ביקורת ספרותית על שם צופן: וריטי מאת אליזבת וויין
ספר מעולה

---

קשה למצוא מילים שדי בהן לשבח את הספר הזה. אני אנסה בכל זאת.
כי הכול בו מתאים בדיוק ומוגש נהדר: יש את הדמויות מעוררות ההשראה וראויות להערצה. יש כתיבה זורמת ומרתקת. יש פיתולים ותגליות מפתיעות בעלילה שהשאירו אותי בפה פעור. יש אמינות היסטורית - אמנם בנוגע לזה לא הייתי בטוחה, כי מעולם לא התיימרתי להיות בקיאה בהיסטוריה באופן כלשהו, אבל המחברת טרחה לכתוב אחרית דבר מפורטת ובה תיארה את המחקר ביצעה, ואפילו מודה בשניים-שלושה פרטים שאמינותם מעורערת במקצת. בכל מקרה, במהלך הקריאה חשתי צורך לבדוק האם הוא מבוסס על סיפור אמתי (לא), וזה כבר סימן טוב.
כנראה שהייתי סולחת לאליזבת ויין על טעויות גדולות מאלו, מכיוון שעלה בידה לכתוב ספר שמצליח להוות יצירת מופת וגם נעים לקריאה בעת ובעונה אחת, אחד שאיכותו לא נפגמת גם לאחר תרגום, ועוד אחד שכתוב ברקע כל כך לעוס (מי לא כתב ספר שמתרחש במלחמת העולם השנייה?) ועדיין מצליח להציג זווית מקורית ומעניינת.
והוא באמת מעורר מחשבה. גם אם הדמויות מומצאות, וכל סיפורי גבורתן נבדו מליבה של המחברת, הרי לגבורתן ועוז רוחן יש אחיזה במציאות. וזה מעורר מחשבה על כל הקרבות הקטנים, כל החיילים הקטנים ומעשיהם הקטנים שאיש מעולם לא ראה ואיש לא ידע לספר, שהצטברו לבסוף והטו את כף המלחמה. גם אלו שנפלו, וגם הכישלונות החרוצים שמותירים טעם מר בפה, בסוף הם כולם חלק מהניצחון. מצאתי במחשבה הזאת השראה רבה.

אחרי כל אלה, מי אני שאתן פחות מחמשת הכוכבים בהם ספר יכול להתהדר?

» ביקורות נוספות של מרים
» ביקורות נוספות על שם צופן: וריטי