ביקורת ספרותית על המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי מאת רייצ'ל ג'ויס
ספר טוב

---

ספר מדהים. עצוב, בועט, מעודן.. בעצם הכל ביחד.

בתחילת קריאתו הייתה לי תחושה שזה ספר מושלם. ספר שאילו לא היה נכתב - היה חייב להיכתב. מישהו היה חייב לקחת על עצמו את המטפורה הזאת בין ההליכה הרגלית פשוטו-כמשמעו, לבין גילוי האדם את עצמו, את סביבתו, את האנשים שסביבו, את קרוביו.. ואם לעשות זאת - הדבר נעשה כאן בצורה יוצאת מן הכלל. בתחילת הספר הרגיש לי שאם בשלב מסוים ישעמם אותי, ויהיה לי קשה להמשיך ( בתקופה אחרונה יש לי המוני ספרים שקשה לי לסיים אותם), אני אעשה זאת רק כמחווה לאדם המבוגר הזה שיש לו עדיין את הכוח לצעוד..

הספר בוחן המון נושאים - את נושא ההורות, שלפעמים משתבש, לפעמים לא בגללך, איך זה משפיע על יחסיך עם הבן\בת זוג, ואיך גם בלי קשר לשני הדברים האלה יש נטיעה מחרידה להשתבש ולהשתנות עד שלא ניתן לזהות את זה שמבודר באותו הקשר כמו שהיה כשהכך התחיל. נכון - שני הנושאים לא מקוריים כלל, אך הסופרת עושה זאת בכזאת עדינות ואותנטיות שקשה לא להתאהב ולא להזדהות עם אנשים אלה.

הספר גם מביא אתו כמה תובנות יפיפיות, אולי גם הן לא חדשות, אך לא קליטות במיוחד. הרולד פוגש בדרכו המוני אנשים, חלקם נראים מאוד מצליחים ( בגלל מראה חיצוני, תהילה שזכו לה, בטחון עצמי שאותו הם חושפים החוצה ), אבל כשפותחים את הקופסא, ומסתכלים פנימה - לכל אחד יש את הצרות והסיבוכים המטורפים שלו, ובעצם אושר, רוגע ושקט פנימי לא זמינים כמעט באותה מידה לאנשים שלא כתלות ב"מה יש להם בחיים". הרעיון מאוד לא חדש, אבל בדוגמאות האינסופיות והמפתיעות שהסופרת מתארת מאוד מעניין לקרוא על זה.

הספר בוחן עוד נושא - נושא הפיכתו של אדם לאדם מפורסם, ההמולה שזה מייצר מסביב, הצביעות של כל הדבר הזה, המצבים המגוחכים שזה מייצר. את הצורך של האדם להיות לבד.

אהבתי בספר הזה כמעט הכל. אהבתי מאוד את הרולד, האיש הצנוע, השקט, המנומס עד לרמה מצחיקה כמעט. אהבתי את אשתו, עם התהליך שהיא עוברת, עם הרגשות שלה, עם ההסתרה של רגשותיה בגלל גאווה עצמית ואיפוק. אהבתי מאוד את תיאור ההתגברות של שניהם. אהבתי את הרוב המוחלט של הסיפורים של האנשים שהרולד פוגש. אהבתי את תיאור ההליכה שלו בטבע והחיבור שלו לטבע. אהבתי מאוד את הפקפוק והחצי חיבור שלו לדת.

הספר לא נופל באף אחד מהפחים שתמונים בפניו. הוא לא מתקתק מדי, הוא לא מזויף, הוא לא מטיף לשום דבר ( בגלל צניעותו הן של הרולד, הן של הספר עצמו ). הוא אומנם מרגיש קצת משעמם וחוזר על עצמו באמצע אבל מתקן את עצמו די מהר, ובסופו של דבר מסתכם בספר נהדר.

הסוף היה לי לא צפוי (יתכן שלאחרים כן) - קצת חששתי איך אפשר לסיים ספר כזה בלי להרוס. אבל כמו שכתבו פה פעמים רבות "בעיטה בבטן" - כן, כאן הרגשתי את זה באמת. מאוד חזק.

עם זאת קשה לי שלא להראות שדבר אחד העיק עלי במהלך הקריאה - הסופרת התבלבלה ופספסה, וממשיכה עם הטעות בכל מהלך הסיפור. הרולד הוא לא אדם גבוהה מאוד. הוא אדם בגובה ממוצע מינוס, בעצם אני יודעת מי הוא בדיוק - הוא נראה לי רובין וויליאמס הכה אהוב עלי.. כשסיימתי את הספר, מצאתי אף עדויות ברורות למרמה.. הנעליים על הכריכה הן במידה 43 גג..

ספר מדהים וצנוע. מומלץ בחום לבעלי סבלנות לכתיבה רגועה ומעודנת. מחמם את הלב בצורה בלתי רגילה.

» ביקורות נוספות של ג'ניה
» ביקורות נוספות על המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי