ביקורת ספרותית על מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 מאת יהושע קנז
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 21 באפריל, 2019
ע"י גוסטב


האם ההקרבות, השינויים, הוויתורים שאנו כופים על עצמנו כדי לזכות באהבתם של אהובינו, או כדי לשמר אותה, לא הופכת את אהבתם למזויפת, לא אמתית, מנוכרת?
האם הם עדיין יהיו מאוהבים בנו, או במי שהפכנו להיות?
כשקושרים אהבה בעבותות של תלות וצרכים כדי לא לאבד אותה, האם זאת עדיין אהבה?
את מי אנחנו באמת אוהבים כשאנחנו דורשים מאהובינו לשנות את התנהגותם, או הופעתם החיצונית, כדי שנוכל לאהוב אותם בחזרה?

דרך הכתיבה הנהדרת של קנז אנחנו מתלווים לדמויות שבניין מגורים תל אביבי מנוכר ומסוכסך משמש עבורן נקודת ממשק וצומת לדרכים בהן, כמו כולם, הן מחפשות אהבה ומסתפקות באכזבה, השלמה, ומידי פעם, רסיס תועה של חסד.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גוסטב (לפני חודש)
תודה רץ
המחזירה הייתה כנראה מרומניה, אצלנו שום הולך עם הכל ומתאים לכל שימוש.
רץ (לפני חודש)
נפלא - יש לי חבר שידידה שלו מאוד רצתה והוא לא, כשהוא לבסוף רצה מאוד, היא לא, מה שגרם לו לפנות למחזירת אהבות קודמות, שיעצה לו לפזר שיני שום בנתיב הליכתה.
גוסטב (לפני חודשיים)
גם את התרגום למחכים לברברים??
מחשבות (לפני חודשיים)
גם את תרגומיו אני לא אוהב.
גוסטב (לפני חודשיים)
מחשבות, הספר הזה זרם ואפילו קלח, גם ביחס לסופרים אחרים, וגם בהשוואה לספריו האחרים שקראתי, אולי קריאת קנז דורשת תרגול..?
נראה לי ספר מתאים לנסות שוב
מחשבות (לפני חודשיים)
משום מה, הכתיבה של קנז לא זורמת לי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ