ביקורת ספרותית על ארבעים מאת מיכל ווזנר

---

אתם חושבים מיד על משבר גיל הארבעים, נכון? הצחקתם את מיכל ווזנר. נראה לכם שזה משבר אחד? לה יש לא פחות משנים עשר בשבילכם.
הספר הלא ארוך במיוחד הזה מגולל את סיפורן של תריסר נשים ישראליות בנות הארבעים פלוס, סיפורים קטני עלילה הנשזרים זה בזה בחוטים דקים מחוט השערה לעתים.
מהם החיים בגיל ארבעים? בדיוק אותו הדבר כמו בשאר הגילאים, רק עם עוקץ מיוחד. ועם העוקץ הזה עליהן להתמודד ולנהל אהבה, קריירה, בית, אמונה, כשלונות, הצלחות, בדידות בין אם רוחנית בלבד ובין אם גם פיזית, תכונות שליליות, חרדות, דיכאונות, אימהות, מחלות, אבדנים. לא פשוט להיות בת ארבעים. תשאלו את הזאתי שהתמונה שלה מופיעה בכריכה, אף על פי שהיא כנראה לא תוכל לענות, כי אין סיכוי שגילה מרוחק מאוד משלושים. תראו מה זה, אפילו ספר המדבר על נשים בגיל ארבעים נרתע מכך עד כדי ששיקר ושם תמונה מטעה של אישה צעירה יותר.
לא פשוט להיות בת ארבעים וגם לא פשוט לעקוב אחרי שנים עשר קווי עלילה שמצטלבים באקראיות. די מהר שוכחים מי היא כל אישה ומה מעשיה. ולכל אחת מהן יש חברות, לרובן בני זוג, לחלקן משפחה. מהר מאוד איבדתי את זה. רק לקראת הסוף גיליתי סימנייה מאוד שימושית בסוף הספר, הממפה את כל הדמויות העיקריות ונותנת מזור לזיכרוננו הנבוך.
הספר מקסים ומפליא לתאר את עולמן הסבוך של ליאורה, דליה, מירי, תרצה, אביבה, איה, תרצה, תמר, יעל, איריס, בטי ונעמי (מבינים למה זה מסובך?) בהרבה מקרים הכתיבה עצמה מתכתבת עם המסר שהעלילה משדרת, וזה מקסים. הרגשתי בהרבה מסרים חבויים, אמירות שחוזרות על עצמן בכמה היבטים, משפט שאחת הדמויות אומרת ולפתע נשמע כמדבר על הספר כולו. הפרקים קטועים, מספרים את סיפורם הקטן שלרוב יכול לעמוד בפני עצמו כסיפור קצר, במיוחד אחד הסיפורים על מירי שנגמר בכזה דיוק מושלם עד שהתקשיתי לעזוב אותו לטובת הפרק- הסיפור- הבא. הנושא הוא החיים, פשוט החיים, ואפשר לראות זאת בבירור בשמות הפרקים. מדובר בנשים רגילות שעושות דיאטה ושופינג בטורנטו ויוצאות לבליינד דייט. לפעמים מספרים עליהן ולפעמים הן מספרות בעצמן, באופן שאולי מסמל משהו ואולי לא.
מומלץ גם לאלה שעקפו את הגיל וגם לאלה שכמוני, רק הגיעו לחצי הדרך אליו.

» ביקורות נוספות של מרים
» ביקורות נוספות על ארבעים