ביקורת ספרותית על סטונר מאת ג'ון ויליאמס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 18 באוקטובר, 2018
ע"י אדמה


כבר תקופה ארוכה שאני מותקף במידע בנושא 'אושר'. זה מתחיל ברשתות החברתיות שמלאות בהרצאות של חכמים הודים, סינים וכו' שמטיפים איך להגיע לאושר. חנויות הספרים מלאות בספרי הדרכה עצמית של "איך להיות מאושר בארבעה שלבים" או בעצם שלושה שלבים או בחמישה אני לא זוכר.

בקבוצות Whatsapp שאני חבר בהם מידי פעם אני מקבל סרטון מרגש שכולל שמיים, שלכת, כלבים שרצים בפארק וברווזים שוחים בנהר, תוך כדי יש משפטים לא ברורים כמו: "האושר הוא חמקמק אתה חייב לגלות סבלנות ע"מ לתפוס אותו". כמובן שאת הסרטון מלווה נגינת פסנתר מלודית.

לאחרונה הקוראנים הצטרפו לסרטונים הללו, ויוצרים סרטונים משלהם על משמעות החיים. סרטונים שוברי לב, שבהם מציגים לנו את העיקר והטפל בחיים. אני שואל מה האובססיה הזו במרדף אחר האושר?

פרופסור טל בן שחר, מומחה לפסיכולוגיה חיובית. קבע את הנוסחה הבאה "אושר = הנאה + משמעות".

פרופסור סטונר שלנו לא הכיר את פרופסור בן שחר. למרות זאת הוא האמין שמשמעות תביא את האושר, לכן החליט לא לבזבז את חייו בלהיות חקלאי כמו הוריו. הוא מתקבל לאקדמיה ומתאהב במקצוע ומשם מתקדם עד לדרגת ד"ר בהמשך לפרופסור. בדרך הוא מתחתן עם אישה שהוא רצה, יולד ילדה ויש לו יש לו בית יפה ונראה שהוא מגשים את עצמו.

סטונר השיג את כל הדברים שרצה ומעבר לכך, האם הוא היה מאושר?

"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל"
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה© (לפני ארבעה שבועות)
הכי טוב.
עזוב פרות, קח פרי ותהיה לי בריא.
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
בוב לשאלתך, אני חושב שהעדר דאגות או סבל, או בקיצור "אקונה מטטה".
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
פואנטה אני לא מבין בפרות ולא באושר.
פואנטה© (לפני ארבעה שבועות)
אז פרה-פרה:

1. הוא לא אומר שיצירתיות גורמת לאושר.
2. בשתי הדקות הראשונות הוא מדבר על הגדרת האושר. מקובל לחשוב שאושר הוא אסופה של רגעים. לטענת הדוקטור, זאת הגדרה שגויה שגורמת לתסכול מיותר, והוא מגדיר אושר כסיפוק שמצטבר לאורך זמן (ולכן גם אנשים מבוגרים יותר בעלי בריאות סבירה אמורים להיות מאושרים יותר).
3. אמנם יצירתיות היא לא הנושא אבל הוא אומר במפורש שאין הכוונה לאמנים, פסלים או ציירים אלא לאנשים רגילים וליצירתיות יום-יומית בסיסית, קרי יכולת לפתור בעיות בדרך שונה מהמקובעת (שהיא לעתים קרובות גם מתסכלת, והוא מביא דוגמאות)
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
חני, ממליץ לך בחום לקרוא את הספר הזה, הוא עצוב אבל לא דכאוני. חוץ מזה העצב מצטבר במהלך הקריאה באיטיות רבה. אין פה דרמות.
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
פואנטה, המצאת הפסיכולוגיה החיובית מעידה על כך שהפסיכולוגיה הרגילה היא שללית.
ראיתי את הסרטון ששלחת בקישור, הרעיון שיצירתיות גורמת לאושר הוא קצת משונה לי. היו המון אמנים יצרתיים ודיכאונים עד מוות.
חני (לפני ארבעה שבועות)
כן מכל הסקירות המרובות על הספר הסקרנות גוברת. עצוב מנלכולי
אך יפיפיה והכוכבים שנתנו לו פה באתר
גבוהים ומנצנצים.
אזכור זאת כשאראה אותו מתחרה על ליבי
בין המוני הספרים המוצעים.
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
תודה yaelhar
סקאוט (לפני ארבעה שבועות)
יש לי את הספר של טל בן שחר כבר כמה שנים טובות אבל עדיין לא התפנתי לקרוא אותו. אין לי מושג מדוע קניתי אותו ואיך הוא מצא את דרכו אלי אבל אני לא מאמינה שיש נוסחה דומה לאושר. אין דבר כזה מתכון לאושר. לכל אחד יש הגדרה שונה לאושר ולכן אי אפשר לכתוב ספר שיתאים לכל פלח האוכלוסיה. אלה סתם ספרים שכל מטרתם להרוויח עוד קצת כסף ובעיקר לרכב על ההצלחה.
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
תודה כרמליטה
בוב (לפני ארבעה שבועות)
לא ממש ענית על השאלה . זאת מאחר ו"נחת" הוא מושג מופשט בדיוק כמו "אושר".
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
תודה בת-יה.
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
לשאלתך חני, הספר בעניי הוא על חוסר המשמעות של החיים. ספר עצוב מאוד.
Tamas (לפני ארבעה שבועות)
בסוף מתרגלים להכל.....

https://www.youtube.com/watch?v=NnlYDfU63rk
פואנטה© (לפני ארבעה שבועות)
מעניין מה אמרה פסיכולוגיה כשנולדה לה אחות צעירה ו*חיובית*!
אם כבר פרופסורים, אז קח לך כמה רגעים ותקשיב לדוקטור:
https://screencast-o-matic.com/watch/coelYHeKOg
יש לו הגדרה מיוחדת וקולעת לדבר החמקמק הזה שנקרא אושר.
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
שאב נחת לא, אבל היה רגיל לזה. הרגלים, גם גרועים, הם הרגלים וזה התאים לו. מה יכול היה לרצות יותר וגם לקבל? אז זה מה שהיה ועם זה הוא הסתדר היטב כמו פאזל מושלם.
Tamas (לפני ארבעה שבועות)
לא בטוח ששאב נחת מחיי נישואין אומללים וסגל מקצועי שלא כ"כ כיבד אותו....אבל כנראה שזה עניין סובייקטיבי...
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
אדמה, אושר זה מושג ערטילאי, שבא לתאר משהו שאנחנו בכלל לא מסוגלים ולומר זה אושר. אושר גם לא יכול להימשך זמן רב, אולי בללה ללה לנד.
סטונר באמת הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, מנוחה ונחלה שלאחרים היה אולי קצת משעמם ולו זה התאים ככפפה ליד. הנה אדם מאושר רוב הזמן.
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
לשאלתך בוב, אושר מבחינתי = נחת
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
מחשבות, אני חושב שמה שאמרת נכון לכל היהודים, לפחות את מי שאני מכיר.
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
Phi, תודה
כרמליטה (לפני ארבעה שבועות)
אדמה,
תודה על סקירה קצת אחרת.

אהבתי את דרך הצגת הדברים.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
יופי של ביקורת על ספר נהדר.
בת-יה (לפני ארבעה שבועות)
אהבתי את התובנה. תודה.
חני (לפני ארבעה שבועות)
כנראה שאושר זה לא מצב שאתה נמצא בו. זה הדבר עצמו, השלמות החמקמקה הזו,
החלקיק שבו אתה שלם ומרוצה מהחיים
שבפנים ובחוץ.
אז על מה הספר אדמה?

בוב (לפני ארבעה שבועות)
השאלה המתבקשת היא: מהו אושר בעיינך, אדמה?
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
אנחנו הפולנים אפילו לא שמענו עת אושר. דמעות שמחה כן. לחיים אין משמעות בכלל, אבל אפשר בהחלט להיות מסופק וזה ממש לא מעט.
Phi (לפני ארבעה שבועות)
אהבתי. ביקורת שמתאימה בול לספר.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ