מיטל

מיטל

בת 35 מחיפה




» דירגה 23 ספרים
» כתבה 6 ביקורות
» יש ברשותה 59 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 5 שנים ו-8 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 4 שנים ו-9 חודשים
» קיבלה 43 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
» רשת הספריות חיפה

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות


לפני 5 שנים ו-3 חודשים
» זה כל כך יפה (סיפור שכתבתי) sss
» מדף הספרים (4 מתוך 59)
» מדף הדירוגים (4 מתוך 23)

אפשר לקרוא לך אמא
לאה פריד

דירוג של ארבעה כוכבים

הרוח שגברה על הדרקון

דירוג של חמישה כוכבים
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 מבין 6 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

אחרי שאת ״משאלה אחת ימינה״ אהבתי נורא, טסתי לסיפריה במטרה לחבק ספר נוסף של נבו. צימר בגבעתיים הוא ספר ביכוריו והוא מורכב מ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי בזוויות העין וקמתי להשביע את בן זוגי שגם הוא קורא את הספר עוד השבוע!!! זו לי הפעם הראשונה שאני ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


סיימתי את הספר לפני דקות אחדות ואני די שמחה שהוא הסתיים. הדמויות שונות בתכליתן אך בעלות מכנה משותף של אי מימוש עצמי. העל... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


כמה טוב, כמה גבריאל ג.מ וכמה כייף היה לי שוב להתרפק על ספר קצר היריעה הזה לאחר שלא קראתי בספריו תקופה ארוכה. הספר אינו מורכ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


למה? למה להאדיר משהו שאינו? רכשתי את הספר בצייפיה למשהו חדש מקואלו, סופר בעל יכולות שקצת התחלד ועושה הרושם שכותב רק לשם הכ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


עכשיו סיימתי את הספר שיש לציין כי ציפיתי לקריאתו לאחר שקראתי את "מר ורטיגו" בכליון עיניים...יש דבר אחד שלא צריך לעשות (מבחי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

גופה של אישה, תבונתה של אישה הוא אחד הספרים האינטליגנטיים שקראתי לאחרונה. הספר נותן מידע רב ולא יסולא בפז על כל ההיבטים ה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-6 חודשים


ספר מדהים, יצירת מופת מרגשת כל כך, מטלטלת, מכמירת לב, פשוט תענוג צרוף. בכלל, כל החוויה הזאת של קריאת הספר המופלא הזה היתה כל ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


5/5 אוקיי. דבר ראשון- איך *לעזאזל* יש פה קוראים שאומרים שהספר הזה הוא העתקה מהארי פוטר?! קודם כל, הספר הזה ממש, אבל ממש טוב, ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


פורט באצבעות מחוספסות על נימי הלב והמצפון - טרגי יפהפה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


אני לא יודעת למה לא קראתי את הספר הזה עד היום. הוא אפילו היה בבית, אפילו רשמתי לעצמי שאני צריכה לקרוא אותו, אפילו נערך עליו ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


לא אהבתי. בהחלט לא לא ולא!  מראש מבקשת סליחה מכל המשבחים, לגבי הספר הזה דעתי שונה מדעתכם. אני חושבת שפויר מאוד התאמץ לרג... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


מיטל עוקבת אחרי
מתוך הפורומים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

לפני 5 שנים ו-3 חודשים
» זה כל כך יפה (סיפור שכתבתי) sss
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

אני יושב במרפסת, מדליק לעצמי סיגריה וגומע גמיעות קטנות מהקפה של סוף היום- כבר מאוחר. מלבד כמה רכבים שחולפים תחתי לא נשמע כמעט רעש מהרחוב, כלב מילל יללת יגון ולא נענה. מקלט טלוויזיה  בדירה הסמוכה הוגבר לכמה רגעים ושוב הושתק, הד קצר של שיעול- שקט. אני מביט בצער על העציץ שלא שרד את הסנוניות, הן תלשו ממנו גבעולים לבניית קנים והגבעולים שנותרו ערומים הזדקפו כעצמות כף יד גרומה. "מצטער" אני לוחש לו. שאיפה אחרונה ובדל הסיגריה נמחץ לקרקעית המאפרה. אני קם להביא מעט מים, אולי עדיין יהיה ניתן להציל מהעציץ את מה שנותר.


לפני כשנתיים זו הייתה הפעם הראשונה בה היינו שנינו יחד במרפסת הזו. הרעיון לעבור לגור יחד היה שלה ואני כבן זוגה בשנה האחרונה הסכמתי בחיוב למרות שכלכלית קצת חששתי. הגענו לפבזנר 58 בדיוק בשעה שנקבעה ולמרות שאף אחד לא הופיע המתנו בסבלנות נרגשים  מהמחשבה על מגורים משותפים.                                                                                          
      אני זוכר שדפיקות הלב שלי היו מואצות מן הרגיל וזיעה החלה לטפטף במורד גבי אך באמת שלא היה לי אכפת. חמש עשרה דקות חלפו עד שהגיע צלצול בו התבשרנו מבעל הדירה כי הוא מצטער אבל "המפתח אבד ואין לי מושג היכן הרזרבה" וכך, מצאנו עצמנו מטיילים לאורך אותו רחוב מחפשים בחלונות הבתים שלטים עם הכיתוב "להשכרה". ממש לקראת סיום הרחוב כשכבר ראיתי איך החיוך שלה מתחלף בהבהוב של החמצה, שלט דהוי ובו מספר דהוי אף יותר שהתנוסס ממרפסת צבועה בלבן הציל את המצב. טיפסנו לקומה רביעית מתנשמים ומצחקקים מאחורי גבו של בעל הדירה שהסכים להגיע בהתראה ממש קצרה. הדלת שנפתחה הציגה בפנינו דירה עם תקרה גבוהה, חלונות פתוחים לרווחה ואור בוהק ששורף בעיניים ושהשתקף מהקירות שרק סוידו. עמדנו במרכז החדר הראשי מקשיבים ל"היסטוריה" של הדירה, הרגשתי איך מרגע לרגע כף ידי נלחצת חזק יותר ויותר על ידי כף ידה - שבועיים לאחר מכן כבר היינו באותו החדר מוקפים בארגזים, מנסים להרכיב פינת אוכל מאיקאה, ללא הצלחה יתרה.

מים חמים זורמים במקלחת, שוטפים את שאריות היום מעלי, אני מבין שלא הדלקתי את האור בחדר הרחצה רק בניסיון הגישוש השני שלי אחר השמפו במדף. סחרחורת קלה מעוצמת החום והאדים גורמת לי לקרר מעט את המים ואחרי פרק זמן שאיני יכול להגדיר אני מדדה ערום לחדר השינה ונכנס עדיין רטוב מעט מתחת לשמיכה. חזרתי לישון בצד שלי, ריח הלבנדר שתמיד אפף אותה התנדף לגמרי מהצד שלה כבר אחרי שבוע, מאז זה סתם מריח כמו מצעים משומשים עם מעט אפטר שייב. קשה לי להירדם, ולמרות שבדיעבד אני יודע שהכתובת הייתה על הקיר אני ממשיך להתייסר בזיכרון של הרגע המדויק ההוא בו צפיתי בה מהמרפסת נכנסת לרכב ומתגלגלת לה החוצה מתוך חיי.
"הינה, זה ממש כאן". היא הצביעה לכיוון מבנה שעליו התנוסס שלט "המרכז להגנה עצמית" ואני שביום האתמול במשך שעתיים רצופות הפגנתי שרירים מעט רפויים ומצגת של תרגילים אותם המצאתי בניסיון להניע אותה מרישום לחוג "הגנה עצמית" חייכתי חיוך מעושה ואחזתי במותניה, נישקתי לאפה המנומש וסיננתי "מה שתרצי יקירה, עוד שבוע ותראי שיכולת ללמוד את זה ממני וטוב יותר פי אלף". היא הרימה אלי את עיני הדבש שלה "נחייה ונראה" צחקה. השארתי אותה לשיעור הראשון וחזרתי להכנת עבודה שהייתה לי להגיש, זו הייתה השנה האחרונה לסיום התואר ואם זה לא היה בשבילה- שום דבר אחר לא הצליח להזיז אותי מכיסא הלימודים, ככה זה אצלי כשיש לי מטרה. באותו הערב מתחתי שריר ברגל כשניסיתי להימנע מנפילה על הרצפה בזמן שהיא הדגימה עלי תרגיל שנקרא "הגנה משולשת". נוכחתי לדעת שדמות חברתי השברירית שעד לפני שש שעות לא הייתה צופה בסרטי אימה ומפחדת מ"חושך" כנראה שהלכה לעולמה- הוצפתי גאווה. את השם "ליהי" שמעתי באותו הערב בפעם הראשונה.

בוקר, הכול כרגיל. עולם כמנהגו נוהג ואני לומד עם הימים שחולפים כי לעתים גם כששק האנרגיה בו הצלחת לאגור נקודות אור במהלך חייך כבר ריק, כוח האינרציה מהווה תחליף שגם עושה את העבודה בסך הכול. בדיוק כמו טופו אצל צמחוניים, הוא נותן מספיק כוח לשרוד אך לא באמת מזין. בעבודה (משרד אדריכלים), הבוס מפגין כלפי סבלנות בהתחשב בנסיבות, וזה למרות שעברה כבר שנה, אני מודה לו בכל הזדמנות אך מתחיל להכין את השטח לסיום העסקתי. אני חושב להתנדב באפריקה שנה או יותר ואולי אנסה את מזלי בצילומי שטח באיסלנד, הנוף שם מרהיב ופוטוגני במיוחד. התחלתי גם חוג לצילום לפני כשבוע ובינתיים- למרות חדות הזום וכמות הפיקסלים הגבוהה, התמונות משקפות את הלך הרוח- כולן יוצאות לי בצבע אפור.
"אני וליהי הולכות לסרט בעוד שעה" היא צייצה ערב אחד מפזזת מחדר אחד למשנהו מחפשת דבר מה. "ליהי זו המדריכה מההגנה העצמית?" שאלתי, יודע את התשובה. "כן" היא נעמדה בפתח הסלון "היא ממש מעניינת ומעבר לחוג ההגנה עצמית היא עושה בערך מאה דברים נוספים, יש לה זמן פנוי כי היא כבר אחרי תואר שני והיא רק בגילי, אני רוצה שתכיר אותה" קבעה, מסתובבת לה חזרה לכיוון חדר העבודה. "בכייף"  פרגנתי בקול רם, "תזמיני אותה לסופ"ש ואני יכין.." מכיוון החדר נשמעה צעקה. זינקתי מהספה כאילו כל חיי תלויים במהירות התגובה שלי ורצתי לחדר העבודה. "יש רעש חזק מכיוון התריס" היא מלמלה, חוזרת להיות הנערה השברירית שלי. "כאילו מגרדים מבפנים משהו ושמעתי גם כמה חבטות", עיני הדבש שלה מצמצו בבהלה. (הדירה הייתה ישנה והתריסים גם כן, היו אלו תריסים מהסוג בו אתה צריך לגלול רצועה שנמתחת מחלל עץ שיושב בחדר עצמו, התריסים בחדר ההוא היו שבורים ועקומים ומוגפים בחציים ואנחנו מעולם לא העלינו או הגפנו אותם עד הסוף וחיינו בשלום עם כך) טיפסתי על כיסא ובזהירות התחלתי לשחרר את הברגים מדפנת העץ החיצונית והזזתי אותה מעט, זרדים קטנים צנחו לרצפה. שמענו צווחת מחאה קטנה, טיפוף קל ושקט. "נראה לי שיש שם איזו חיה" אמרתי משחרר את הבורג האחרון. דפנת העץ החיצונית ירדה וחשפה קן ציפורים קטן דבוק לדפנות הפנימיות ובו שלוש ביצים בוהקות, לצדו הצטנפה ציפור קטנה ובהחלט לא מרוצה. התבוננתי בה מאמת נתונים בראש עם עצמי אל מול שידור שראיתי בערוץ נשיונאל גאוגרפיק, "סנוניות" קבעתי והתחלתי להחזיר את לוח העץ. ""יווווווווו, איזה יופי...יש לנו סנוניות מקננות בבית" היא צייצה מקפצת בחדר כמו ילדה שקיבלה מתנה.

הזמן ממאן לנוע, בתקופה הנוכחית יש רגיעה בעבודה – אני יושב על הכיסא במשרד, הסנטר נתמך ביד שמאל ויד ימין תולשת דפים מבלוק מזדמן, מקמטת אותם לצורת עיגול ומנסה לקלוע לפח שפעור בקצה החדר מולי, תשעה מתוך עשרה ניסיונות מתגלגלים סביבו. בשעה אחת בצהריים אני מוודא כי הארנק נמצא בכיס האחורי של המכנס ואני יורד שש קומות וחוצה כביש, ממתין בתור ל"סנדוויץ' של  ברכה" , מנת הדגל היא באגט שנאפה במקום עם רוטב שום ובשר רוסטביף מוקפץ. "לקחת" - אני ממלמל , חוצה את הכביש חזרה ועולה שש קומות. אני לא מסיים את הסנדוויץ' ומנסה לקלוע את מה שנותר ממנו לפח. הפעם, הסנדוויץ' מעופף בצורה מושלמת ונעלם בתוככי הפח, אני מחייך וקם לעשן.
"בוא מהר, הם בקעו וממש שומעים אותם" היא לקחה לי את היד ומשכה אותי לכיוון החדר. בדיוק נכנסתי לבית בסיום יום עבודה והייתי מופתע מפרץ האנרגיה שגוזלי סנוניות יכולים לגרום לה. באותה התקופה היינו מתראים רק מאוחר בערב, בשעה ששנינו היינו כבר תשושים אחרי יום עמוס לעייפה. היא בדיוק התחילה בעידודה של "ליהי" לימודי תואר שני ואני נכנסתי לעבודה לאחר פרישת אחד השותפים הבכירים והייתי על תקן ה"דבר הבא" במשרד. הרבה היה אז מונח על הכף ואת הזמן הפנוי שהיה לנו, השקעתי אני בשרטוטים והיא בחוג להגנה עצמית, בלימודים ובבילויים מזדמנים עם "ליהי" שדווקא חיבבתי בזמנו. הבנתי את הצורך שלה בחברה קרובה ו"ליהי" הייתה חריפה ואינטליגנטית עם מבט חודר וגוף אתלטי שמתחיל בעמידה יציבה ומסתיים בזנב סוס שחור, בחורה מרשימה. "אתה שומע אותם?" , היא התיישבה לצדי במיטת היחיד בחדר והריח המוכר אפף אותי. "ששששש" לחשתי לה והצמדתי אותה אלי בחיבוק, אני מקשיב לפעימות ליבה והיא מקשיבה לציוצים חלושים. "את יודעת שסנוניות הן מונוגמיות? הן חוזרות כל שנה לאותו מקום ושם הם מטילות פעם אחר פעם ביצים" לחשתי. היא התרחקה ממני "לא ידעתי" לחשה, ניסיתי להחזיר אותה שוב למצב חיבוק אך היא התרוממה ותירצה בעודה יוצאת מן החדר שהיא עייפה ומחר יש לה מצגת להציג והיא חייבת שנת יופי, כדי להיראות במיטבה. "את תמיד במיטבך"  סיננתי אחריה בשקט, היא לא שמעה.

רציתי לנהוג אחרת, הרגשתי שאני מאבד אחיזה, השיחות שהיו הבסיס לקשר ביננו כבר לא היו שם, המגע הפיזי וההווי שלנו כזוג - כולם כאילו התגנבו להם חרישית החוצה מהמרפסת ומשם פרחו ברוח ולי נפל האסימון רק באותו היום. למחרת הזמנתי לנו כרטיסים לסרט, שכנעתי את עצמי כי זו תקופה שחולפת וכי מעט "זמן איכות" יחד יוכל להחזיר לנו עטרה ליושנה. קבענו שניפגש אחרי שעת החוג להגנה עצמית. יצאתי מוקדם יותר מהעבודה ובקניון קניתי לה חלוק רחצה ועליו כיתוב "לסנונית שלי, עוטף אותך באהבה". כחצי שעה לפני תחילת הסרט היא הודיעה לי ש-ליהי- נקעה את הקרסול בתרגיל הדמיה וכי היא נמצאת אתה במיון עד לקבלת טיפול, חזרתי לבית. לא שמעתי אותה נכנסת לדירה באותו הלילה או יוצאת ממנה בבוקר שלמחרת. קמתי מאוחר מן הרגיל והעדות היחידה להימצאותה בדירה בשעות הללו היה פתק שהשאירה על השידה בחדר שינה ובו כתוב: "תודה". קמתי בתנופה מהמיטה ממהר לכיוון חדר הרחצה, נעצרתי ליד חדר העבודה כיוון שבזווית העין הבחנתי בדבר מה שחור על הרצפה. כשהתקרבתי ראיתי כי זו סנונית בוגרת. היא שכבה לה שם, עיניה עצומות- הרמתי אותה, היא עדיין הייתה חמה. הרגשתי שהלב מחליק לי מבית החזה ישירות לכפות הרגליים, התחלתי לבכות. למחרת היא עזבה את הבית, מלמלה שהיא מצטערת, שזה לא אני ושזו היא, שהיא הבינה שהיא חיה בהכחשה גמורה לגבי הזהות שלה וש-ליהי- עזרה לה להבין. קטעתי אותה, ביקשתי שתלך.
יום נוסף הסתיים ואני יושב במרפסת, מדליק לעצמי סיגריה וגומע גמיעות קטנות מהקפה של סוף היום- כבר מאוחר. לפני כשעתיים הגיעו זוג נחמד להתרשם מהדירה, הם מעוניינים. היום בצהריים מעט אחרי קליעת הסנדוויץ' לפח האשפה, ניגשתי לבוס- עשיתי את זה מכובד. ירדתי שש קומות חציתי את הכביש ונכנסתי לרכב, נסעתי לאיסת"א. הכרטיסים לאיסלנד יגיעו ב24 שעות הקרובות. אני נכנס לחדר העבודה לצלם העתק לדרכון ונעצר, ציוצים חרישיים נשמעים מכיוון התריס ובעקבותיהם נקודת אור נכנסה לשקית האנרגיה שלי שהייתה זמן רב ריקה. אני מניח לצילום הדרכון וניגש למחשב, מוצא את השיר של דני רובס ומתחיל לשיר יחד אתו את מילות הפזמון "משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו".
 
נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. השאלה מהספריה... אישית 12 478 לפני 5 שנים ו-6 חודשים
2. ספר לרכישה אישית 7 424 לפני 5 שנים ו-7 חודשים

» סך הכל 19 ספרים ב-2 רשימות.

הקוראים:
  • לפני שנתיים ו-5 חודשים מורי בת 44 מחולון
  • לפני 4 שנים הקיסרית הילדותית בת 33 מרייבנלופט
  • לפני 4 שנים ו-11 חודשים חבצלת בת 66 מקרית אונו
  • לפני 5 שנים ו-1 חודשים אלכסנדר הגדול בן 41 מחיפה
  • לפני 5 שנים ו-1 חודשים yaelhar בת מתל אביב
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים Addicted To Books בת 105 מכורה לספרים
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים sss בת 19 מבית שמש
  • לפני 5 שנים ו-4 חודשים VINI בן 44
  • לפני 5 שנים ו-4 חודשים בן אסתר בן 72 מראשל
  • לפני 5 שנים ו-4 חודשים בן
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים Mira בת 54 מBeer-Sheva
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים Rowan Jin בת 18 משום מקום
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים Hope בת 32 מקרית אתא
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים יעל 93' בת 24 ממודיעין
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים Dani a בת 23 מפתח תקווה
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים זוריק בן 28 מאשדוד
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים רוזי בת 58 מאחווה
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים אמירון בן 45 מגן עדן
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים איקי טרבולסקי בן 38 ממצפה רמון
  • לפני 5 שנים ו-8 חודשים איש ספר בן 85 מרמת-אביב


הביקורות האחרונות של מיטל שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא no fear לפני 4 שנים ו-1 חודשים
2. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא אלמוגיה לפני 5 שנים ו-6 חודשים
3. צימר בגבעתיים - עמודים לספרות עברית - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו אחרי שאת ״משאלה אחת ימינה״ ... המשך לקרוא בן אסתר לפני 5 שנים ו-6 חודשים
4. צימר בגבעתיים - עמודים לספרות עברית - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו אחרי שאת ״משאלה אחת ימינה״ ... המשך לקרוא גלית לפני 5 שנים ו-7 חודשים
5. צימר בגבעתיים - עמודים לספרות עברית - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו אחרי שאת ״משאלה אחת ימינה״ ... המשך לקרוא Hope לפני 5 שנים ו-7 חודשים
6. צימר בגבעתיים - עמודים לספרות עברית - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו אחרי שאת ״משאלה אחת ימינה״ ... המשך לקרוא חמדת לפני 5 שנים ו-7 חודשים
7. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא ronen לפני 5 שנים ו-7 חודשים
8. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא עולם לפני 5 שנים ו-7 חודשים
9. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים ו-7 חודשים
10. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא ג'יהאן לפני 5 שנים ו-7 חודשים
11. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא בן אסתר לפני 5 שנים ו-7 חודשים
12. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא rachis לפני 5 שנים ו-7 חודשים
13. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא נעמה 38 לפני 5 שנים ו-7 חודשים
14. משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו ניגבתי את הדמעות שהצטברו לי... המשך לקרוא Hope לפני 5 שנים ו-7 חודשים
15. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא בן אסתר לפני 5 שנים ו-7 חודשים
16. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא עולם לפני 5 שנים ו-7 חודשים
17. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא בת-יה לפני 5 שנים ו-7 חודשים
18. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא נצחיה לפני 5 שנים ו-7 חודשים
19. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא שין שין לפני 5 שנים ו-7 חודשים
20. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא גלית לפני 5 שנים ו-7 חודשים
21. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא cujo לפני 5 שנים ו-7 חודשים
22. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא yaelhar לפני 5 שנים ו-7 חודשים
23. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא Hope לפני 5 שנים ו-7 חודשים
24. מחזיר אהבות קודמות - ספריה לעם #440 / יהושע קנז סיימתי את הספר לפני דקות אח... המשך לקרוא אפרתי לפני 5 שנים ו-7 חודשים
25. אלף / פאולו קואלו למה? למה להאדיר משהו שאינו? ... המשך לקרוא פלוידית ורודה לפני 5 שנים ו-7 חודשים
26. זיכרונות מהזונות העצובות שלי - ספריה לעם #538 / גבריאל גרסיה מארקס כמה טוב, כמה גבריאל ג.מ וכמה ... המשך לקרוא עולם לפני 5 שנים ו-7 חודשים
27. זיכרונות מהזונות העצובות שלי - ספריה לעם #538 / גבריאל גרסיה מארקס כמה טוב, כמה גבריאל ג.מ וכמה ... המשך לקרוא מייק לפני 5 שנים ו-7 חודשים
28. זיכרונות מהזונות העצובות שלי - ספריה לעם #538 / גבריאל גרסיה מארקס כמה טוב, כמה גבריאל ג.מ וכמה ... המשך לקרוא גלי לפני 5 שנים ו-7 חודשים
29. אלף / פאולו קואלו למה? למה להאדיר משהו שאינו? ... המשך לקרוא בן אסתר לפני 5 שנים ו-7 חודשים
30. זיכרונות מהזונות העצובות שלי - ספריה לעם #538 / גבריאל גרסיה מארקס כמה טוב, כמה גבריאל ג.מ וכמה ... המשך לקרוא בן אסתר לפני 5 שנים ו-7 חודשים
31. זיכרונות מהזונות העצובות שלי - ספריה לעם #538 / גבריאל גרסיה מארקס כמה טוב, כמה גבריאל ג.מ וכמה ... המשך לקרוא חמדת לפני 5 שנים ו-7 חודשים
32. טימבוקטו - ספריה לעם #464 / פול אוסטר עכשיו סיימתי את הספר שיש לצ... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים ו-7 חודשים
33. זיכרונות מהזונות העצובות שלי - ספריה לעם #538 / גבריאל גרסיה מארקס כמה טוב, כמה גבריאל ג.מ וכמה ... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים ו-7 חודשים
34. אלף / פאולו קואלו למה? למה להאדיר משהו שאינו? ... המשך לקרוא אמירון לפני 5 שנים ו-7 חודשים
35. טימבוקטו - ספריה לעם #464 / פול אוסטר עכשיו סיימתי את הספר שיש לצ... המשך לקרוא שין שין לפני 5 שנים ו-7 חודשים
36. אלף / פאולו קואלו למה? למה להאדיר משהו שאינו? ... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים ו-7 חודשים
37. אלף / פאולו קואלו למה? למה להאדיר משהו שאינו? ... המשך לקרוא שין שין לפני 5 שנים ו-7 חודשים
38. אלף / פאולו קואלו למה? למה להאדיר משהו שאינו? ... המשך לקרוא גלית לפני 5 שנים ו-7 חודשים
39. טימבוקטו - ספריה לעם #464 / פול אוסטר עכשיו סיימתי את הספר שיש לצ... המשך לקרוא גלית לפני 5 שנים ו-7 חודשים
40. טימבוקטו - ספריה לעם #464 / פול אוסטר עכשיו סיימתי את הספר שיש לצ... המשך לקרוא michal_84 לפני 5 שנים ו-7 חודשים
41. טימבוקטו - ספריה לעם #464 / פול אוסטר עכשיו סיימתי את הספר שיש לצ... המשך לקרוא חמדת לפני 5 שנים ו-7 חודשים
42. טימבוקטו - ספריה לעם #464 / פול אוסטר עכשיו סיימתי את הספר שיש לצ... המשך לקרוא הקוסמת לפני 5 שנים ו-7 חודשים
43. טימבוקטו - ספריה לעם #464 / פול אוסטר עכשיו סיימתי את הספר שיש לצ... המשך לקרוא איקי טרבולסקי לפני 5 שנים ו-7 חודשים



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ