ביקורת ספרותית על המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי מאת רייצ'ל ג'ויס
ספר טוב

---

הנה העניין המעניין שבסבירות ובחוסרה: ספר יכול להיות הכי מציאותי- בנאלי אפילו- ובכל זאת לא אאמין למילה ממנו. מהצד השני הוא יכול לדבר על מאורעות בלתי סבירים (בעליל) ולהיות הכי פרוע שיש, ובכל זאת נאמין לכל מילה.
אני מאמינה לרייצ'ל ג'ויס, אתם יודעים? אני מאמינה שגבר שגרתי ורגיל מחליט יום אחד בספונטניות ובלי הכנה מראש לחצות ברגל את כל אנגליה מדרום לצפון כדי לרפא את חברתו הוותיקה ולתקן את עוולות העבר. לא רק שאני מאמינה לכך שזה קרה, אני גם מאמינה שזה מעשה לא אופייני לו ושהוא בחר בו בכל זאת. כמה קשה לעשות דבר כזה, בהתחשב בעובדה שמעשי הדמויות מאפיינים אותם בצורה הטובה ביותר.
עדיין, אני מאמינה. כי אני מאמינה לחולשות ולעוצמות האנשים העולות מהמילים שבספר, ואף יותר מהם- מהמילים אשר לא נמצאות בו. אני מאמינה לבדידות, לחמלה, לעומק באנשים זרים שעשוי להתגלות לנו אם נקשיב להם. יש סוג של אנשים שמקרינים הילה כזאת שמדרבנת אנשים זרים לחלוטין לפתוח איתם בשיחה ולספר להם דברים שהם מסתירים מהקרובים אליהם ביותר.
אני מאמינה לטפיליות, לתלותיות, לצביעות, כל כך הרבה צביעות. אני מאמינה גם לשלווה שמתעלמת מהם.
אני מאמינה לאהבה של הרולד ומורין, אהבה שגרתית וותיקה של זוג פנסיונרים. אהבה של היכרות מעמיקה, של שותפות ארוכה. אהבה שקבורה עמוק תחת אשמה כבדה מנשוא. אני מאמינה אמנם קצת בקושי אפילו לתחושת פספוס עצומה שיכולה להכות באדם בשלהי חייו ולגרום לו לחשוב- מה בכלל עשיתי כל ימי חיי?
כמובן שגם הרציונליות מתדפקת על דלתות הראש שלכם שנעלתם, או שכדאי לכם לנעול במיוחד בשביל כמה ספרים נהדרים. אם אני אחליט אי פעם לצעוד ברגל את האורך של אנגליה, זה יהיה עם מלא הכנות מראש וכנראה עם ויתור באמצע. נראה לי שרוב בני האדם בעולם יסכימו עם לפחות אחת מההנחות הללו.
אבל הרולד לא. הרולד הלך. הוא נאבק, והוא ניצח. מה כל כך לא סביר בזה?
המסע של הרולד מתואר במין הליכה אסוציאטיבית כזאת, כאשר עם הצעידה נזכר הרולד בעברו. הוא קופץ הלוך ושוב, לרוב בלי הכנה מראש, עד שבסוף הספר מונחת בידינו התמונה השלימה, אם היינו חכמים מספיק לאסוף גם את חתיכות הפאזל שלא מגיש לנו הספר על מגש כסף.
עם הצעידה עולים גם הגיגים כמו אחד שאהבתי במיוחד: אנשים כה דומים, ועם זאת שונים. זוהי הדילמה שלנו כבני אדם. כמה יפהפה לכנות את זה דילמה. תמיד חשבתי על כך כפרדוקס.

» ביקורות נוספות של מרים
» ביקורות נוספות על המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי