ביקורת ספרותית על מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 מאת יהושע קנז
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 31 בדצמבר, 2012
ע"י מיטל


סיימתי את הספר לפני דקות אחדות ואני די שמחה שהוא הסתיים.

הדמויות שונות בתכליתן אך בעלות מכנה משותף של אי מימוש עצמי. העלילה שנשזרת בינהן מאפשרת לנו הצצה לפסיפס אנושי, למלחמות האישיות של בני האדם ומזכירה לנו כי למרות שהן אנדבדואליות הן בעצם המלחמות של כולנו- כל אחד ו"מלחמתו" שלו. קנז מוליך אותנו במסדרונות הבנאליות וגורם לנו להזדהות עם החשק העז של הדמויות למשהו אחר- מרגש יותר, טוב יותר, יפה יותר, כל דמות וציפייתה שלה.

למעט 20 העמודים האחרונים העלילה זורמת בעצלתיים וכמעט דורכת במקום ורק בנקודה בה איבדת כל עניין, ישנו צעד נוסף קטן השומר אותך מלהניח לספר ואתה ממשיך לאו דווקא כי ישנו עניין מרתק ומהנה בחידוש אלא כי סוף כל סוף ישנו חידוש שכזה. הדמויות כולן אפלוליות, קודרות ועם נטייה חשוכה כזו או אחרת להרס עצמי, דבר שהקשה עלי בכל אופן להתחבר אליהן בפן הריגשי ודווקא כן רציתי בכך.

מעבר לכך ציחקקתי פעמיים שלושה והיו גם סיטואציות מעטות שנתפסתי בחדוות קריאה בגינן. מי שיקרא בין השורות ימצא גם כמה משפטים מחוכמים בנוגע לחיים שיגרמו לו להרהר אך לטעמי צריך לתת מעט איזון ולהעניק לקורא מעט נקודות אור גם בעלילה אנושית וקודרת זו ואם כבר חשקה נפשו של הסופר במשהו שיהיה בעיקרו קודר, שיהיה זה קודר שנוגע ברך של הבטן ולא קודר פושר.

בדיעבד אומר כי אם הייתי מדלגת עליו בצורה כזו או אחרת הייתי עדיין חיה בשלום עם עצמי.
קריאה מהנה!
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מושמוש (לפני שנה ו-9 חודשים)
רק עכשיו קראתי עשרות עמודים כנראה די מבחינתי (אוותר על האקטינג אאוט של האונס והרצח שלטעמי נכנס לספר מחוסר מחשבה מספקת..). כמו בהתגנבות יחידים אותה תופעה: בגלל נסיבות החיים כנראה, גרים כאן די הרבה אנשים שאין להם חיבור רגשי או כלשהו לשני המקורות הבסיסיים של המקום, ואין מה לעשות, זו יהדות והרעיון הציוני. לולא שני אלה זה היה מקום מזרח תיכוני שאף אחד לא היה מהגר אליו. כמובן שאנשים אלה מנוכרים ואומללים (אפשר להתווכח שכך הם יהיו בכול מקום כי המקומות שווים עבורם, אבל אולי אמריקה יכולה להיות טובה להם יותר? למשל). אפשר להיות אומלל (אך לא מנוכר לדעתי)גם אם יש לך חיבור לשני המקורות האלה, אבל אם אין לך ברור שתסבול מאוד, כי קשה כאן. אבל הבעיה מבחינתי בספר, שאין בו מודעות לסיבת מצבן המנוכר והאומלל של דמויותיו. אין הבדל בינן לבין האומללים בהארלם למשל. זה מפספס את האופציה לומר משהו רלוונטי לכאן, וזה גם לא אוניברסלי כי כול אוניברסלי יוצא משורשיו ומהמקום שלו. אז הסכמתי עם הביקורת ועם נצחיה.
נצחיה (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
אני איתך לא התחברתי לספר. הוא מדכא מדי מבחינתי, ומשמיד כל רצון לצמיחה ולמידה אצל הקורא.
מיטל (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
הנאה זה דבר מאוד אינדבדואלי בדיוק כמו כמו כל דבר אחר בחיים, כמעט לא יהיה דבר אחד בכל העולם כולו שימצא חן בצורה שווה בעיני כולם. כן חשוב לי לציין כי לא פסלתי את הספר ואיני חושבת שהוא ספר ״גרוע״, הכתיבה של קנז מהוקצעת, איכותית ואף נהנתי ברגעים מסוימים (ציינתי את זה בביקורת) על ״בדרך אל החתולים״ השתגעתי לגמרי! כאן למרות שכל החומרים אנושיים, איכותיים וטובים פשוט לא הצלחתי להתחבר לדמויות ולהנות מהמוצר המוגמר שלהן. היו פעמים שפשוט רציתי לנער אותם מעל לדפי הספר ולו רק כדי שינסו דרך מעט שונה ויקבלו את שכל-כך רצו וזה, מעט יופי, מעט אור, מעט טוב- שובל של קרן שמש ולו הקטן ביותר בעלילה היה משנה את דעתי עלייה פלאים דווקא בגלל שהיא עשויה מכל אותם החומרים הטובים של קנז :-)
אפרתי (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
הביקורת מעולה, אבל הספר הוא אחד הנפלאים שנכתבו בשפה העברית. ספר לא מתנשא, מחובר לאנשים הקטנים, נטול פאתוס ומרגש מאוד.
מתוקה (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
לא מסכימה עם דעתך על הספר אחד הספרים היותר נהדרים שקראתי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ