ביקורות ספרים על הספר מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים
|
מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים
נזכרתי באושר שמילאה אותי הקריאה בו אבל לאכזבתי לא מצאתי את העותק שהיה לי בספריה (בטח השאלתי אותי למישהו) אז רכשתי אותו שוב, בחנות הספרים האהובה עלי- מובי דיק.
הקריאה הנוספת בו לא הכזיבה.
הספר הזה הוא הנאה צרופה של אהבת קריאה שנכתבה ע"י אוהבת ספרים שהייתה עורכת, ספרנית ועובדת בחנות ספרים (מאי אן שייפר) - "זה מה שאני אוהבת בקריאה פרט זעיר יעורר בך עניין בספק ואותו פרט יוביל אותך לספר אחר- התקדמות ללא סוף גלוי לעין וללא כל סיבה מלבד הנאה צרופה"
אהבת האדם והחמלה עולה בין הדפים ומחוצה לה. מבינים זאת שקוראים מעט ע... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? 
|
|
|
במקום לקרוא את אינספור הספרים שאני עורמת על השולחן, על הספה, על הספרייה, ליד המיטה, על הפוף ועל החתולה - הייתי פשוט ח י י ב ת לפתוח שוב את מועדון גרנזי ולקרוא ולקרוא.
מזל שהוא קריא במיוחד ומסתיים מהר.
זו היתה קריאה כואבת ממה שציפיתי. ההיסטוריה עדינה כשלא חווים דברים כמוה; בקריאות קודמות הסבל היטשטש לי מהר, נאפף באווירת ערפל רומנטי ותיאורי אנשים וצחוקים וחיים. עכשיו קצת יותר מכירים פה סבל וחרדות, גם אם יד ממש ממש ממש שנייה ושלישית ורביעית - וזה הופך את האזכורים העדינים של הזוועות לקשים יותר לעיכול. אבל גם מחבר אותי יותר אליהם, הגיבורים שבאמת איכשהו ע... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המשפט שעמד לי בראש בסיום הקריאה היה, שלאסה הולסטרום חייב לעשות על זה סרט.
ואז גיליתי שבאמת יש סרט, אבל לא של הולסטרום, וזה פספוס. זה סרט שנועד לצילומי שוטים רחבים של נופים צבעוניים, עם מוזיקה אפית ברקע. לא ראיתי את הסרט אז לא יודע איך זה יצא.
רומן מכתבים מקסים שבמרכזו ג'ולייט, סופרת אנגליה שהוציאה זה עתה אוסף טורים שכתבה בזמן מלחמת העולם השנייה. אנגליה משתקמת מהמלחמה ובלונדון מפנים את ההריסות וג'ולייט, שמרגישה ריקנות לגבי המשך דרכה ובדידותה, מקבלת מכתב מתושב גרנזי באיי התעלה הבריטית שקרא את הספר שלה; ומפה לשם מתחילה התכתבות ביניהם שגורפת אליה את שאר ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אזהרה: הביקורת הבאה קיטשית ביותר
--
את יודעת שספר שקראת הוא ספר מעולה, כשבמשך כל הקריאה עולות לך החלטות לחיים שיעשו אותך מאושרת.
אצלי רשימת ההחלטות הייתה ארוכה וכולה בזכות הספר הזה:
-לכתוב גלויות. (היה כאן פירוט שאחסוך מכם)
-לקנות מלא סדינים ירוקים. אני רוצה שכשתיהיה לי דירה ובית יהיו לי סדינים ירוקים
-לקנות וילונות לבנים עם רקמה יפה שיהיו קלילים ועדינים ויגרמו לי להרגיש כאילו אני ביוון ואני עטופה בחול ונרקיסים
-חוץ מגלויות אני רוצה להתכתב במכתבים. לשבת פעם בשבוע ולכתוב מכתב למישהו על דברים שקורים לי
-לעבוד בחנות ספרים חמודה או בבית קפה ח... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קסם של ספר. סופרת צעירה שפירסמה טור ספרותי בתקופת המלחמה בלונדון נתקלת לאחר המלחמה בסיפור מוזר על מועדון ספרותי שהתקיים במהלך הכיבוש הגרמני של האי גרנזי שבתעלה. הסיפור והדמויות הציוריות שבו נחשפים בהדרגה באמצעות מכתבים, והיא יוצאת לנסות לכתוב ספר על כך. הספר כולו מסופר באמצעות מכתבים קצרים שנשלחים במהלך הכתיבה. הספר מלא דמיון, הומור, אהבת האדם ורומנטיקה. תענוג אמיתי לקרוא אותו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרים הם עולם מופלא. עולם שצופן בתוכו סודות נסתרים שרק משוועים שנפנה להם את פנינו ונצלול אל תוכם כצוללנים מיומנים ונחקור את סגולותיהם, סגולות רבות. עולם המחבר בין קצוות תבל. אנשים שלא חשבת שתוכל להתחבר עימם יאירו לך פנים. נפלאות המילה הכתובה!
בביקורתי הקודמת סיפרתי לכם על הקשר הייחודי שלי עם עולם הספרים לא רק כקוראת אלא כחלק מן הצוות בספרייה קטנה אך בעלת צוות איכותי. בכל זמן שיש ברשותי אני מגיעה להעניק שכם ולהועיל עד כמה שניתן. בין אם בסידור ספרים, עטיפתם, מיונם וכדומה. אט אט הצוות הפך עבורי כמשפחה שניה וכמובן הספרייה עצמה.
בעת העבודה אנו מחליפים ב... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים.
אני חייבת לומר שהשם הוא זה שקרץ לי, תמיד כשאני קוראת שם ספר הזוי אני מיד מוציאה לקרוא את התקציר, ומצאתי כך המון ספרים טובים שאף אחד לא מכיר.
כמו זה.
אני מניחה שספרים כאלו נופלים בגלל שיפוט, או רושם ראשוני; לעומת כריכה אפשר לשפוט את שם הספר.
הרי, הסופר ייצר מעין סיכום של מילה ועד משפט כדי לתאר את הספר שלו, וזה אומר המון בעקבות כך, כך שיש שיפוט ראשוני לעלילה.
וכמו שאחותי אמרה, היא בחיים לא הייתה נוגעת בחצי מהספרים שלי בגלל השם המוזר, או תקציר מוזר.
אני לא, כפי שאפשר לראות.
אבל, עד כמה שהספר קרץ לי(אני לא זוכרת איפה ראיתי אותו כבר), לקח לי המון המ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מופתעת מאוד שלא התחברתי במיוחד לספר הזה. אם הייתי צריכה להמליץ על פטנט שמסביר איך להרכיב דמויות ועלילה שיגיעו במהירות ובקלות ללב של אאורה, כל כך הרבה מהרכיבים היו מהסוג שהופיע כאן:
- אהבה עמוקה לספרים שמנחה את הכתיבה בלהט דתי כמעט
- גיבורות חצופות ואמיצות, מלאות אהבה לחיים, יצירתיות, אינטיליגנטיות, קשובות ונאמנות לעצמן, ובונוס – שתיהן ניחנו בפתיל קצר במיוחד
- הומור (אפילו צחקתי בקול פעם אחת)
- קורטוב של היסטוריה
שתי מסקנות עוברות במוחי: (1) מתכוני אינסטנט לא עובדים: דרושים עוד רכיבים, וגם – (2) על מנה במסעדה לא חוזרים פעמיים.
זה היה ספר של טרופים... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר בעקבות שבחים ששמעתי עליו. ובאמת לא התאכזבתי. ראשית צורת הכתיבה מאד מענינת אלו חילופי מכתבים בין נמענים רבים לסופרת צעירה גוליאט אשטון.
גם הסיפור הפרטי וחויות מלחמת העולם השניה של תושבת לונדון ותושבי האי גרנזי כתוב בצורה מרתקת שונה וצבעונית.
ספר מענין נעים ומומלץ לקריאה. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההיכרות שלי עם הספר תאמינו או לא, הגיעה רק עכשיו, אחרי שראיתי פרסומות על הסרט הזה עם כל כוכבי ''אחוזת דאונטון'' אני לא יודעת מדוע? כל-כך התלהבתי מהטריילר של הסרט, אז הייתי חייבת ללכת לקרוא את הספר. מצאתי אותו בספריה המרכזית של בר אילן, ובשבת אחת סיימתי הכול, ספר מקסים, בכל זאת לא בנוי לכל אחד. הסיפור מגולל את סיפורה של גול'ייט אשטון סופרת צעירה בשנת 1946 באנגליה(לאחר המלחמת העולם השנייה), שלא מרוויחה מי יודע מה מספריה(את מי זה מזכיר לנו כמובן אותי חח) וחברה הטוב המוציא לאור סידני, פתאום מתגלה בפתח סיפור חדש, היא מקבלת מכתב מבחור העונה לשם דאוסי המספר לה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שמעתי על הספר רק בעקבות יציאת הסרט המבוסס עליו. הסרט היה נשמע לי מעניין אז החלטתי לקרוא את הספר קודם(אני מאוד אוהבת לקרוא ספר ואז לראות את הסרט, לראות איך מישהו אחר "דמיין" אותו). במקרה לחברה טובה בעבודה היה את הספר אז היא הביאה לי אותו.
הספר כתוב כולו כמכתבים, דבר שחששתי ממנו שכן, אני לא מתחבת לספרים כאלו - שכתובים רק בתכתובות. ובכל זאת, הספר זרם לי מההתחלה. הוא כתוב בצורה מעניינת ופשוטה והתחברתי מהרגע הראשון.
קצת על העלילה:
הספר הוא על ג'ולייט, סופרת צעירה מחפשת נושא לספר חדש כשלפתע מגיע אליה מכתב מגבר שלא הכירה מהאי גרנזי עם בקשה כלשהי וכך היא מתחי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני בדעת מיעוט.
קניתי אותו בגלל שתי סיבות:
(ואלה היתרונות)
1. שם הספר - מקורי, לא?
2. נבחר במצעד הספרים של משרד החינוך לשנה כלשהי, ובמקרה הגיע לידי רשימה זו, וזה שם הספר היחיד שזכרתי, מה שמחזיר אותי לסעיף מספר 1.
נוספה סיבה שלישית:
3. זה ספר המתרחש בזמן שלאחר השואה, אבל מילה אחת בספר לא על השואה. כבר מעניין, איך זה להרגיש במקום אחר ובאותו זמן.
חסרון גדול אחד:
3. מפריע. מאוד מפריע, שבסוף הכל טוב, יותר מדי טוב.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שכף לקרוא אותו וחבל שהוא נגמר. כתוב בצורת התכתבויות, אך מצליח לשמור על עניין, כל מכתב מוסיף רובד חדש. נעים, חביב ורומנטי למרות התקופה הקשה בה הוא נכתב ואותה הוא מתאר. מאוד נהניתי.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים. אני מאד אוהבת ספרים על עיירות קטנות ומקסימות, ותמיד חולמת בעצמי לגור באחת (למרות שבעלי טוען שאחרי חודש שם אשתגע). הספר הוא שילוב מהנה של היסטוריה, הומור, אנושיות, אהבת האדם ואופטימיות. הספר מתרחש בשנת 1946, לאחר סיום המלחמה. ג'ולייט אשטון היא סופרת שמחפשת נושא לספר חדש, ומוצאת אותו בסיפורם של תושבי האי גרנזי, מאיי התעלה הבריטית, שכבשו הנאצים. הספר כתוב כסדרה של מכתבים ומגלה בפנינו אט אט את סיפור חייהם של תושבי האי בזמן הכיבוש, התמודדותם עם המחסור הגדול במזון ובמוצרים בסיסיים, הפחד מהנאצים, שליחתם של הילדים לאנגליה בתקופת הכיבוש (חמש שנים!) על ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ומעשה שהיה, כך היה. לפני שנים לא מעטות, ב-2001 כמדומני, נסעתי עם בתי לחופשת קיץ.
מכיוון שימי האינתיפאדה היו אלה, ומי שנכנס למסעדה או עלה על אוטובוס בירושלים, שם נפשו בכפו, החלטתי לבגוד בעיר האהובה עלי ולנפוש במקום אחר.
התקשרתי לסוכנות נסיעות והזמנתי מקום במלון קטן, באחד היישובים הצופים אל הכרמל.
הגענו, בתי ואני והתחלנו לטייל ביישוב הקטן והפסטורלי. שמענו את ציוץ הציפורים, הקשבנו לרוח החולפת בעצים ולרחש העלים, הסתכלנו בשיירות נמלים וקנינו את הבגט האחרון שבצרכניה המקומית (כל השאר הוזמנו מראש). אחר כך קיבלנו את חדרנו הנעים, נכנסנו לחדר והתבוננו זו בזו.
ת... המשך לקרוא
51 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שובה לב ממש. עושה חשק לנסוע ולבדוק את המקום " על אמת" לחפור בהיסטוריה ולטייל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלושה ספרים ושלושה מסעות
המסע המוזר של מר דאדלי
המתיקות שבשכחה
מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים
יש ספרים כמו "הדברים שאני רוצה", שנראים בהתחלה מתוקים להפליא, ספרים מצחיקים, רומנטיים ומהנים, אבל כמו "הדברים שאני רוצה" גם הם מסתירים בתוכם משהו אחר. משהו מר, אפל, וכואב. כמו עוגייה עם בצק מתוק שהמילוי בפנים מר. נזכרתי בעוגיות הירח מספריה של אמי טאן,"אשת אל המטבח", "חוג שמחת המזל" ועוד, שדמיינתי כממתק קסום במיוחד.
כשנסעתי לארה"ב, טיילתי בסן-פרנסיסקו וכל כך שמחתי לגלות ברובע הסיני באחת המסעדות בתפריט את "עוגיות הירח" המפורסמות, מיהרתי לנגוס בבצק ה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממתלמד למארי אן שייפר
לכבוד מארי אן
לילה טוב,
בעצם אני שוקל עם עצמי, אם נכון לקרוא ללילה האחרון שעשיתי בקריאת ספרך, לילה. משום שאלו היו רגעים מרתקים ומוארים (את מכירה את הביטוי?) ממש לא רגעי לילה. ובכל זאת, זה היה לילה.
אם את שואלת, בתחילה, ממש לא התחברתי. לקחת סיכון גדול מידי. לא הכנסת אותי ישירות אל תוך העלילה, ולא פתחת בדרמה. פתחת במכתב כמעט לקוני. אני ממש מתחלחל לחשוב, שהיית יכולה לאבד אותי כבר במכתב השני. אני יותר מתחלחל מעצם המחשבה שיתכן שאני הייתי מאבד אותך ואת החוויה של המועדון.
ואם את שואלת אותי מה בכל זאת עשה-לי-את-... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בלי הרבה הקדמות. הספר מרתק כתוב בצורה נפלאה. הומור שנחמד לקרוא בכל מצב... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא! שמחתי לקרוא את הביקורות הנרחבות של כולם, אכן ספר זה שווה התפעלות :)... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יום שישי, צהריים מוקדמים. אנחנו מתעתדים לצאת לטיול משפחות הכולל לינת "שטח" במתחם קמפינג. עברנו שבוע צפוף. אנחנו בעיצומה של תקופת בעבוע. כל מה שאני רוצה הוא שיניחו לי לנוח. גם ככה, כל התזוזות גורמות לי להרגיש שהפזל שלי מתפרק לו. לא סתם ככה בקצוות, אלא לקראת האמצע, איפה שכבר רואים את התמונה.
את "היפריון", השבח לאל, כבר הצלחתי לסיים. עכשיו אני רוצה ספר שיהיה ממש חבר טוב. שיעודד אותי וייתן איזו פיסת רוגע.
הספריה בחדר השינה מלאה. עוד החלטות להחליט? עכשיו? טוב, יש כמה ספרים שנראים לי. מזל שיש חברות מהסימניה. אני מתקשרת מודיעה מי המועמדים. היא ממש בעד הספר הזה וג... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אחר
מתחיל מעט לאט אבל מאיץ בהמשך והופך לכובש ממש
מסוג הספרים שאתה לא רוצה שייגמרו
ממליץ בחום... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא קוראת ספרים על השואה ולא על מלחמת העולם השניה. ככלל אפשר לומר שאני משתדלת לשכוח ולא לזכור. מותר לי. כדור שני אני זכאית לשריטה הזו. המלחמה ההיא עיצבה את הילדות שלי והאישיות שלי ואני לא זקוקה ליום מיוחד כדי להיזכר. אפילו שמי, על שמה של דודתי שלא זכיתי להכיר, פרטיזנית שתמונתה תלויה ביד ושם, מהווה יד זיכרון תמידית. די באזכור של מילה מהתקופה והראש שלי עובד שעות נוספות. כשבתי חלתה בסוכרת המחשבה הראשונה שלי היתה שכשתבוא (לא "אם" אלא "כש". זה הלקח שאבי שינן באזני תמיד) המלחמה הגדולה לא אוכל להציל אותה. ביום השואה אני לוקחת חופש מהעבודה אם אפשר, ממררת בבכי ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יופי של ספר.
אנחנו מגלים את העלילה מהתכתבות בין גיבורי הספר. בהתחלה היה לי קצת קשה להבין מי כותב למי, אבל כשהתרגלתי לשמות הספר התחיל לזרום והיה מהנה מאוד.
ספר נכתב בסגנון שמאוד יחודי לספרות בריטית, הקצב שלו פחות משוגע מזה של ספרות אמריקאית, אין איזשהי עלילה מתורפת ובכל זאת כיף לקרוא בו.
אהבתי גם את העובדה שהספר עוסק בתקופה הקרובה מאוד לאחר סיום מלחמת העולם השניה. לי אישית לא יצא לקרוא הרבה ספרים על התקופה הזו.
לסיכום ספר טוב ונחמד לניקוי הראש, מתאים לקריאה לאחר איזה ספר כבד.
... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשנת 1946 אנגליה ליקקה את פצעיה ממלחמת העולם השניה. נכון היא היתה בין המנצחים אבל לונדון המופגזת היתה הרוסה בחלקה הגדול, קיצוב אכזרי התנהל במוצרי מזון וסחורות. האופוריה של הניצחון במלחמה האיומה שקעה לכדי חיים אפרוריים - וקשים - של יום יום. ג'ולייט אשטון היא סופרת שלא בטובתה - בזמן המלחמה כתבה טור בעיתון, שתאר את החיים בזמן מלחמה בנימה הומוריסטית. אחרי המלחמה היא מחפשת נושא לספרה הבא ומוצאת אותו במכתב מקרי שקיבלה מתושב האי גרנזי, המתאר מה שקרה שם במלחמה.
גרנזי שייך לקבוצת איים הממוקמת מול חופי נורמנדי, שבגלל נסיבות היסטוריות יוצאות דופן קשורה דווקא ל... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נפלא. נשאר בזכרוני ובתחושותיי זמן רב לאחר סיום קריאתו. היה לי קשה לקבל שהוא מסתיים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים. כתוב בצורה כל כך יפה ומעניינת. קשה להפסיק לקרוא מהרגע שמתחילים.
סגנון מרענן וסיפור משעשע ונוגע ללב
מומלץ!!!
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה.
סיפורה של מלחמת העולם השנייה והשפעותיה על אזרחי אירופה, מסופר דרך קורותיהם של מספר תושבים באי גֶרְנזי, אחד מאיי התעלה הבריטיים.
במרכז הספר דמות הסופרת ג'ולייט אשטון, בריטית בת 30+ שבמהלך המלחמה כתבה טורים (לעיתים בהומור) בעיתון על המלחמה. כעת בשנת 1946 היא מחפשת נושא לספר ומכתב שהיא מקבלת מאדם לא מוכר תושב האי גרנזי מביא אותה להכיר ולהתעניין בקורות האי שהיה כבוש תחת שלטון הנאצים בשנות המלחמה.
הספר כתוב בצורת מכתבים אל ומאת ג'ולייט, כתוב בחן רב, שוטף וקולח, ומספר את סיפור הכיבוש הקשה ונוראות המלחמה והחיים תחת שלטון הנאצים.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
ספר מקסים. התחלתי לקרוא אותו בעקבות ההמלצות החמות שהוא קיבל כאן והן אכן היו מוצדקות.
הספר כתוב כאסופת מכתבים בין ג'ולייט אשטון, סופרת מתחילה המתגוררת בלונדון, לבין העורך שלה, חבריה ומכריה. על רקע סיום מלחמת העולם השנייה היא מחפשת נושא לספר חדש ובמקרה מתחילה להתכתב עם תושבי האי הבריטי גרנזי אשר הקימו מועדון ספרותי כדי להתמודד עם המצב הקשה שנקלעו אליו בזמן המלחמה.
אומנות כתיבת מכתבים היא אומנות שכבר עברה מן העולם, ובספר זה אנו מקבלים טעימה נוסטלגית לגבי איך הדברים היו פעם, לפני שהיינו כפר גלובלי ולמכתב לקח יום-יומיים-שבוע להגיע ליעדו. עולם שבו כדי ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים!!!
קראתי ולא הנחתי אותו עד שסיימתי. סיפור אהבה יפה, קליל (על אף הנושא) אותי העלה על ענן של חיוביות קוסמית :-) למשך כמה ימים. מומלץ!!... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מאוד מהספר ,למעשה קראתי אותו ברצף והצטערתי שסיימתי אותו.
הספר בנוי מהתכתבות בין המספרת לחבריה ולאנשי האי גרנזי.
העלילה מתפתחת קדימה קורים דברים ,אך לדעתי הרובד החשוב הוא סיפורם של אנשי האי במלחמת העולם השנייה שגם בא לידי ביטוי במכתבים.
הסיפורים ממחישים לקורא עד כמה המלחמה היתה אכזרית ונוראה ,מדובר באי פסטורלי שברגע שהגרמנים מגיעים אליו
אין אוכל ,התושבים נחשפים לאכזריות של הגרמנים,פוגשים עובדי כפיה צעירים.הגיבורה שסביבה נעה העלילה הזאת היא אליזבט וביתה הקטנה שכולם מטפלים בה .
הדמויות מאוד מיוחדות ,למרות התאורים הנוראים ישנו הומור שמלו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת את הספר הזה.
אינני יודעת מדוע הוא תופס אותי ככה.
אני רק יודעת שאני יכולה לקרוא אותו שוב ושוב ושוב, ושוב.
אולי הספר נראה יבשושי מעט במבט ראשון, אבל לא סתם אומרים ''אל תסתכל בקנקן''. הספר הזה נהדר!
המכתבים המשעשעים, האנקדוטות המצחיקות, הסיפורים הנוגעים ללב, ההברקות הנהדרות וסיפורו של מועדון הספרות יכבשו את לבכם לחלוטין!
אז תתעלמו מהשם הארוך של הספר, תתעלמו מהעובדה שהוא כתוב בצורת מכתבים (שיש כאלה שסולדים ממנה)
ורוצו לקנות את הספר!
(לקנות, לא להשאיל מהספרייה. ספר כזה צריך שיהיה לך בבית)... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר רב קסם לכל הדעות המתרחש באי קטן בתעלה האנגלית ,
חליפת מכתבים בין כותבת מתחילה לתושבי האי מוביל לידידות מופלאה ואף לאהבה חדשה.
תושבי האי אשר סבלו את הכיבוש הנאצי ויכלו לו בגבורה אך היו כמה אובדנים בדרך ואם זאת התשוקה לספר ולקירבה לא הירפתה את ידיהם. ספר של ידידות שכנות ואהבה.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשבחנתי את הספר לראשונה בהתלבטות האם לקנות או לא קראתי את התקציר מאחורי הספר, להגיד בעדינות איכשהו הספרים שכתובים בצורת חלופת מכתבים בין האנשים מעבירה בי בדרך כלל צמרמורת קרה בגב. אבל אז באופן שטחי ביותר הסתכלתי על העטיפה והשם קרץ לי, גם ספרות גם אוכל בכלל מצויין.
כנראה בלי הספר לא הייתי יודעת לעולם שאיי התעלה נכבשו ע"י הגרמנים כבר בתחילת המלחמה (מתביישת בצד)
הספר מרגש ומקסים, ככל שקראתי בו יותר כך רציתי יותר ויותר לכתוב כמה מכתבים בעצמי לחלק מהדמויות ואין ספק שאהבה שלהם לספרים גרמה לי להזדהות רבה והזכירה לי שעות רבות בלילות לבנים בצבא כשאחרים הס... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא כיף גדול! טוב שהוא נכתב כי בלעדיו (אוי לבושה!) לא הייתי שומעת בכלל על איי התעלה, שעושים לי חשק עז לזרוק את כל הארון שלי למזוודה, לומר לאמא תודה על השנים, ולנסוע לאיזה זמן.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר את שם הספר אהבתי-ומאד לא שיגרתי (וגם נחשב לא מסחרי) לתת לספר שם כלכך ארוך ומפותל. לכן כבר היה ברור שאין זה ספר שיגרתי ואכן כך. פנינה קטנה של רוך אנושי בנוף ובימים של חוסר רוך מכל סוג שהוא. מצחיק ועצוב עד דמעות. מומלץ ביותר.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ומשכיל, לא ידעתי לפניו על איי התעלה שמקושרים לאנגליה ובוודאי לא ידעתי שהם נכבשו על ידי הנאצים. התחברתי לאהבת הספרים שבספר, האנושיות, החום, האהבה והחברות שהאנשים על האי יצרו ולאחר מכן גם עם הדמות הראשית.האופן שבו כתוב הספר (חלופת מכתבים בין הדמויות) גם יוצר בו אווירה מאוד מיוחדת לקריאה. נקודה אחת שהפריעה לי, הרגשתי שבאיזה שלב, הספר נטה למתקתקות שקצת פגמה בהגיון העלילתי, אבל ניחא, סיפור מקסים. לדעתי כדאי.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לגמרי מפוספס.
למרות הפוטנציאל שבסיפור האמיתי של האי גרנזי בתקופת הכיבוש.
חליפת המכתבים הזאת לא ממוקדת, ולא מרגשת.
כך שמלבד החשיפה לחלק קטן בהסטוריה שלמלחמת העולם השנייה , היה קשה ביותר להזדהות עם הדמויות.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכירים את ההרגשה העילאית הזאת כשאתם מבינים שנפלתם על ספר מעולה? אותי זה פשוט ממלא אושר. "מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות התפודים" מבחינתי הוא ספר כזה בדיוק. שלא תתעו, זו לא ספרות מופת, אין מדובר באוסקר ויילד, פוקנר או ג'יין אוסטין, אך הוא ספר שהציף אותי אושר בזמן הקריאה ודי לי בכך. הספר, שנכתב על ידי מרי אן שייפר שנפטרה בטרם הושלם הספר ואחייניתה, אנני בארוז, סיימה את תהליך כתיבתו, כתוב כרומן מכתבים. בדרך כלל קשה לי להתחבר לסגנון הזה, אך המכתבים היו שנונים כל כך מצד אחד ומרגשים מצד שני, שלא נשארה לי ברירה, אלא להתאהב בכל אחת ואחד מהכותבים.
עלילת הספר מת... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת היא שקראתי את הספר הזה לפני מספר חודשים, ואני לא זוכרת ממנו את כל הפרטים ואת כל אשר ארע בו, אך המדד שלי לקריאת ספר טוב, הוא אחד כזה שגורם לי להרגיש ולאהוב את הדמויות וממש להצטער כשאני מסיימת את הספר ויודעת שמעתה והלאה כבר לא אדע את קורותיהם ורגשותיהם של כל האנשים שנקשרתי אליהם במהלך הקריאה.
ספר מתוק, מקסים, אנושי, מרגש, משעשע, שקל מאוד להתאהב בו, בסופרת ובכל דמויות העומק אשר מופיעות בו.
ולחשוב שספר עם שם של סלט פירות עשוי לגרום לי לאהדה כל כך גדולה! ;)... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים! כל המשפחה שלי קראה אותו והמלצנו להמון אנשים...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן מכתבים מרגש ומרתק, על כתיבה, קריאה ואהבה, חובה לכל אוהבי האות הכתובה.
הספר לוקח אותנו אל אנגליה בשלהי מלחמת העולם השנייה ופותח צוהר אל החיים בלונדון ובעיקר אל מקום לא ידוע להרבה מאיתנו- האי גרנזי שבתעלת לא מנש.
חליפת המכתבים שנארגה במיומנות מבליטה דמויות ססגוניות מתושבי האי ובעיקר את דמותן של שלוש נשים שמצליחות לרגש אותנו לפעמים עד דמעות: ג'ולייט - הסופרת שתכתוב את סיפר מועדון הקריאה, אליזבט- הגיבורה הטרגית האמיצה ומרי אן שפרד בעצמה, המחברת הצעירה שכתבה את הספר ולא הצליחה לסיים אותו לפני שמחלת הסרטן קטפה אותה בדמי ימיה.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי! פשוט מהמם! חברה המליצה לי ולא חשבתי שאוכל להיכנס כ"כ לספר בכתוב בצורה של חליפת מכתבים. פשוט מקסים!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
1946 בריטניה מלקקת את פצעיה מהמלחמה והסופרת ג'ולייט מקבלת מכתב מגבר אלמוני, תושב האי גרנזי מאיי התעלה......
כך מתחילה חלופת מכתבים קסומה בין הסופרת לבין אנשים נוספים מאיי התעלה נרקמים יחסים ומתגלה סיפור על אנשים פשוטים ואמיצים ואפילו סיפור אהבה?
ספר שהוא עונג צרוף, חגיגה אמיתית מלאת הומור ומרגשת.
ספר שאי אפשר להניח מהיד אבל גם לא רוצים שיגמר.
במילה אחת לקרוא!!!!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האטתי את קצב הקריאה כדי שלא יגמר לי הספר.
לרוב אני נמנעת מספרים הכתובים בצורת מכתבים. אך, לאחר שקראתי את ספריו הנפלאים והמופלאים של צבי ינאי ובמקרה הומלץ לי על ספר זה, נראה שזו אמנות בפני עצמה לכתוב באמצעות מכתבים ספר כל-כך מרתק.
מומלץ בחום.
גרם לי במקביל לקרא באינטרנט על האי גרנזי ועל איי התעלה.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האי גרנזי - אחד מאיי התעלה - .Chanel Islands שרשרת האיים נמצאים תחת שלטון בריטי, אולם למעשה קרובים פיזית לצרפת.התקופה היא מלחה"ע השנייה.
הדמויות ניגלות לנו דרך חליפת מכתבים. נושאים כמו ספרות, הסטוריה,גיאוגרפיה,הומור בריטי(שיודע לצחוק לחולשות של עצמו) ,מתגוללים במכתבים.
מומלץ.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הרבה זמן חיכיתי לספר כזה... כתיבה זורמת וכייפית, דמויות (בדיוניות) שהייתי רוצה להכיר באופן אישי, ותוך כדי זה - פיסות היסטוריה מרתקות שנרקמות זו לזו.
הספרים האלו שמספרים את סיפור מלה"ע השניה דווקא מזווית צדדית ולא "הארד קור" שואה, הם אלו שבסופו של דבר הכי שוקעים (לפחות אצלי). הזכיר לי מהרבה בחינות את "רביעיית רוזנדורף" של נתן שחם.
קראתי ביומיים וזה שאב אותי לחלוטין.
מקסים!
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני לא אוהבת ספרים שכתובים בצורת מכתבים. הם תמיד משאירים אותי מתוסכלת כי אני רוצה להרגיש שאני נוכחת במקום, שאני ממש יכולה לראות מולי את העלילה, ולא שאני החברה של הגיבור/ה (במקרה הזה: גיבורה) ואני רק קוראת מכתב שהיא כתבה לי.
הנקודה היא, שמועדון גרנזי כמעט לא נתן לי את ההרגשה הזאת. הספר מאוד זורם, ומציג את אנגליה שאחרי מלחמת העולם השנייה - ובמיוחד את הכפר גרנזי - בצורה תוססת ומלאת חיים. אני באופן אישי הרגשתי בשלב מסוים של הקריאה שהספר שאני קוראת עכשיו הוא בעצם הספר שהגיבורה מנסה לכתוב על גרנזי, והשם שאמור להיות כתוב על הכריכה הוא ג'ולייט אשטון, ולא מארי א... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממליצה מאוד על הספר. למרות שהספר הוא דימיוני יש הרגשה בכל זמן קריאתו שאתה נמצא עם הסופרת, וזה באמת התקיים כמו לראות סרט בטלוויזיה בתקופת מלחמת העולם. מירה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרפתקאה מינורית נפלאה הקורמת עור וגידים לאיטה על ידי פתקים ומכתבים כיאה לאמצע המאה הקודמת.
ספר המחמם את הלב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מקסים. בתרגום מעולה השומר את הקלילות וההומור של הכותבת. תאור נהדר של החיים באי מבודד במשך 5 שנים בזמן מלחמת העולם השניה. קבוצת אנשים הכוללת הכל: את הטובים, ,בעלי מוסר שעבר זמנו מזמן,הקטנוניים, בעלי אמונות טפלות מיושנות, וגם את האמיצים המקריבים הכל למען הציל אחרים ולוחמים ברוע לשמו.אפילו בין האויבים יש כאלה שהם טובים ומצילים נפשות. סיפור עצוב ומצחיק.
מומלץ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר ש"האנגליות"נוטפת ממנו-ההומור,השנינות,הטיפוסים והאוירה.כל אלה הביאו אותי כמעט לארוז מזוודה ולהגיע לאי גרנזי בספינת הדואר הבאה.מארי אן שייפר עליה השלום רקמה כאן סיפור יפה,במתכונת של חליפות מכתבים ופתקאות,עם ועל אנשים ששהו תחת הכיבוש הנאצי באחד מאיי התעלה.הכתיבה שנונה ומצחיקה ומזכירה את הסיפורים הנפלאים של ג'יימס הריוט הוטרינר.תוך כדי קריאה חוויתי מנעד רחב של רגשות:משמחה וצחוק ועד עצב.לסיפור סוף רומנטי מתבקש.נחכה לסרט.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מתוק ומקסים, גמעתי אותו בכמה שעות. אולי לא דוסטוייבסקי, אבל משאיר שיר קטן בלב לכבוד התמימות, החברות האהבה וההסטוריה.
שגמרתי לקרוא אותו חשבתי לעצמי שהייתי רוצה לכתוב ספר כזה...
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קסום לכל אדם שאוהב ספרים או לכל אדם שאוהב בני אדם אחרים. חלופת מכתבים של סופרת בריטית לאחר תום מלחמת העולם השנייה עם תושבי אי מאוד מיוחד. הכתיבה שנונה ביותר. הדמויות בנויות כהלכה. בספר הזה אפשר למצוא הכל- אהבה ושנאה, קנאה לצד הקרבה, אויבים לצד חברים. בין כל אלה עובר הספר ואהבת האדם אליו כחוט השני. מאוד מומלץ לקריאה. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים. מי שאוהב את הז'אנר של סיפור על ידי כתיבת מכתבים. גם עצוב, גם מצחיק וגם רומן חמוד.מביא לנו את תקופת מלחמת העולם השניה על כל המעשים האיומים שנעשו על ידי הגרמנים למקומות אחרים נוספים, שלא כל כך ידועים לרובנו, באי אנגלי עם אנשים פשוטים ואמיצים ועד שנה לאחר המלחמה, כאשר סופרת אנגליה צעירה מחליטה לכתוב את סיפורם וכמובן גם סיפורה שזור בכל הספר. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מתוק ומקסים. כבש אותי לגמרי.
עשה לי חשק להקים מועדון ספרותי משלי ולהיכנס לתוך העולם של "פריקיי הספרים".
נכון שהוא די צפוי - אז מה? אני מעדיפה מאשר ספר שמנסה בצורה מאולצת להיות לא צפוי...
היה לי קצת קשה השילוב הזה של הומור, שואה ורומנטיקה.
אני כניראה "יהודיה מידי" כדי להצליח לקרוא ספר שעוסק במלחמת העולם השניה בלי להיכנס לדיכאון בכלל ולהישאר באווירה אופטימית.גם הסוף היה מהיר בעיני. רציתי עוד קצת דיבורים רומנטים, כך שנאלצתי לקרוא את הסוף עוד ארבע פעמים כדי להרגיש שאני בשלה לסיום.
ובכל זאת, כייף לקרוא ספר על הטוב שבאדם, ספר לא מלוכלך ולא מחפש רייטינג.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסך הכל ספר חמוד, אך קצת דביק וקצת צפוי (וזה בתור מי שבדרך כלל מופתעת).
העלילה עצמה מעניינת, מתרחשת מעט אחרי תום מלחמת העולם השנייה ובחלקים רבים מתוארת המלחמה עצמה באזור בלתי מוכר בעליל כמו האי גרנזי (יש מקום כזה!).
הספר זורם וקל לקריאה, מה גם שהוא כתוב בצורת חליפת מכתבים שנשלחים בין מספר דמויות, דבר שמסתבר גורם למעברי עמודים תכופים מהרגיל. לצערי הרב לא הרגשתי שצורת הכתיבה הזאת תרמה משהו מיוחד, המסרים הועברו בצורה "שקופה" מדי עד כדי מאולצת דרך המכתבים ומהבחינה הזאת זה קצת פיספס את הפוטנציאל.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
