דייזי ריצ'מונד עומדת לחגוג ארבע שנים להחלמתה מסרטן השד. היא בת עשרים ושבע, התחתנה לא מזמן, פותחת כל בוקר בשייק קייל טבעוני, ויש לה רשימת מטלות שכוללת את שדרוג הבית ומציאת נושא לתזה בחוג לפסיכולוגיה.
אז איך ייתכן שהסרטן חזר?
דייזי לא תיתן לחדשות האלה לרסק אותה. חוץ מלקנות גזר, לקנות שתילים לאדנית ולמצוא נושא לתזה, פשוט נוספת לה עוד מטלה לרשימה: להתמודד עם סרטן שלב ארבע שמשאיר לה חודשים בודדים לחיות. אך זאת אינה משימה פשוטה, וכשמנגנוני ההדחקה קורסים, היא מודאגת בעיקר מדבר אחד: איך יסתדר בלעדיה בעלה, הדוקטורנט המקסים והגמלוני לווטרינריה שלא יודע להכין מרק או לסלק את ערימת הגרביים המלוכלכים?
דייזי מבינה שהיא צריכה לכתוב מחדש את רשימת המטלות שלה ולהוסיף בראשה את המשימה החשובה מכולן: למצוא אישה לג'ק. היא יוצאת לחפש בפארקים, בבתי קפה ובאתרי היכרויות מקוונים. ככל שהחיפוש שלה מתקדם עולות עוד שאלות: מה היא מנסה להשיג? מה היא מקווה שיקרה? ועל מי בעצם היא מגינה?
קולין אוקלי מוכיחה בספרה הראשון שבדרמות הגדולות של החיים צחוק, צער, חמלה וכעס מתקיימים תמיד במקביל.

שם הספר
כמעט נגיעה