ביקורת ספרותית על החומות מאת הולי אוברטון
ספר מעולה

---

הספר הזה פשוט מעולה! מהספרים שמחזיקים אותך ערה שעות ארוכות רק כדי לדעת איך כל התסבוכת הזו עומדת להיגמר.

קריסטי טאקר מגדלת את ריאן בן ה16 לבדה ובנוסף ודואגת לאביה החולה שגר איתם. היא עובדת בדוברות בתי הסוהר באגף הנידונים למוות ומלווה אסירים עד לרגעיהם האחרונים. החוקים ברורים- אסור ליצור קשרי ידידות עם האסירים ובוודאי שלא להתחבר אליהם ריגשית, נטו להכנס לראיין אותם ללוות אותם ולצאת. באחד הימים אסיר מנסה להתאבד והיא מוצאת עצמה דואגת לשלומו יותר מהרגיל, הוא טוען לחפותו אבל הריי הרבה מהם טוענים זאת... לא פשוט להיות נוכחת סביב הוצאות להורג ואפילו שהיא יודעת שיש שם כמה מפלצות שהאנושות אינה יכולה לסבול ובהחלט מגיע להם עונש מוות אבל מה אם אכן מתבצעות שם הוצאות להורג של חפים מפשע? אין לה שום דרך למנוע זאת, היא חייבת לזכור שזאת רק העבודה שלה.
ריאן בנה הוא ילד מבריק ומחונך, באחד הימים קוראים לה לבית הספר משום שהסתבך בקטטנה, מה לו ולקטטות?! היא מגלה שהוא שיקר לה והחל ללמוד אומנויות לחימה אצל המורה לאנס, מומחה בתחום. היא ניגשת אליו על מנת לברר את פשר הענין אך לאט לאט היא נשבת בקסמיו. הוא דואג לה לפאפא ולבנה ריאן כמו שכבר שנים איש לא דאג להם וככל שהזמן עובר הקשרים בין בנה ללאנס מתחזקים ובלי משים הוא כבר לא אותו ילד שהכירה הוא משתנה ומתבגר לה מול העיניים. האהבה פורחת והקשרים מתחזקים ולאנס מציע לה נשואים. מעכשיו הכללים משתנים, היא שלו! הכל משתנה... לאנס מתעלל בה פיזית ונפשית, כופה עצמו עליה ומחייב אותה להתייעץ איתו ולדווח לו על כל צעד שלה אחרת סופה יהיה מר והיא כבר יודעת שהוא רציני לגמרי. הוא מרחיק ממנה את האהובים עליה וממשיך לפנק אותם כדי שיהיו תמיד בצד שלו היא מכסה את המכות והחבורות כמה שניתן ומתרצת תירוצים כל פעם מחדש שנפלה, היא לא יכולה לספר למשטרה או לריאן ופאפא את האמת על לאנס כי הוא מזכיר לה בכל יום שחייהם בידיים שלו ובפעם הראשונה היא מוצאת עצמה מבינה את אותה אסירה שנידונה למוות על רצח בעלה כשאמרה לה פעם שפשוט לא היתה לה ברירה! היא שבורה ונאלצת לשחק את תפקיד האשה הצייתנית אך היא לא יכולה יותר, היא מגלה שפתאום עדיף לה לבלות את זמנה באגף הנידונים למוות מאשר בבית, הרי היא הפכה לאסירה בעצמה! אך יש אחד שרואה אותה באמת ובאחד הביקורים בכלא הוא מבין שהיא עוברת התעללות,״העיניים לא משקרות״. היא חייבת לשתף כי אין לה למי והוא הרי יוצא להורג בקרוב ובכלל, היא כבר למדה לחבב אותו ודאגתו נוגעת לליבה, היא מספרת לאסיר את סודה הגדול והוא מייעץ לה להיפטר מלאנס. היא אומנם מכירה את כל החוקים וקראה את כל התיקים של הרוצחים שנידונו למוות ויודעת בדיוק מה בראיות הרשיע אותם ואיפה הם נפלו בחקירה אבל עדיין... רצח??? היא? שתמיד חינכה את בנה נגד אלימות? מצד שני זה או הוא או היא. היא מתלבטת ומחליטה לומר ללאנס שזה ניגמר ביניהם שהיא לא מסוגלת להמשיך יותר אבל ברגע שהיא עושה זאת קורה דבר שגורם לה להחליט ללא צל של ספק שהוא חייב למות וכמה שיותר מהר לפני שיהיה מאוחר מדי! הדילמות המוסריות קשות ומייסרות אותה, הרי היא אישיות מוכרת בתיקשורת ודוברת בתי הסוהר ומה יהיה על פאפא וריאן? ואם יגלו האם היא תשב בעצמה באגף הנידונים למוות? עליה להיות חכמה ולתכנן הכל מראש! אבל קודם עליה לגלות כמה שיותר פרטים על עברו של לאנס ועליה להיות זהירה, מאוד זהירה....
האם היא תעשה זאת או שמא תמצא ראיות מעברו של לאנס וזה יספיק כדי לעצור אותו?
זאת ועוד תגלו בין כותלי הספר הכל כך טוב הזה.
הספר מלא בדרמה, הוא מותח ומרתק. לא פעם במהלך הספר מצאתי עצמי דואגת לשלומה ותוהה מה יהיה הצעד הבא שלה. ובכלל מה עושה אישה במצב כזה? הרי אם הפחד ממנו לא משתק אותה הפחד על הקרובים לה עושה את אותה הפעולה ואיך אפשר לצאת ממעגל אימים שכזה? האם יאמינו לה? האם יהיה לה את האומץ לקום וללכת? ומי יהיה זה שישלם את המחיר? הסיפור נשאר במחשבתי מספר ימים ואין צורך לציין שעד שלא סיימתי אותו לא הנחתי אותו מהיד. ״החומות״ הוא ספר ששווה את הזמן שתקדישו לו ועבורי הוא היה אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה.

» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על החומות