מולייר

מולייר

סופר

ז'אן-בטיסט פּוֹקלֶן (בצרפתית: Jean-Baptiste Poquelin;‏ 15 בינואר 1622 – 17 בפברואר 1673), שנודע בפסבדונים מוֹלְיֵיר (Molière), היה מחזאי, במאי ושחקן צרפתי, גדול המחזאים בלשון הצרפתית ואחד מהחשובים בתולדות התיאטרון בכלל.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (138):
קלאסיקה, מחזות, ספרים שקראתי, מחזות, ספרים שקראתי , ספרים שקראתי, אהבתי, ספרים שקראתי, הרשימה שלי, רשימת קריאה, מולייר, שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה, לקנות, ככה-ככה, בא לי לקרוא, ספרות מתורגמת , נקראו ונשכחו, לא הכל ורוד, רשימת ספרים שקראתי, עוד ...
1.
במרכז המחזה, הכתוב במסורת "קומדיה  דל'ארטה", דמותו של אב תאב בצע, המונע מבנו ובתו להינשא לבחירי ליבם. העלילה מסתבכת כאשר אוצרו של האב נעלם, ולבסוף באה על פתרונה. ביסודו של דבר זהו מחזה על תשוקות ועל הניסיון לממשן במסגרת האילוצים החברתיים. מן הבחינה הזאת, לא נס ליחה של יצירתו הנודעת של המחזאי הצרפתי בן המאה השבע-עשרה גם בימינו.   אהוד מנור תרגם את "הקמצן" עבור תיאטרון "הקאמרי", שהציג את המחזה ב-1995. שפתו של התרגום עכשווית וקולחת, וכך יוכלו קהלים חדשים להתוודע ליצירת מופת זו. לצד זאת, משיכה הוצאת הקיבוץ המאוחד להדפיס ולשווק את תרגומו של נתן אלתרמן למחזה (משנות ה-50' המאוחרות), תרגום שקנה לה מעריצים רבים....

2.
3.
4.
בהתאם לתכנית הלימודים החדשה בספרות לחטיבה העליונה...

5.
מחזהו הנודע של המחזאי הצרפתי בן המאה השבע-עשרה מולייר בתרגומו של אהוד מנור מ-1995....

6.
המיתוס של דון ז`ואן, אחד המיתוסים הידועים ביותר בתרבות המערב, זכה לעיבודים שונים לדרמה, לאופרה, לסיפור ולשיר. על הבמה עלה לראשונה ב- 1630 במחזהו של הנזיר הספרדי המכונה טירסו דה מולינה, ובעקבותיו, יצירות רבות על הנושא נכתבו, הוצגו, עובדו, אבדו. "דון ז`ואן" נועד להיות הלהיט שיחליף את "טרטיף", לאחר שהוטל איסור על הצגת האחרון משום שתקף את הצביעות הדתית. לכאורה, זוהי קומדיה שבה המפתה הגדול של כל הזמנים בא על עונשו. למעשה, מדובר בטרגי-קומדיה קודרת וחריפה, המתעמתת עם הכנסייה ועם המוסר החברתי הצבוע, לא פחות מ"טרטיף". דון ז`ואן שלו אינו מסתפק בפיתוי נשים ובלעג למוסכמות, הוא קורא תיגר גם על אלוהים. ואלוהים מפסיד במערכה על נשמתו של דון ז`ואן, היורד שאולה בלי להביע חרטה כלשהי. כצפוי, המחזה קצר ביקורות אלימות, ומולייר נאלץ לגנוז אותו אחרי עונה סוערת אחת. אולם דון ז`ואן המבריק שלו וסכנרל משרתו המשעשע, שמנסה בצורה כה מגוחכת להגן על המוסר המקובל, שבו וכבשו את הבמה לאחר מות יוצרם, והם ממשיכים גם היום לרתק במאים, שחורים, צופים וקוראים. R> ד"ר מרים יחיל- וקס סופרת (האבן הראשונה, מחזה, 1993: בלי כונה, שירים, 1997) ומתרגמת (שתירגמה מאנגלית ומצרפתית כ- 40 מחזות ורומאנים מאת דיקנס, מק`קאלרס, לסינג, לה-קארה, סטופארד, גורקי, אדמוב, גולדוני, מולייר ואחרים) התמחתה בדרמה השוואתית ושימשה מרצה באוניברסיטאות: סטנפורד, סנטה קרוז, חיפה, ת"א .כמו כן ניהלה את התיאטרון לנוער, ייסדה את פסטיבל חיפה להצגות ילדים, הייתה הדרמטורגית של תיאטרון חיפה ועבדה כדרמטורגית של תיאטרון גשר....

7.
קומדיה מקסימה זו מסמלת מיפנה ביצירתו של גדול המחזאים הצרפתיים (1673-1622). מיפנה זה מוצא את ביטויו לא רק בסגנון, בחריזה ובשליטה המעולה בקצב, אלא גם בהעמקת הדמויות ובהפיכת מעשה שגור ונדוש בקנאי זקן ומרומה ליצירה פיוטית מיוחדת במינה. תרגומה של המשוררת לאה גולדברג מצטיין בנאמנותו למקור ומתרונן בקלות חרוזיו הטבעיים, הקולחים במשובת-חן. לספר נלוו עשרה ציורים מלבבים של הנפשות העושות במחזה, מעשה ידי הציירת איווט שצ'ופאק-תומה. ...

8.
9.
המיתוס של דון ז'ואן, אחד המיתוסים הידועים ביותר בתרבות המערב, זכה לעיבודים שונים לדרמה, לאופרה, לסיפור ולשיר. על הבמה עלה לראשונה ב - 1630, במחזהו של הנזיר הספרדי המכונה טירסו דה מולינה, ובעקבותיו, יצירות רבות על הנושא נכתבו, הוצגו, עובדו אבדו. מולייר הציג את מחזהו על במת תיאטרונו ב - 1665. "דון ז'ואן" נועד להיות הלהיט שיחליף את "טרטיף", לאחר שהוטל איסור על הצגת האחרון משום שתקף את הצביעות הדתית. לכאורה, זוהי קומדיה שבה המפתה הגדול של כל הזמנים בא על עונשו. למעשה, מדובר בטרגי - קומדיה קודרת וחריפה, המתעמתת עם הכנסייה ועם המוסר החברתי והצבוע, לא פחות מ"טרטיף". דון ג'ואן שלו אינו מסתפק בפיתוי נשים ובלעג למוסכמות, הוא קורא תיגר גם על אלוהים. ואלוהים מפסיד במערכה על נשמתו של דון ז'ואן, היורד שאולה בלי להביע חרטה כלשהי. כצפוי, המחזה קצר ביקורות אלימות, ומולייר נאלץ לגנוז אותו אחרי עונה סוערת אחת. אולם דון ג'ואן המבריק שלו וסכנרל משרתו המשעשע, שמנסה בצורה כה מגוחכת להגן על המוסר המקובל, שבו וכבשו את הבמה לאחר מות יוצרם, והם ממשיכים גם היום לרתק במאים, שחקנים, צופים וקוראים....

10.
11.
כרך ראשון: מבוא, מאת מנחם דורמן, מבוא מאת אלתרמן, העגונות הנלעגות, אימפרוביזציה בורסאי, טרטוף, דון ז'ואן כרך שני: שונא האדם, הרופא בעל כורחו, ז'ורז' דנדן, הקמצן כרך שלישי: מר פורסוניק, גם הוא באצילים, תעלולי סקפן, החולה המדומה...

12.
13.
כריזאלד: אז החלטת לבקש את ידה? ארנולף: לבקש? לא, לקחת. כריזאלד: מזל טוב. ארנולף: תודה. כריזאלד: אנחנו לבד, איש אינו מצותת / אז אפשר, בלי חשש, ככה קצת לפטפט. / תשמע, בתור חבר, עליי לומר לך, / אני מאוד חרד מהתוכנית שלך; / איך שלא נהפוך ונדוש בעניין, / חתונה בשבילך, זה דבר מסוכן. גבר מבוגר ואמיד עומד לשאת לאישה נערה צעירה, שאותה בודד מהעולם במשך שנים כדי שתגדל להיות לו רעיה נאמנה. בתעוזה אופיינית לועג הפעם מולייר לחרדה הגברית מנשים, מאיר באור מגוחך את הניסיון להדירן מהמרחב הציבורי ומזהיר מפני השאיפה הגברית לטפח את בורותן. ...

14.
15.
16.
17.
18.
טרטיף: מחזהו החריף והביקורתי של מולייר על נוכלות במסווה של קנאות דתית הסעיר את אנשי הכנסייה בזמנו ומקומם זה 400 שנה ממסדים דתיים שונים ברחבי העולם. בשנינות וירטואוזית מגולל מולייר את סיפורה של משפחה-טובה, ששלוותה ואחדותה מופרות עם הופעתו של מאמין מדומה - טרטיף. הלה כובש את לב אבי המשפחה ומסמא את עיניו עד כדי סיכון כל היקר לו. מולייר: מולייר (1622-1673), כינויו הספרותי של המחזאי והשחקן הצרפתי ז׳אן בטיסט פוקלן. בנו של רפד-המלך שגדל להיות גדול מחזאי צרפת וקלאסיקן בינלאומי. בגיל 20 היה שותף לייסודה של להקת תיאטרון נודדת ולימים עמד בלב חיי התרבות של צרפת כמחזאי, מנהל להקה, במאי ושחקן בלהקתו שהפכה ללהקה המלכותית. בסגנון קומי-גרוטסקי שהושפע מהקומדיה דל׳ארטה יצר מולייר סאטירות חברתיות חריפות במגוון נושאים: נישואין, חינוך, דת, שחיתות, מעמד האישה ויחסים בתוך המשפחה. בין מחזותיו הידועים: ״בית ספר לנשים״, ״דון ז׳ואן״, ״המיזנטרופ״, ״הקמצן״. ב-1673, בעודו משחק במחזהו האחרון ״החולה המדומה״ הוא מתמוטט ונפטר באותו לילה. על המתרגם: אלי ביז׳אווי, מתרגם מצרפתית ומאנגלית, במאי וכותב. יליד 1978, בוגר לימודי בימוי והוראת התיאטרון בסמינר הקיבוצים. מתרגם עבור תיאטראות ישראל השונים מגוון רחב של יצירות: קלאסיקה, מחזאות מודרנית ומחזות-זמר. תרגם בין השאר את ״רומיאו ויוליה״, ״בית ספר לנשים״, ״הקמצן״, ״בדלתיים סגורות״. חי ויוצר בתל אביב....

19.
20.
הקמצן: הַרְפָּגֹון, איש קמצן ותשוש, שבה בעת מכרסמים בו חולי גופני ונפשי, מלווה בריבית מופקעת ומחשב וְאומד באובססיביות כל מה ומי שמקיף אותו. מולייר בחר לכתוב את הקמצן בפרוזה - להטוטי החריזה מוחלים על כבודם לטובת הזרמת רצף האירועים הדרמטי המתרחש ביום עמוס זה בבית הרפגון. הקומדיה, לעומת זאת, יוצאת נשכרת מכך; ענייניּות וקלילות - שפה מחדדות את הסיטואציות הקומיות הרבות שמזמנת הדרמה המשובחת הזאת. "גנבים! שודדים! רוצחים! איפה הצֶדֶק, אלוהי הצדק? אני אבוד, אני רצּוחַ , שיספו את גרוני! גנבו את כספי! כסף יקר ומסכן שלי! איך הלכת לי, איך? מאז לקחו לי אותך, איבדתי את המשענת שלי, את הנחמה, את שמחת-החיים." מולייר: מולייר (1622-1673), כינויו הספרותי של המחזאי והשחקן הצרפתי ז׳אן בטיסט פוקלן. בנו של רפד-המלך שגדל להיות גדול מחזאי צרפת וקלאסיקן בינלאומי. בגיל 20 היה שותף לייסודה של להקת תיאטרון נודדת ולימים עמד בלב חיי התרבות של צרפת כמחזאי, מנהל להקה, במאי ושחקן בלהקתו שהפכה ללהקה המלכותית. בסגנון קומי-גרוטסקי שהושפע מהקומדיה דל׳ארטה יצר מולייר סאטירות חברתיות חריפות במגוון נושאים: נישואין, חינוך, דת, שחיתות, מעמד האישה ויחסים בתוך המשפחה. בין מחזותיו הידועים: ״בית ספר לנשים״, ״דון ז׳ואן״, ״המיזנטרופ״, ״הקמצן״. ב-1673, בעודו משחק במחזהו האחרון ״החולה המדומה״ הוא מתמוטט ונפטר באותו לילה. על המתרגם: אלי ביז׳אווי, מתרגם מצרפתית ומאנגלית, במאי וכותב. יליד 1978, בוגר לימודי בימוי והוראת התיאטרון בסמינר הקיבוצים. מתרגם עבור תיאטראות ישראל השונים מגוון רחב של יצירות: קלאסיקה, מחזאות מודרנית ומחזות-זמר. תרגם בין השאר את ״רומיאו ויוליה״, ״בית ספר לנשים״, ״הקמצן״, ״בדלתיים סגורות״. חי ויוצר בתל אביב....

21.
22.
המחזה הקמצן מעצב בעמקות אדם שבקמצנותו מעוותת אותו, גוזלת את הנאות החיים ומעל לכול מאמללת את משפחתו ואת אשני ביתו. האיש עשיר מאוד, אך בביתו המוזנח כולם סובלים מעוני, ממחסור ומרעב, אפילו הסוסים. אומר העגלון של הרפגון: הם לא מסוגלים לפסוע, לא אגיש שהם שרועים על קש, כי אין להם ליצורים האומללים האלה קש, וזאת האמת. אתה כפית עליהם צום כה חמור עד שהם רעיון של סוס או רוח רפאים של סוס בצורת סוס ......

23.
במחזה "הקמצן" מפליא מולייר – מגדולי כותבי הקומדיות בכל הדורות - לשלב את כל היסודות הבוניםקומדיה מופתית: שורות מחץ שנונות, קטעי סלפסטיק מסחררים, דיאלוגים מושחזים, סאטירהנשכנית, ובראש ובראשונה: דמות בלתי נשכחת, של הקמצן הרפגון. זהו אב רודני ועריץ אך משעשעעד דמעות, שלעולם יעדיף את כספו על פני אושרם של ילדיו, ואפילו על פני אושרו שלו. יצירת מופת זו,שנכתבה ב-1668, היא אחת ההצגות הפופולריות ביותר עד עצם היום הזה, ובתיאטרונים בישראלובעולם מרבים להעלות גרסאות ועיבודים שלה. תרגומו החדש של המשורר דורי מנור מביא אתהגרסה המקורית המלאה של המחזה העל-זמני, בעברית עשירה, עכשווית ומלאת פיוט....

24.
25.
במלאת 400 שנה להולדתו של גאון הקומדיה הצרפתי מולייר, אנו גאות וגאים להגיש אסופה של ארבעה ממחזותיו הידועים ביותר, בתרגומים רעננים ועטורי שבחים המפיחים בהם רוח וחיוניות ומאפשרים לקהל בן ימינו היכרות מחודשת עימם. מולייר חלם לכתוב טרגדיות, אבל דווקא כשזנח את ה״גדול מהחיים״ ובחר לעסוק בפחדים ובמאוויים האנושיים הבסיסיים ביותר התגלה כישרונו הנדיר, שאִפשר לו לכתוב קומדיות אלמותיות בקול ייחודי המשלב הומור, ביקורת, ולא פחות חשוב – חמלה ואהבת אדם. באסופה זו מובאים המחזות בית ספר לנשים, טרטיף, הקמצן והחולה המדומה. מולייר עוסק בהם בחרדה גברית שמביאה לטיפוח בורות נשית ולהדרת נשים מהמרחב הציבורי (בית ספר לנשים); בשרלטנים המנצלים בשם הדת את הצורך הבסיסי של האדם באמונה (טרטיף); בניסיון הנואש להיאחז בחומר בשל אובדן השליטה בחיים ובצל החשש מזִקנה ובדידות (הקמצן); בהיפוכונדריה והאלהת רופאים בגלל הפחד ממחלות וממוות (החולה המדומה). תרגומיו של אלי ביז'אווי, מבכירי מתרגמי התיאטרון בימינו, זכו בפרסים רבים, והם נלמדים בבתי הספר ובאוניברסיטאות. "בתרגומיו לקומדיות הקלסיות, מצליח ביז'אווי להפיח מפי הדמויות עברית מגוונת, מסולסלת, מבודחת, מודעת לעצמה, חגיגה לשונית של דיוק ושל צבע." מנימוקי השופטים בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה 2020....

26.
27.

הביקורת מתייחסת רק ל"חולה המדומה", את שאר המחזות באסופה ביקרתי בנפרד בעבר. המחזה עוסק בהיפוכונדר עם אישה גולד דיגרית (כמובן שהמונחים הלל... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
"הנושא לוֹ טיפשה בחוכמה יעשה! שאישה משֹכילה על עצמי אעמיס? בְּמוּדע אֶת חיַי על עצמי להמאיס?! שֶאָלין בְּביתי מין ברייה מפוּלפּלת שתובעת... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
Jean-Baptiste Poquelin (Molière) החולה המדומה (Le Malade imaginaire) שונא הבריות (המיזנתרופ) (Le Misanthrope ou L'Atrabilaire amoureux) הקמצן (L'Avare ou L'École du mensonge) טרטיף (Tartuffe ou L'Imposteu... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
הרפגון הוא אדם סביר לכל הדעות אבל קמצן וקמצנותו מוסיפה מימד קומי לעלילה לדוגמא הרפגון אובססיבי בנוגע לכסף וחסכני עד כדי כך שבאחת הסצנות ה... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
חמוד מאוד. בניגוד ל"קמצן" לא היה כאן שום קטע שבאמת הצחיק אותי עד לצחוק בקול רם, אבל נו, הרבה מההומור כאן נשען על המשחק, ניתן לו את ההנחה הזו. ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
מצחיק מאוד לפרקים, הדמות של "הקמצן" כאן מרגישה כמו טיוטה ל"מר קראב" מ"בובספוג" (זו מחמאה!). אבל, ואכן יש אבל, הסיום כל כך חפוז וכתוב בתחושת ריש... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ