ביקורת ספרותית על מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים מאת מרי אן שייפר
ספר טוב

---

ממתלמד למארי אן שייפר

לכבוד מארי אן

לילה טוב,

בעצם אני שוקל עם עצמי, אם נכון לקרוא ללילה האחרון שעשיתי בקריאת ספרך, לילה. משום שאלו היו רגעים מרתקים ומוארים (את מכירה את הביטוי?) ממש לא רגעי לילה. ובכל זאת, זה היה לילה.
אם את שואלת, בתחילה, ממש לא התחברתי. לקחת סיכון גדול מידי. לא הכנסת אותי ישירות אל תוך העלילה, ולא פתחת בדרמה. פתחת במכתב כמעט לקוני. אני ממש מתחלחל לחשוב, שהיית יכולה לאבד אותי כבר במכתב השני. אני יותר מתחלחל מעצם המחשבה שיתכן שאני הייתי מאבד אותך ואת החוויה של המועדון.
ואם את שואלת אותי מה בכל זאת עשה-לי-את-זה (עוד ביטוי שליידי מאנגליה של שנות ה-90, לא ממש אמורה לזהות), אנסה להסביר. קראתי יותר מספר אחד על המלחמה (את בגילך ובתודעתך, מבינה לאיזו מלחמה אני מכוון. לא שמעת על מלחמות עצמאות, ששת הימים, כיפורים, ולבנון א' וב'). הספרים היו ממש אפלים. קודרים וכמעט מורבידיים.
לקרוא ספר-שואה, זה מבחינתי כמה שעות ואפילו ימים של דיכאון ואופל. ובצעירותי של פחדים וביעותי לילה. את מבינה, אני לא יכול להרשות לעצמי מהדבר המפוקפק הזה. אז נמנעתי. אבל אצלך, זה היה משהו אחר. פעם ראשונה, שמישהו הצליח לדבר איתי על הפצצות, הרוגים, יתומים וטרנספורטים, ולבזוק על זה חיוך ואפילו תקווה. גם אחרי שקראתי, אין לי מושג מה יכול להיות המתכון. אז תודה לך, וחבל שלא תמשיכי לכתוב עוד.

בהערצה: מתלמד - ירושלים

נ.ב. ד"ש לאחיינית שהשלימה את עבודתך.
אני בטוח שגם העורכת עשתה עבודת קודש,
כי בעיניי הכהות, לא חשתי בחילופי הכותבים.
ועוד משו, אם את דווקא שואלת, יתכן שיכולת לוותר
על 20 - 30 מכתבים. זה קצת הטריח והרגיש מיותר.



ממתלמד לשין-שין ולחברי מועדון הקוראים של סימניה

לכבוד שין-שין, yaelhar, בלו-בלו, נתי ק.
יפעת, ורדית, לינה ולכל חברי 'סימניה'.

בוקר טוב,
אני פשוט חש אסיר תודה לכם, על שבזכותכם גיליתי את 'מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים'. אתם חייבים להודות, ששם הספר, לא ממש היה אמור לצוד את עיניי. גם חילופי מכתבים וכריכת הליידי המנופפת על המים, לא בדיוק גורמים זינוק. מה הייתי עושה בלעדיכם.
בסופו של יום, כשקראתי על מועדון הקוראים, לא יכולתי שלא לעשות את האנלוגיה אליכם אוהבים יקרים. גם אנחנו, ממתיקים רגעי כאוס בקריאת ספרים. כל מה שחסר לנו, זהו רק מתכון של פאי וקליפות. נו, זה באמת לא העיקר. תודו.
אני רק חייב לשתף אתכם בהתלבטות שלי בדירוג הספר. כמה לתת לו. מצד אחד, הוא לימד אותנו הרבה דברים חדשים. הוא באמת היה זורם, אהוב ונחמד. אבל, בשקט-בשקט, אחרי שמתרחקים קצת ומארי לא תשמע, אתם לא חושבים שיש קצת חוסר מקצוענות בעומק הדמויות? האם רק אני הרגשתי שכולן דוברות פחות-או-יותר באותה שפה משובחת, גם כשמדובר ברועי-חזירים כפריים? לא יודע.

אוהב וממהר להמלצה הבאה: מתלמד.

נ.ב. אני חושב שבסופו של דבר, אתן רק ארבעה כוכבים.
מה יכול להיות. אתם לא תכעסו, נכון?

» ביקורות נוספות של מתלמד
» ביקורות נוספות על מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים