ביקורת ספרותית על מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 מאת יהושע קנז
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 13 בפברואר, 2012
ע"י יוֹסֵף


אל מחזיר אהבות קודמות הגעתי עם ציפיות אחרי 'התגנבות יחידים' המשובח. לא התאכזבתי, הכתיבה של קנז משובחת ומהוקצעת היטב, אבל הקדרות והניכור שבספר מכווצים את הלב.
הסיפור הוא סיפור ראליסטי עד כאב המתרחש בתל אביב של שנות התשעים. סיפור הנוגע במצב הקיומי של האדם בצורה נוגעת ללב, מכמירה, ויחד עם זאת חסרת רחמים ואפילו אכזרית. הדמויות ברובן, עגומות, עלובות, אפורות, חסרות אהבה או מחפשות אחריה בנואשות, ואף שהסיפור מתרחש ברובו סביב בית דירות בתל אביב, נראה שלרובן אין בית במובן העמוק של המילה.
אבירם הרווק הבודד והמתבגר, הוא "אדם דחוי שהחיים דרסו אותו והשליכו אותו מוכה וחסר אונים בצד הדרך". יעקב, שאת דמותו כותב קנז בגוף ראשון, הוא זקן שעבר אירוע מוחי, חצי משותק, שמטופל על ידי עובדת זרה. גבי היא אישה יפה שמחפשת אהבה במציאות בלתי אפשרית. ועזרא הוא איש משפחה מסור ונאמן למדינה ולצבא שהבן הבכור שלו עורק מהצבא ומנפץ את עולמו המוגן והבטוח. כנראה שהמשותף לכל הדמויות הוא הכניעה, מרצון או מכורח, לאפרוריות ולחוסר האונים שבחיים. ועל אף הכל קנז מצליח לגולל את סיפורן המנוכר בצורה חודרת וכובשת כך שההזדהות, עם המצוקה והכאב עם העליבות וחוסר האונים, אמתית, ובהחלט לא מלאכותית או מאולצת.
מה אומר ומה אדבר, קנז רוקח סיפור קשה, קודר, ועל פניו, חסר תקווה. אפילו בפי עדה, הדמות היחידה היציבה בסיפור שם קנז ציטוטים מ'הזר' ומ'הדבר' של קאמי, ומדמה אותה לאישה שהסתגלה לחיים של העמדת פנים והונאה עצמית ומטיפה להשלמה והתפשרות עם החיים. כאומר זה המרב שתצליחו להפיק מהחיים...
לקראת סוף הסיפור אבירם מבקש מאביו שיקרא לו את האגדה על העוף "שעשה קן על שפת הים ושטף הים את קנו ואמר איני זז משם עד שאעשה ים יבשה ויבשה ים, מה עשה? נוטל מים מן הים בפיו ושופך ליבשה ונוטל עפר מן היבשה ומשליך לים" (שאגב, למי שמתעניין, לאחר חיפוש מצאתי שהמקור הוא במדרש רבה על מגילת אסתר, ובמקורו הוא משל על המן הרשע...). ולאחר שאביו מסביר לו כי זהו משל על חוסר התוחלת שבנקמה. אומר אבירם: "ואולי זה אומר לנו שכבר בנקודת ההתחלה, אנחנו במצב של העוף הזה אחרי האסון, וכל החיים זה כמו ניסיון לייבש את הים טיפה-טיפה במקור"(271).
דומה שבעולם שקנז טווה אין מקום לתקווה, לקצה אור, לחמלה, רק בדידות וניכור. כמה עצוב.
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוֹסֵף (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה שילה על התגובה המושקעת. זה מזכיר סיפורים מיתולוגיים שונים שהרעיון שלהם אומר שהניסיון להחזיר דברים אבודים טומן בחובו סכנות, ושלעולם הדברים לא יחזרו למה שהיו. אולי זה אומר אומר שלפעמים צריך להניח לדברים, עצוב וכואב ככל שזה...
אני אבדוק את הספר שהמלצת עליו. תודה.
shila1973 (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
בדיוק סיימתי לקרוא את הספר. חשבתי לכתוב עליו ביקורת מסודרת אך לפני כן עיינתי קצת בביקורות שאחרים כתבו.
רשימתך קולעת לסנטימנטים שהביע ליבי ועל כן אהבתיה מאוד.
רק דבר אחד אוסיף; הכותרת ״מחזיר אהבות קודמות״ מזכירה לי במשמעותה סיפור אחר ששמעתי בילדותי: כפת הקוף. הנסיון ללכת לרב מקובל שיחזיר אהבה נכזבת והוא אכן מחזירה אך שונה, מפחידה יותר ומאיימת.
כמו בכפת הקוף גם בספר זה שולטים החרדה, האשמה והרוע.
שום דבר טוב לא יוצא מהנסיון לשפר חייך בדרך ״הקלה״
אם לא יצא לך לקרוא את הסיפור, אני ממליצה ולו בכדי לעמוד על האנלוגיות.
יוֹסֵף (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
תודה לך מיה.
מיה (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
מדהים ...ביקורת וניסוח אשר ראויים לשבח
יוֹסֵף (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
תודה לכם אפרתי ועולם.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת נהדרת על ספר אלמותי
עולם (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת יפהפיה. גם אותי ספר יפה זה הותיר בזמנו עם תחושה עגמומית. קנז סופר מצויין ומעניק לנו גם תרגומים מעולים.
יוֹסֵף (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
תודה לכן שין שין, רק כתבתי את שהרגשתי בקריאה, אני שמח שאת מרגישה שזה קולע. ותודה לך יפעת :) ולכל האוהבים.
יפעת (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
וכמה משמח לקרוא ביקורת חדשה שלך.
שין שין (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
איזו ביקורת קולעת!





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ