ביקורת ספרותית על מטרה סופית מאת דיוויד באלדאצ'י
ספר טוב

---

מי שמכיר את סגנון הכתיבה של באלדאצ׳י יודע שצריך להכין דלי פופקורן מראש כי במהלך הקריאה הסצנות ירוצו לו בעין ממש כמו בסרט אקשן טוב.
אז נכון שצריך מוזה מאוד ספציפית בשביל ספר כזה אבל אחרי שמתחילים תהיו בטוחים שאי אפשר להפסיק...

ויל רובי וג׳סיקה ריל הם סוכני שטח מיומנים של הסוכנות. שניהם ממוקמים במשימות שונות מסביב לעולם, הם עבדו בעבר במספר משימות יחד, האחרונה היתה במיסיסיפי ומאז ריל לא עונה להודעות וגם לא לטלפונים של רובי. הדבר היחיד שמחזיר אותם לעבוד יחד היא הסיבה שהמפעיל של שניהם נעלם. מי שכונה ״איש כחול״ והיה עבור שניהם כמו דמות אב או מורה רוחני כרגע זקוק נואשות לטובים ביותר והכוונה לרובי וריל יחד!

הם נאלצים לאחד כוחות ולשתף גם את המשטרה המקומית של העיירה גראנד שבקולרדו-שם נראה איש כחול בפעם האחרונה. כמיטב המסורת של דיוויד באלדאצ׳י הספר נפתח היישר לתוך לוע האקשן ומשם העלילה מסתעפת ומסתבכת. יש להם עסק עם חבר׳ה קשוחים ביותר אבל הכל קטן על הצמד שלנו! יש אקשן, יש מתח, יש רגש חזק שמסתתר מעל פני השטח ויש משקעים מהעבר. יש נקמה, יש קורבנות, יש ניצולים ויש סיפור. בקיצור כל מה שספר טוב צריך.

אני אוהבת את הכתיבה של באלדאצ׳י משום שהדמויות שלו תמיד מכילות הרבה מעבר למה שנראה על פני השטח ואפילו שמדובר באקשן ללא הפוגה יש צורך ממשי לאחוז ראש בעלילה. ובכלל, הוא יודע להשתמש נכון ״בסאב טקסטים״ והדיאלוג בן ריל לרובי ולא משנה איך הוא יתנהל תמיד מצליח לעלות לי חיוך על הפנים.
אז גם פה כמו בכל ספריו הקודמים ממש נהנתי. ובואו נודה על האמת- באלדאצ׳י תמיד דואג שקוראיו לא ישתעממו.

מומלץ לאוהבי האקשן והאדרנלין לגבוה!

» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על מטרה סופית