ביקורות ספרים על הספר המשפט
|
לפני כ12 שנה פתחתי לראשונה את "המשפט של קפקא". במשך יומיים משמימים הצלחתי להגיע עד בערך עמוד 10.
כיום, בוגר, מנוסה ובשל יותר, הרגשתי שהנה הגיעה השעה לתת לספר הזדמנות נוספת. בכל זאת יצירת מופת וכו'.
ואכן, טסתי עד עמוד 5- מחייך ומבסוט מהפתיחה המוכרת שנפרשת שנית לנגד עיני. מלא באופטימיות.
צלחתי בקלות יחסית את מחסום עמוד ה-10 הטראומטי, הנה עוד רגע מגיע לו עמוד 15.
ואז שוד ושבר! כמעשה שטן, החלו השורות לחזור על עצמן שוב ושוב, שוב ושוב...
כך יומיים שלמים הסתיימו להם בהירדמות נעימה על הספה מבלי להתקדם יותר מחצי עמוד.
ביום השלישי, החלטתי לעשות מעשה ולהתחיל לקרוא מוקד... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
יצירה שלא הושלמה, לא הושלמה, לא הושלמה! זה מעצבן. אדם בשם ק' מתעורר יום אחד בחדרו ומגלה שעצרו אותו, על מה ולמה? שאלה טוב מאוד. הסוהרים שלו הם שני ברנשים שהופקדו לשמור עליו, הפרטים ללמה ק' בדיוק אשם לא ברורים. השניים עוזבים להם לבינתיים ואחר באים עוד שלושה ומופקדים לשמור עליו - ק' לא לגמרי אסיר בחדרו, מותר לו לתקשר במידה מסויימת עם העולם החיצוני, אך אם הוא רוצה לקבל מידע מפורט בנוגע לסיבת מעצרו, את זה הוא לא מקבל והוא לא חופשי כשם שהיה לפני המשפט עצמו. בזמן שההליך בנוגע להבהרת דינו של ק' מתנהל צצות להן דמויות שונות ומשונות שחלקן איכלסו את חייו לפני המשפט וה... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"המשפט" היה מאז ומתמיד סוג של פער בהשכלה הבסיסית שלי, ולכן שמחתי על ההזדמנות לגשת אליו (איך אומרים - עדיף מאוחר מאף פעם). הספר כתוב היטב, מעניין וייחודי (לא סתם קפקא הוא קפקא, כנראה) אבל בשלב מוקדם, אולי מוקדם מידי, נעשיתי פחות להוט בקריאה והרגשתי שהרעיון הכללי והאבסורד קצת מיצו את עצמם. הביקורת הקפקאית משתקפת יופי מן הכתוב אבל לתחושתי ניתנה פה במינון יתר. אולי היה צריך להיכתב מלכתחילה כסיפור קצר (קצר-ארוך?) כדי להתגבר על המכשלה הזו, אבל בכל זאת - ספר חשוב וטוב. ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין ייאוש ותסכול גדול מחוסר ידיעה, או מאידך מאי וודאות בנוגע לחופש שלנו כבני אדם לנוע בחופשיות. אדם לא בהכרח צריך כבלים, מנעולים או כלוב פיזי כדי להרגיש שהחיים סוגרים עליו. מספיקה הידיעה הפנימית שאינו יכול להתהלך בעולם ולעשות ככל העולה על רוחו. ואם אשמה מוטלת עלינו גם אם איננו אשמים, מיד מבקשים אנו לדעת מה האשמה. איך אפשר להעלות על הדעת להיות אשם ולא לדעת במה מואשמים. ולו רק כדי להגן על עצמנו מכאלה הבאים עלינו לרעתנו. על כך כל העלילה שלנו נסובה. על החיפוש המתמיד של הגיבור באנשים שיעזרו לו לשפוך אור על המשפט שכפו עליו. וכמו בסרט רע של החיים הוא נודד במ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שמראה את אפסותו של האדם מול כוחות גדולים ממנו והמכוונים את עולמו. לפעמים עד דכאון.
לעיתים מעורר הזדהות.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז ככה....לעניות דעתי מדובר ביצירה ספרותית נהדרת אשר מגוללת את סיפורו של יוסף ק' הלא הוא קפקא בכבודו ובעצמו. העלילה באה באמת לשפוך אור על תחושת האבסורד הקיימת באותה תקופה והבדידות והניכור הנוראי אותו האדם חווה (מעניין מה הוא היה כותב אם היה חי היום) בכל אופן בהמשך למה שידיד רשם כאן למטה לא ניתן להתעלם מהביקורת או מהאור ששופך אלבר קאמי על ה"משפט" ב"מיתוס של סיזיפוס" ומציין את העובדה הרי שפילוסופים מביאים את הלך הרוח שלהם גם אם זה לא בכתיבה ישירה אלא בסיפור שיר או משחק על גבי במה ומעצימים את הגרוטסקיות והאבסורד בחיים הסובבים אותנו. קפקא הולך רחוק זה הסג... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד כמה שהספר הזה לא ערוך במיוחד התקשיתי לסיים אותו (במיוחד כי ידעתי מה יהיה בסוף). אפשר להגיד שכול עלילת "הזר" של קאמי מתכתבת במיוחד עם הספר הזה וגם מוסקבה פטושקי שי ירופייב. הבסיס הפילוסופי של הספר מעלה את עליית המשטרים הפשיסטים (לא שלא היו סופרים אחרים כמו "המלחמה בסלמנדרות" של קארל צ'אפק שהיו אפילו יותר מדויקים בסוגיית השרירות המודרנית בהכנעתה של הקיום האנושי. מייצגי אימה טהורה שגורמים לסופרים כמו d.h Lawrence ותומאס הרדי להיראות קלים לעיכול. למי צלצלו הפעמונים של המינגווי כנגד מסע אל קצה הלילה של סלין. בעשור השני של המאה-20 קאפקא חזה את העתיד העגום של ה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
המשפט של קפקא- ספר חשוב מדי מכדי שאכתוב עליו מין ביקורת סתמית. מה שהטריד אותי לאורך הקריאה הוא- האם הספר עדיין רלוונטי? הרי הבדידות והאטימות כל זה כבר ידוע וברור. אין חדש תחת השמש. אז אם כך צריך להתייחס אל הספר כאל יצירה- וכיצירה הספר הוא טוב. הקריאה לא הייתה קשה מדי, לעיתים טרחנית. לקח אותי לחנוך לוין, אפרים קישון. חסרה היתה לי פואטיקה.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה לקריאה מתחיל טוב אבל איפשהו לקראת האמצע די איבדתי אותו. הוא גם לא גמר את הספר אז למה שאני אגמור אותו?... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכתוב ביקורת על יצירה ספרותית לא גמורה – איזה אבסורד.
הרי קפקא כתב את "המשפט" בערוב ימיו, על ערש דווי, ולא הספיק להשלים אותה כאוות נפשו.
לא ניתן לשער אילו שינויים היה עושה, האם היה מוותר על פרקים מסוימים, כותב חדשים או משכתב לגמרי את הסוף.
האם ראוי לפרסם יצירה לא גמורה של סופר, אף על פי שביקש לכלות אותה בצוואתו? – מקס ברוד, ידידו הקרוב היה סבור שהתשובה היא כן – לעניות דעתו, בפרקים המעטים שהספיק קפקא לכתוב, טמון המסר שביקש להעביר אל קוראיו, ועובדה זו מצדיקה את פרסום היצירה.
האם קפקא היה מסכים עם קביעה זאת? לעולם לא נדע, יש לי תחושה שלא.
קפקא, נסיך האבס... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
״שום דבר לא קורה, אף אחד לא בא, אף אחד לא הולך, זה נורא!״ אסטרטגון, ׳מחכים לגודו׳.
ולו נאסוף עצמנו בגפנו והפלג נפליגה במחוזות העבר וההווה, בין ארצות ותקופות העולם, ננוע בין תרבויות חשוכות ושפות אבודות, אחד כקפקא לא נמצא. פרנץ קפקא הוא דמות ייחודית ונבדלת בספרות העולמית, ולמעשה מדובר בדמות יוצאת דופן לכל אורכה של קשת האמנות. הפקיד הצ׳כי דובר הגרמנית, היהודי השדוף והבודד, איש הביטוח הלאומי בפראג של המאה העשרים, הצעיר שכולו רזון ופיקחון בעל תואר הדוקטור למשפטים, זה שעל אף רזונו נשא עמו את אחד הראשים עמוסי הסיוטים, רדופי הפחדים והמבריקים של כל הזמנים. ק... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המשפט, קפקא.
לא קל עבורי לגשת לכתוב באופן חד ושלם וגלוי ביקורת על רומן כמו המשפט.
לא קל מפני שמדובר ביצירה שפשטותה החיצונית המתעתעת מכילה בתוכה מורכבות כה רבה, טשטוש איום וערפל סמיך וכבד.
ערפל שמאפיר את השטח המקדם של אחד הנושאים הקודרים והלא-ברורים לתפישה ולעין שיש בנמצא, הוא תחום ה-אני. האני מול החברה, מול הביורקרטיה המעורפלת, הקרה המנוכרת והכוחנית. אפסיות האדם היחיד, העומד דומם ובודד מול הכוח העצום שמונח בידיהם הארוכות והרחבות של מנגנוני האכיפה והרשות והשלטון. הקושי הרב שקיים במאבק והמירוץ למציאת ה-אני, לעמידת ה-אני בתוך ערבוביית ההמון הזועם ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוברייטד, טרחני, מייגע, חוזר על עצמו, לא כתוב טוב...קפקא בחייו ביקש שישרפו את כל יצירותיו לאחר מותו..לעזאזל, לפעמים צריך להקשיב לאנשים... בקיצור, מיותר...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תמיד קשה לקרוא את זה. על אחת כמה וכמה בימים כאלה, כשאריין רובן עושה שוב את מה שהוא יודע לעשות כל כך יפה ולא משנה בכלל אם המגן שעומד מולו הוא מועמד לתואר כדורגלן השנה, והזמן שיש בין משחק למשחק בקושי מאפשר לי לשים את הכביסה במכונה, אבל הייתה לי הזדמנות, נדירה, להצטרף למועדון קריאה ששמעתי עליו מזמן והוא היה נחשק בעיני על אף שידעתי מראש שיש הפרש של שנים רבות ביני לבין צעירת המשתתפות בו ושסביר להניח שחלק ניכר ממה שמטריד אותי בחיי היומיום ולכן גם של רבות מהשאלות שאני שואלת את עצמי בחיי הנוכחיים יהיו לא רלוונטיים שם.
הן הסכימו לצרף אותנו, אותי, יחד עם חברה ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם אפילו חסד לאומים הוא חטאת, אז מה נאמר על משפט הלאומים? היצירה הנפלאה הזאת של קפקא תמחיש לנו כמה רעועה המציאות וכמה רע הוא החוק כאשר נוצר ותלוי הוא בגחמותיהם של אנשים קטנים ומסתתר יפה יפה מאחוריהם, גבוה מעל גבוה. האדם המודרני בהחלט מוצא את עצמו נבוך אל מול מערכת אשר לא ברור מי מולידה, מי המאשים ומה האשמה, ולכן חסרה צדק מינימלי.
בזמן האחרון אני לא מצליח להתאפק מלהשוות את המסרים המדכאים שעולים מספרים קלאסיים כגון אלו, עם התורה הקדושה. להבדיל מ"החוק" שעימו נאלץ יוזף ק. להתמודד, חסר אונים, הרי שהתורה הקדושה - קודקס החוקים היהודי - מונחת בקרן זווית, וכל הר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ואני נער
וקראתי הספר הזה
ולא הבנתי זמן רב כאשר דברו לידי על מושג הקפקאות
ואז בספריה זנוחה בקרית גת שם גדלתי
ולמרות האווירה הדכאונית של הספר אהבתי אותו מאוד
וכשאני נתקל לעיתים בביוקרטיה ישראלית אני מיד נזכר בספר ומחייך לי באפן חצי מיואש חיוך מריר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אף סופר לא משפיע עליי כמו קפקא. למרות שמילים הם המרכיב החשוב ביותר בעולמי, כשאני מנסה לתאר את ההשפעה העמוקה שיש לסופר הזה על חיי, אני לא מוצאת את המילים שיעשו להרגשה הזאת חסד.
את הספר הזה קראתי לראשונה לפני כמעט תשע שנים, הייתי בי"ב, בת 17 והתאהבתי. אני כבר לא זוכרת לפרטי פרטים איך הרומן שלי עם קפקא התחיל, אבל אם אני לא טועה המשפט היה הראשון שהנחתי עליו את ידיי, ואחר כך, ובכן, קראתי כמעט את כולם.
החלטתי לקרוא את הספר בשנית עכשיו אחרי שחזרתי מסופ"ש ארוך ומושלם בפראג, שחלק גדול ממנו נסב סביב קפקא. ההליכה ברחובות שהוא הלך בהם, המוזיאון המדהים שבנו לכבודו וכ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת קפקאית במלוא תפארתה.
קפקא, גאון ספרותי, מתאר בספרו 'המשפט' אדם, יוזף ק', המתעורר בוקר אחד ומגלה כי נאשם.
במה, על מה, בעקבות איזה מעשה - על זאת אין לו כל ידע או הבנה, אינו זוכה לשום רסיס מידע או רמז.
הוא פשוט אשם וממתין למשפט, בו נותר לו לנסות להוכיח את צדקתו וטוהר שמו מפני אשמה שרובצת עליו, שאת מקורותיה אינו יודע.
הקריאה איננה קלה או נעימה, ונדמה שכך היא אמורה להיות - קשה ומכבידה, מכניסה את הקורא בצלילה אל העולם הקפקאי.
אפסיות האדם, חוסר האונים המשווע בפניו עומד האדם בידי המערכת האטומה והמנוכרת - האבסורדית,
היא בסיס יצירתו של האמן הגדול והמיוח... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספרים של קפקא עוסקים בדרך כלל בהתייצבות של אדם מול גורל אכזר.במקרה הזה,יוזף ק' (שבאופן מוזר שמו מזכיר את יוזף קפקא) עומד בפני משפט.הוא לא יודע על מה הוא מואשם,אין לו איך לפנות לבית המשפט,אבל עדיין מתנהל נגדו משפט.כמובן,מדובר באבסורד מוחלט.
יוזף ק' עומד לבדו מול מערכת משפטית סבוכה,שגם עורכי הדין עצמם שהוא מתייעץ איתם לא יודעים מה לעשות ואיך המערכת עובדת.הגיבור נאלץ לעבור ממקום למקום,להתייעץ עם אנשים בעניין משפטו.בשלב מסוים הוא מבין שהוא לעולם לא יזכה בזיכוי מלא,למרות שבעצם הוא בכלל לא יודע מה היא אשמתו!
אני חושב שהדבר שהכי מצא חן בעיניי,מלבד הרעיו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית עליי לציין שנחשפתי לקפקא לראשונה דרך ספר זה - "המשפט", ואולי בדיעבד זה לא היה רעיון כל כך טוב, ואסביר.
רומן זה הוא אחד מהרומנים הבלתי גמורים של קפקא, ושאותם ביקש קפקא בצוואתו לשרוף (הגם שהמוציא לפועל של צוואתו טוען כי קפקא לא ממש התכוון לכך). אני אישית הרגשתי היטב כי הרומן הוא בלתי גמור, גם אם לא הייתי יודע זאת מראש (כפי שמצוין באחרית הדבר של מקס ברוד וגם בפרק אחד ששולב ברומן על אף שלא היה גמור). כיצד ידעתי זאת? הרבה פעמים אין ממש קשר עלילתי בין פרקי הספר השונים (ובחלק יש קשר ישיר ורציף), ויש דילוגים וחורים רבים בעלילה (יש שיחשבו שמדובר בדילוגים מכו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קפקא, בעל תואר ד"ר למשפטים (כפי שנאמר כאן), כותב פסק דין ארוך על היכולת של מערכת המשפט (והבירוקרטיה שמאחוריה) למרר את חייו של אדם, עד שהוא עצמו לא יודע האם הוא אשם, האם עשה את כל מה שצריך בשביל להגן על עניינו וכו'. אמרתי פסק דין, כי לדעתי הספר כתוב בסגנון משפטי, יבש ומחושב. הסגנון של קפקא בסיפור זה (וגם בסיפורים אחרים) נשמעים כמו עדות אדישה למצבים האנושיים האבסורדים ביותר שאפשר לעלות על הדעת (כמו כתב אישום יבש על עובדות של פשע). זה הקסם של קפקא - הכתיבה המדווחת באדישות על המצבים האבסורדים ביותר- ולא סתם המציאו את המונח "מצב קפקאי". הקריאה היא לא תענוג צרוף, א... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איש הגון וישר מוצא את עצמו לפתע מואשם על לא עוול בכפו
והגרוע מכל שלא ניתנת לו האפשרות לדעת על מה הוא אשם.
המאמץ שלו לדעת אינו נושא פרי, והעצה היעוצה לו זה רק לדחות את המשפט ככל האפשר.
אל מול שערי החוק הוא עומד חסר אונים. מכאן נגזר הביטוי 'מצב קפקאי' שנוהגים לרוב להשתמש בו במצים דומים.
הסיפור הזה אפשר לראותו כמשל לחידת קיומו של האדם המגיע לעולם, ומוצא את עצמו לנוכח האסונות והפגעים, ואין לאדם תשובה על ולמה, ומה שעליו לעשות זה רק לדחות את גזר הדין ולנסות להמתיק את חייו במה שאפשר.
... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרבה יגידו שהמשפט הוא ספר "כבד". בגלל זה הרבה אנשים מתייאשים מעצם המחשבה להתחיל לקרוא את הספר הזה כי קפקא מקובל כסופר "מסובך". אני אומר, שטויות במיץ עגבניות! נכון, בין השורות או על השורות מדובר באלגוריה או השתקפות של האדם החלש והחסר אונים אל מול המערכת המבלבלת והמודרנית. אבל הרומן עצמו והשפה שבה הוא כתוב הוא מאוד פשוט, ואין כלל קטעים ה"מסובכים להבנה". מבחינה זו רומן זה הוא כמו כל רומן אחר. כפי שאמור בדבר המתרגם בסוף הספר: "לשונו של קפקא אינה גבוהה ואינה נמוכה, היא תקנית אך נקייה מכל מליצה". אז כל אלו שחוששים מהמחסום הזה, אל תחששו. גם אני הזדרזתי לחשוש בהתח... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
העלילה פשוט קפקאית. איזה צירוף מקרים מדהים...
נכון, הספר לא קל לקריאה.לא קראתי בשפת המקור, אבל כנראה שאפשר ליחס חלק מן האשמה לתרגום.
ובכל זאת, זה לא ספר שמחפש להעביר חוויה כיפית ולעיתים המסר הוא גם צורני ולא רק בתוכן.
אווירה מייאשת, המבוי הסתום מובנה החל מהרגע הראשון והרעיון (עולם קפקאי) לא רק מועבר במילים, אלא ממש ניתן לחוש אותו בעצם חווית הקריאה.
לדעתי, זה הספר הכי קפקאי של קפקא ואני לא אגיד את זה על הרבה ספרים, אבל אין מה לעשות: חשוב לקרוא אותו כחלק מהסוציאליזציה לתרבות המערבית (למי שממש לא רוצה יש פטור ממני). ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"המשפט" הוא ללא ספק אחת מהקלאסיקות המרשימות של המאה שעברה, בה האדם מבכה את מר גורלו אל מול הלא נודע.
זהו ספר מרתק, לעיתים מתיש ואף מהלך אימים, הוא התגלמות (חלקית) של הביורוקרטיה המשפטית. קפקא, שבהשכלתו הוא דוקטור למשפטים, מיטיב לתאר בספר את הלך הדברים, אך משום מה הוא מחסיר חלק מהשלבים במשפטו של יוזף ק', אשר מואשם בוקר אחד, ואינו יודע על מה. ההזדהות עימו היא כמעט טוטאלית, ולאורך כל הספר אנו עדים לניסיונותיו להציל את עורו מידי השלטונות, באמצעות שלל דמויות... נראה, שמעבר לסיפור עצמו קפקא רצה להשמיע את זעקתו של האדם הפשוט לנוכח המציאות הבלתי מובנת וניתנת לש... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הביורוקרטיה הישראלית יכולה ללמד את קפקא שיעור בקפקאות. מה שיעור? תואר שלם. מה תואר? דוקטורט בקפקאות. קפקא לא מגיע לקרסוליה של הביורוקרטיה הישראלית. שהיא גאונית ממש. סבוכה ויצירתית, מתעצמת וממציאה את עצמה כל פעם מחדש ותמיד גודלת עוד ועוד. כל מה שקפקא מתאר בסיפרו הקפקאי, יש כאן. ויותר.
מערכת שהופכת לנקמנית אם תנסה לתקנה? יש ויש...
דבר אחד זה מה שכתוב בספר החוקים ודבר אחר זה מה שקורה במציאות ולפעמים הפוך ממש? יש לך.
אינך יכול לדעת מה רוצים ממך כי זה חסוי? בודאי.
התגלגלות נצחית במערכת? קפקא יצא בזול.
חוץ מזה, מצאתי עוד הבדל ואכן תהיתי לגביו. קפקא מתאר על... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרנץ קפקא הוא בן זמנם של סטפן צוויג ופרנץ ורפל. בעוד אלה כותבים בלשון מודרנית ונטולת מליצות, קפקא מסתמך בכבדות על הכתיבה הדוסטוייבסקית וזה, בלשון המעטה, לגנותו. הכתיבה שלו מליצית לגמרי, מעוטרת עד בלי די, עטופה בשכבות כבדות של נימוסים מזרח אירופאיים וטרחנית להפליא. האם למרות כל אלה צץ ועולה מבין השורות סיפור עטור תהילה, קפקאי שכזה? הסיפור אכן קפקאי, אבל מי שמצפה לראות כיצד התהילה הקפקאית באה לידי ביטוי ומיצוי, מוכן לעבור שבעה מדורי שעמום, לטחון חצץ בסיוע האדיב של אחד ישורון קשת, המתרגם ב-1977 באילו נכתבו הדברים ב-1827, והם בכלל נכתבו ב-1920, נכונה לו הפתעה כש... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
המשפט. ספר פשוט גאוני. אני אפילו חושבת שהוא מושלם אף על פי שלא הושלם. מה כבר כמה פרקים לא גמורים של קפקא יכולים עוד להוסיף לאווירה ההזויה של הספר הזה? יותר אקסצנטרי מזה- עוד לא ראיתי!
אודה באמת, לא הכי הסתדרתי עם משפטו חסר הרחמים של יוסף ק'...קראתי את הספר תקופה ארוכה והרגשתי כי כל עמוד נמשך כנצח. הכתיבה קולחת, פילוסופיה אין, אם כן, מה הוא הדבר שגורם לכל להיראות נצחי, ממושך ומתיש ברומן? ואיך זה שכמעט כל פעם שהתשישות תפסה אותי באמצע העמוד אילצתי את עצמי לחזור ולקרוא בו, עד שנפשי תהיה קשורה יחד עם עלילתו ה~סתמית~ כל כך של המשפט.
קפקא המציא ז'אנר, אין בכך ספ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מכבר חגגתי את יום הולדתי ה40. תאריכים עגולים מעוררים בנו משום מה את הצורך לעשות לעשות לעצמנו כל מיני חשבונות, ואצלי בטור החובה הופיעה העובדה שעדיין לא קראתי את אחת מיצירות המופת המדוברות ביותר, "המשפט" של קפקא.
במהלך קריאת הספר התעוררה בי לא פעם השאלה "מה בדיוק עשיתי רע למישהו שמגיע לי העונש הזה?". אם לפרט יותר, הנה מספר מילות תואר שמתקשרות אצלי ישירות לקריאת "המשפט": מחניק, מלחיץ, מעיק, מדכא, מעצבן. נראה לי שזה די מסכם את רוח הספר.
ובכן, מה בכל זאת גרם לי להמשיך לקרוא את הספר? מדוע כשסיימתי אותו הבטחתי לעצמי שבקרוב אקרא אותו שוב? קשה לי לענות תשובה הגיו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שהתאמצתי מאד לסיים אך לא הצלחתי בכל פעם שחזרתי וניסיתי השתעממתי מחדש.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא בגלל המשפט: בספר "לשקוע בספר טוב" הגיבורה, תרסדי נקסט , עומדת למשפט בעולם הספרותי , והמשפט נקבע באופן אירוני לספר "המשפט" של קפקא ( היא נכנסת , איך שהגיבור יוצא )
אז הפסקתי באמצע לקרוא את "לשקוע.." והתחלתי לקרוא את המשפט
הספר מתחיל שמביאים את הגיבור למשפט , ואז מתרחש המשפט עצמו ואחר כך הלכתי לאיבוד - והפסקתי ( אני מודה , לא סיימתי את הספר )
המשפט עצמו קצת משעשמ מאד אבסורדי , ומגוחך - רק שלא מגוחך בצורה סטירית, אלה מגוחך בקטע אולי פעם שלא היו תוכניות טלויזיה אז אפשר אולי להמאין שככה משפט מתנהל -- היום זה כבר לגמרי לא קשור
מה שכן , ניראה שקפק... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בכל פעם שאני נזכרת בספר הזה או רואה אותו במקרה בחנות ספרים עוברת בי צמרמורת ולא מהסוג הטוב. המשפט הוא ספר מעיק,טרחני וגורם לכל כך הרבה ייסורים (נפשיים ופיזיים כאחד) שבדיעבד אני מצטערת שבכלל לקחתי אותו לידי מלכתחילה. ספר זה הוא דוגמא קלאסית לכך שלא כל דבר ברשימת ה"קלאסיקות שחייבים לקרוא" אכן מצדיק את המוניטין.
עשו לעצמכם טובה גדולה ואל תקראו אותו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קפקא , ממשיל את החיים בצורה חדה ביותר , כושר מופלא לצייר סבך ולהבהיר קווים , האם הספר מתכון ליאוש קיומי , או הכרה בעובדות הקיומיות, אולי שניהם , היופי כאן משתרבב והרסיסים שלו נמצאים ברבים מיצירות של מי שבאו אחריו ,אניגמה ,קסם , דד אינד ,תהיה ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה היה המפגש הראשון שלי עם העולם הקפקאי וכנראה לא האחרון... קשה לי להגיד שמדובר בספר מעולה כי הקריאה שלו הייתה מתישה, מייגעת וארוכה ואני לא מדברת פה על השפה אלא על העלילה עצמה המתפתלת, מזדחלת ברוח הביורוקרטיה שבה היא עוסקת ...יחד עם זה אין ספק שהמסר של הספר גאוני. גם אני וגם אנשים קרובים לי מדי פעם קמים בבוקר לעוד יום נפלא ופתאום מבול של צרות משומקום ניתך על ראשינו. קראתי את הספר בדיוק בתקופה שהתמודדתי עם מצב מאוד מגוחך ולא הגיוני מול מערכת מאוד אטומה אז לא יכולתי שלא להזדהות. למעשה גיבור הספר, יוסף ק' , הרגיז אותי מאוד בגלל הפסיביות שלו, איני יודעת אם ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גם אם נהנים וגם אם לא במהלך הקריאה (אני מאד נהנתי), התחושה שיש פה משהו גאוני ברורה למדי.
קפקא.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לדעתי זה הספר הכי טוב של קאפקא. נכון שהוא מצריך סבלנות, כי הוא בונה עולם אפל ומורכב ועדין... והשפה קצת כבדה, אבל הסבלנות בהחלט משתלמת. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר קצת מתיש. אתה מוכרח לקרוא אותו למרות שדי ברור לך מהעמוד הראשון מה עומד לקרות בסוף ומה המסר הדי בנאלי של הספר. כנראה שזה המחיר שאנחנו צריכים לשלם כדי לקרוא ספרות קלאסית.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
גם לי, בדומה לבעל התגובה הקודמת, קרה מקרה דומה הדומה למתואר בסיפור: נולדתי.
ספר המיטיב לתאר את חווית השימוש בWINDOWS.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מומלץ מאוד , אמנם נכתב לפני מאה שנה אבל עדיין רלוונטי ולי קרא מקרה לא רחוק מהסיפור (לשמחתי הסוף טוב יותר...) עם הוצאה לפועל...קראתי בסופשבוע אחד ואני בדרך כלל איטי מאוד בספרים.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר שגורם לך לתהות.
במערכת המשפט שלנו הסיפור הקפקאי שייך דווקא לקורבנות ובני משפחותיהם (מומחש בסרט "הקורבן הנאלם")בניגוד לספר שבו חוסר האונים הוא של הנאשם.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
אני חולק על שי. כל אחד חייב ויכול לקרוא את קפקא. גדול סופרי המאה העשרים שלא זכה בפרס נובל מתאר את הסיוט של העדר המשמעות בו נתון האדם בחברה המודרנית. כמו שאומר אנסקי - חובה בכל בית.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
