ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 ביוני, 2010
ע"י עצמילי
ע"י עצמילי
אני לא אוהבת ספרים שכתובים בצורת מכתבים. הם תמיד משאירים אותי מתוסכלת כי אני רוצה להרגיש שאני נוכחת במקום, שאני ממש יכולה לראות מולי את העלילה, ולא שאני החברה של הגיבור/ה (במקרה הזה: גיבורה) ואני רק קוראת מכתב שהיא כתבה לי.
הנקודה היא, שמועדון גרנזי כמעט לא נתן לי את ההרגשה הזאת. הספר מאוד זורם, ומציג את אנגליה שאחרי מלחמת העולם השנייה - ובמיוחד את הכפר גרנזי - בצורה תוססת ומלאת חיים. אני באופן אישי הרגשתי בשלב מסוים של הקריאה שהספר שאני קוראת עכשיו הוא בעצם הספר שהגיבורה מנסה לכתוב על גרנזי, והשם שאמור להיות כתוב על הכריכה הוא ג'ולייט אשטון, ולא מארי אן שייפר ואנני בארוז.
אהבתי את המכתבים בספר. לכל דמות יש את הסגנון והשגעונות שלה, הדמויות מרכלות קצת אחת על השנייה במהלך הספר, וכך יוצרות סביבה שגורמת לך להרגיש כמו חלק מהכפר, ופשוט מצליחות לגרום לי לשכוח שאני שונאת(!!) ספרים שכתובים בצורת מכתבים.
ספר ממש ממש מומלץ!
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת