן מסתבר שיהודי נותר בחיים.
בקיצור הגרמנים מתו והיהודי ניצל. מה עבר עליו בתקופה הזו - דבר לא כתוב. אפילו להשאיר את הסוף פתוח בנוגע ליהודי - לא מצא המחבר לנכון.

יש לראות את הדברים בהקשרם הרחב.
הספר הזה נכתב ע"י סופר אוסטרלי ממוצא גרמני כספר נוער. כידוע הוא רב מכר ונקרא בכל העולם. מה לומדים באמצעות הספר הזה על מלחמת העולם ה-2 והשואה
על גורלם של יהודים?
על גורלם של אזרחים בארצות הכבושות?
על גורלם של אזרחים גרמנים לא יהודים שהיו קומוניסטים, הומוסקסואלים, צוענים?
הם למדו על הגרמנים המסכנים, ועל האויבים הרעים שלהם שמפציצים סתם ילדים (בשום מקום אין הסבר לסיבה להפצצות).

ענה לי מישהו "אני לא רואה בספר מניפולטיבי, אבל אולי זה בגלל שיש לי תמונה שלמה יותר של השואה, הנאציזם ומלחמת העולם השנייה ואני רואה בספר הזה רק זווית אחת קטנה של בתמונה הגדולה".

ותשובתי אליו היתה:
" אתה רואה בספר רק זווית אחת של התמונה הגדולה. אבל בשנים האחרונות רוחב הזווית הזאת בספרות הופך גדול יותר ויותר על חשבון הזוויות האחרות.
הספר הרי הינו ספר נוער. האם גם לנוער ברחבי העולם יש את הזווית הרחבה שלך?
האם הנוער וגם מבוגרים יותר ברחבי העולם קוראים על התקופה גם מהזוויות האחרות. האם הם עדיין קוראים את אנה פרנק וספרי שואה אחרים, האם הם מודעיפ לרעב הנוראי בלנינגרד, לרדיפה ולרצח של הצוענים, של ההומוסקסואלים ושל הקומוניסטים (הרי ההורים של הילדה בספר הם קומוניסטים, אבל לא ברור מה עלה בגורלם)".

והשיא היה שאת כל מה שהעליתי כאן שלחתי בהודעה פרטית לחברת אתר בוגרת שהעלתה סקירה אוהדת על הספר והגדירה אותו לא פחות מאשר "ספר שואה". בין היתר היא כתבה לי "לא ידעתי ש"מיין קאמפ" היה ספר של היטלר ומה תוכנו.....". העיקר שהיא יודעת שהגרמנים היו מסכנים.

(סליחה על התגובה הארוכה. ראיתי חשיבות להעלות אותה היום).

אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה, כרמליטה.

מחשבות - אכן. הופתעתי לגלות ביוטיוב הקראה באנגלית באורך יותר מ-3 שעות של "הפרוטוקולים של זקני ציון". 90,000 צפיות , 1,500 לייקים ורק 143 מתנגדים.
רוב התגובות פשוט מחליאות.

כתבת יופי לספר שאני מתכנן לקרוא, תודה.
אור, אין שום בעיה עם הטיימינג.

ביקורת טובה.
אני כלל לא חושבת שהטיימינג חסר טקט. להיפך. הרשע לובש פנים שונות, הקרבנות היו אנשים מכל מיני מוצאים (כן, גם גרמנים) וגרמנים שהיו קורבנות אין להם למי לספר את זה, כי אנחנו לא מוכנים לשמוע. מי שמוכן להתמודד עם העובדה הזו - כדאי לקרוא את "סופי שול והורד הלבן".

והיום בעיתון: האנטישמיות הרימה ראש ואיש כבר לא מתבייש בה.

אני מסכימה איתך לגבי הטיימינג אולי זה היה חסר טאקט מצידי אבל הוא ספר מעולה ואפשר להביט על הזווית של המעשה שהם עשו עבור מקס או המחווה של האבא עבור אותו יהודי . בסופו של יום אף אחד מאיתנו לא יסנגר על הגרמנים ובטח שהם לעולם לא יחשבו בענינו מסכנים הם עשו רצח עם וכך זה ישאר לעד ,הספר הזה לא ישנה את ההיסטוריה הוא כן מביא נקודת מבט שונה אבל אני לא לוקחת את זה למקום כזה בקיראה לפעמים יש מקום להתרחק מהנגיעות האישיות שלנו ולראות את מה שנמצא מולך כרגע. בדיוק כמו במחזה טוב שתצפי בו. את יכולה להסכים או לא אבל דמות כל דמות שלא תהיה פועלת ממה שמניע אותה, זה לא אומר ששכחתי לרגע את המעשים המזוויעים ואני האחרונה שתסנגר עליהם אבל בואי לא נשכח שבתוכם היו גם מספר חסידי אומות העולם ואני בקריאה ראיתי את ליזט ואבא שלה ככאלה.

זה הספר האחרון שהייתי מעלה סקירה עליו ערב יום הזכרון לשואה. אמנם יש בספר הרבה קסם, אבל ביסודו הוא מספר על מסכנותם של הגרמנים בתקופת המלחמה, וממרק את מצפונם.