ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 במאי, 2019
ע"י
ע"י
אין לנו הרבה דיסטופיות מקומיות, אולי בגלל שהמציאות כאן כל כך רחוקה מהאוטופיה של ההוא עם הזקן?
ישראל תחת שלטון צבאי אלים, הערבים מגורשים, תל אביב נצורה, הגיבור הנרדף מנסה להגיע לעין חרוד החופשית.
דרך שיחות עם בחור ערבי שמסתפח לבריחה, קינן עושה חשבון נפש עם מה שעשינו ב48 כי לא הייתה לנו ברירה, עם מה שעשינו מ67 כי הייתה לנו ברירה.
העלילה והדמויות כמו הפסלים הכנעניים של קינן, גושיים, לא מלוטשים, חסרי פרטים (לפעמים בלי עיניים) אך למרות זאת, מלאי הבעה ומישרי מבט אל עיניהם של אלו שאינם חפצים לראות.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מעגל קרבז
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
איזה בררה הייתה לנו ב67?
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
רק ממרחק זמן אפשר להבין עם מעשה נכון או לא.
וגם אז אין קונצנזוס בדבר.
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
נשמע מצוין. חיזקת את דעתי לקרוא אותו.
דיסטופיה תוצרת הארץ היא באמת נדירה למדי. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת