ביקורת ספרותית על מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים מאת מרי אן שייפר
ספר מעולה

---

ספר מקסים. התחלתי לקרוא אותו בעקבות ההמלצות החמות שהוא קיבל כאן והן אכן היו מוצדקות.
הספר כתוב כאסופת מכתבים בין ג'ולייט אשטון, סופרת מתחילה המתגוררת בלונדון, לבין העורך שלה, חבריה ומכריה. על רקע סיום מלחמת העולם השנייה היא מחפשת נושא לספר חדש ובמקרה מתחילה להתכתב עם תושבי האי הבריטי גרנזי אשר הקימו מועדון ספרותי כדי להתמודד עם המצב הקשה שנקלעו אליו בזמן המלחמה.
אומנות כתיבת מכתבים היא אומנות שכבר עברה מן העולם, ובספר זה אנו מקבלים טעימה נוסטלגית לגבי איך הדברים היו פעם, לפני שהיינו כפר גלובלי ולמכתב לקח יום-יומיים-שבוע להגיע ליעדו. עולם שבו כדי להתעדכן ולשמור על קשר עם חברים , מכתבים היו הכלי העיקרי ולא פייסבוק, וחברות הייתה מבוססת על תוכן ולא על Like.
תחילה חששתי שקריאת מכתבים, הנכתבים כל פעם ע"י דמות אחרת, עלולה להיות מסורבלת ולקטוע את רצף העלילה, אך הסופרות משתמשות במכתבים ככלי ספרותי לכל דבר, לכל דמות מעניקות סגנון כתיבה שונה האופייני לה והמלמד דברים נוספים על הדמות גם ללא לומר דברים אלו מפורשות.
דמותה של ג'ולייט, אישה בלונדון של שנות החמישים, מאוד מעניינת ומורכבת. דעותיה לגבי גברים, נישואין, קריירה ומהם הדברים החשובים בחיים נחשפים בין המכתבים ומעוררים הערכה וכן היו דמויות נשיות דומיננטיות נוספות בספר.מצאה חן בעיני העובדה שיש בספר נוכחות נשית חזקה.
מתוך המכתבים של תושבי האי גרנזי עולים סיפורים על המלחמה, זוהי נקודת מבט שבד"כ איננו נחשפים אליה, כי הרי כתור תושבי מדינת ישראל הדבר היחיד שמלמדים אותנו בתיכון לגבי מלה"ע השנייה היא השואה.
למרות הסיפורים על המלחמה הספר מצליח לשמור על קו כללי של קלילות והומור במקומות הנכונים, יש בו הרבה אופטימיות , והעיקר בו הוא סיפורים על אומץ , אהבה, חברות והטבע האנושי.

» ביקורות נוספות של ורדית
» ביקורות נוספות על מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים