» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (138):
קלאסיקה,
מחזות,
ספרים שקראתי,
מחזות,
ספרים שקראתי ,
ספרים שקראתי,
אהבתי,
ספרים שקראתי,
הרשימה שלי,
רשימת קריאה,
מולייר,
שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה,
לקנות,
ככה-ככה,
בא לי לקרוא,
ספרות מתורגמת ,
נקראו ונשכחו,
לא הכל ורוד,
רשימת ספרים שקראתי,
3ב-סלון,
קריטי לעולם,
ספרי החובה של ד"ר הנרי אונגר,
ספרים שקראתי,
תסריטים ומחזות,
Wishlist - תסריטים ומחזות,
ספרים שרוצה לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים שאהבתי,
מחזאות שקראתי,
ספרים שקראתי,
בתכנון.,
ספרים שקראתי ולא הרגשתי שאני מבזבזת עליהם את הזמן,
קראתי,
רוצה לקרוא,
מחזות,
ספרים שקראתי ,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי בעבר הרחוק,
קראתי,
מחזות,
למכירה עד 20 ש'ח,
ספרים שצריך לקרוא,
ספרים מעולים,
קראתי מתישהו,
בא לי,
מחזות | תיאטרון | קולנוע ,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי כילדה,
שלושה-ארבעה כוכבים,
נקרא ב2013,
מחזות,
רשימה,
רשימה,
לקרוא,
2012,
למכירה עד 10 ש'ח ,
ספרים שקראתי,
רוצה לקרוא שוב,
נקרא בעבר,
ספרים שקראתי,
חובה,
ספרים שאהבתי,
ספרים שקראתי,
Read it,
צבא,
On The Shelf,
הספיקותי,
קראתי,
שירה,מוזיקה, מחזות, צילום ואמנות למכירה,
ספרים שקראתי,
ספרים אהובים,
read in,
מחזות,
צריכה להשיג,
ספרים שקוראים,
סיימתי קראתי,
ספרים ב- 25 ש"ח לספר,
רחל - רשימת קריאה כללית,
2010 ודרומה,
2021 קראתי והאזנתי,
הספריה הציבורית,
תומחר ,
ספרות צרפתית,
הספרייה שלי,
ספרים לקריאה,
מאה שנים של בדידות,
מחזות ותסריטים,
יותר מדי ספרים שאני רוצה לקרוא,
אירמה,
רוצה לקרוא,
רוצה להגיע אליהם ,
יצאתי לשאוף קצת רוח,
קלסיקה,
רוצה רוצה רוצה!!!,
קראתי ,
לקרוא ב2017,
ביום מן הימים,
ץתצ,
קלאסי,
נקראו,
ספרים שקראתי,
ראשונה,
רשימת קריאה לשנת תשפ"ה,
שירה | מחזות | מחקרי ספרות | תרבות ואומנות,
נחים בסבלנות על המדף,
שוקלת לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
עיון למכירה,
פרוזה מתורגמת למכירה ,
שירה, פזמונים ומחזות למכירה,
אמנות - דרמה,
אמנות,
מדף הספרים שלי,
הספרים שמצויים בלבי לעולמים.,
מוצלח, משובח, הֵיאָח!,
מומלצים ביותר,
Book List,
עוד יבוא היום,
קראתי ואהבתי ואין לי מושג איך להגדיר,
30 - יש בבית,
המומלצים של אָמוֹן,
2023,
96 - מחזות,
ספרות כללית,
לקריאה עתידית,
ספרים אפשריים,
2019 קראתי והאזנתי,
ספרים יפים,
2867-2025,
23-25,
ספריה ציבורית דיגיטלית,
קראתי ואהבתי,
קראתי 2016,
TBR - מחזות, שירה וסיפורים קצרים,
שווה קריאה /לקריאה עתידית,
התחלתי והפסקתי,
מומלצים,
על הרדאר – 2025-2022,
עוד ...
|
1.
|
|
במרכז המחזה, הכתוב במסורת "קומדיה דל'ארטה", דמותו של אב תאב בצע, המונע מבנו ובתו להינשא לבחירי ליבם.
העלילה מסתבכת כאשר אוצרו של האב נעלם, ולבסוף באה על פתרונה.
ביסודו של דבר זהו מחזה על תשוקות ועל הניסיון לממשן במסגרת האילוצים החברתיים. מן הבחינה הזאת, לא נס ליחה של יצירתו הנודעת של המחזאי הצרפתי בן המאה השבע-עשרה גם בימינו.
אהוד מנור תרגם את "הקמצן" עבור תיאטרון "הקאמרי", שהציג את המחזה ב-1995. שפתו של התרגום עכשווית וקולחת, וכך יוכלו קהלים חדשים להתוודע ליצירת מופת זו.
לצד זאת, משיכה הוצאת הקיבוץ המאוחד להדפיס ולשווק את תרגומו של נתן אלתרמן למחזה (משנות ה-50' המאוחרות), תרגום שקנה לה מעריצים רבים....
|
4.
|
|
בהתאם לתכנית הלימודים החדשה בספרות לחטיבה העליונה...
|
5.
|
|
מחזהו הנודע של המחזאי הצרפתי בן המאה השבע-עשרה מולייר בתרגומו של אהוד מנור מ-1995....
|
6.
|
|
המיתוס של דון ז`ואן, אחד המיתוסים הידועים ביותר בתרבות המערב, זכה לעיבודים שונים לדרמה, לאופרה, לסיפור ולשיר. על הבמה עלה לראשונה ב- 1630 במחזהו של הנזיר הספרדי המכונה טירסו דה מולינה, ובעקבותיו, יצירות רבות על הנושא נכתבו, הוצגו, עובדו, אבדו. "דון ז`ואן" נועד להיות הלהיט שיחליף את "טרטיף", לאחר שהוטל איסור על הצגת האחרון משום שתקף את הצביעות הדתית. לכאורה, זוהי קומדיה שבה המפתה הגדול של כל הזמנים בא על עונשו. למעשה, מדובר בטרגי-קומדיה קודרת וחריפה, המתעמתת עם הכנסייה ועם המוסר החברתי הצבוע, לא פחות מ"טרטיף". דון ז`ואן שלו אינו מסתפק בפיתוי נשים ובלעג למוסכמות, הוא קורא תיגר גם על אלוהים. ואלוהים מפסיד במערכה על נשמתו של דון ז`ואן, היורד שאולה בלי להביע חרטה כלשהי. כצפוי, המחזה קצר ביקורות אלימות, ומולייר נאלץ לגנוז אותו אחרי עונה סוערת אחת. אולם דון ז`ואן המבריק שלו וסכנרל משרתו המשעשע, שמנסה בצורה כה מגוחכת להגן על המוסר המקובל, שבו וכבשו את הבמה לאחר מות יוצרם, והם ממשיכים גם היום לרתק במאים, שחורים, צופים וקוראים. R> ד"ר מרים יחיל- וקס סופרת (האבן הראשונה, מחזה, 1993: בלי כונה, שירים, 1997) ומתרגמת (שתירגמה מאנגלית ומצרפתית כ- 40 מחזות ורומאנים מאת דיקנס, מק`קאלרס, לסינג, לה-קארה, סטופארד, גורקי, אדמוב, גולדוני, מולייר ואחרים) התמחתה בדרמה השוואתית ושימשה מרצה באוניברסיטאות: סטנפורד, סנטה קרוז, חיפה, ת"א .כמו כן ניהלה את התיאטרון לנוער, ייסדה את פסטיבל חיפה להצגות ילדים, הייתה הדרמטורגית של תיאטרון חיפה ועבדה כדרמטורגית של תיאטרון גשר....
|
7.
|
|
קומדיה מקסימה זו מסמלת מיפנה ביצירתו של גדול המחזאים הצרפתיים (1673-1622). מיפנה זה מוצא את ביטויו לא רק בסגנון, בחריזה ובשליטה המעולה בקצב, אלא גם בהעמקת הדמויות ובהפיכת מעשה שגור ונדוש בקנאי זקן ומרומה ליצירה פיוטית מיוחדת במינה.
תרגומה של המשוררת לאה גולדברג מצטיין בנאמנותו למקור ומתרונן בקלות חרוזיו הטבעיים, הקולחים במשובת-חן.
לספר נלוו עשרה ציורים מלבבים של הנפשות העושות במחזה, מעשה ידי הציירת איווט שצ'ופאק-תומה. ...
|
9.
|
|
המיתוס של דון ז'ואן, אחד המיתוסים הידועים ביותר בתרבות המערב, זכה לעיבודים שונים לדרמה, לאופרה, לסיפור ולשיר. על הבמה עלה לראשונה ב - 1630, במחזהו של הנזיר הספרדי המכונה טירסו דה מולינה, ובעקבותיו, יצירות רבות על הנושא נכתבו, הוצגו, עובדו אבדו. מולייר הציג את מחזהו על במת תיאטרונו ב - 1665. "דון ז'ואן" נועד להיות הלהיט שיחליף את "טרטיף", לאחר שהוטל איסור על הצגת האחרון משום שתקף את הצביעות הדתית. לכאורה, זוהי קומדיה שבה המפתה הגדול של כל הזמנים בא על עונשו. למעשה, מדובר בטרגי - קומדיה קודרת וחריפה, המתעמתת עם הכנסייה ועם המוסר החברתי והצבוע, לא פחות מ"טרטיף". דון ג'ואן שלו אינו מסתפק בפיתוי נשים ובלעג למוסכמות, הוא קורא תיגר גם על אלוהים. ואלוהים מפסיד במערכה על נשמתו של דון ז'ואן, היורד שאולה בלי להביע חרטה כלשהי. כצפוי, המחזה קצר ביקורות אלימות, ומולייר נאלץ לגנוז אותו אחרי עונה סוערת אחת. אולם דון ג'ואן המבריק שלו וסכנרל משרתו המשעשע, שמנסה בצורה כה מגוחכת להגן על המוסר המקובל, שבו וכבשו את הבמה לאחר מות יוצרם, והם ממשיכים גם היום לרתק במאים, שחקנים, צופים וקוראים....
|
11.
|
|
כרך ראשון: מבוא, מאת מנחם דורמן, מבוא מאת אלתרמן, העגונות הנלעגות, אימפרוביזציה בורסאי, טרטוף, דון ז'ואן
כרך שני: שונא האדם, הרופא בעל כורחו, ז'ורז' דנדן, הקמצן
כרך שלישי: מר פורסוניק, גם הוא באצילים, תעלולי סקפן, החולה המדומה...
|
13.
|
|
כריזאלד: אז החלטת לבקש את ידה?
ארנולף: לבקש? לא, לקחת.
כריזאלד: מזל טוב.
ארנולף: תודה.
כריזאלד: אנחנו לבד, איש אינו מצותת / אז אפשר, בלי חשש, ככה קצת לפטפט. / תשמע, בתור חבר, עליי לומר לך, / אני מאוד חרד מהתוכנית שלך; / איך שלא נהפוך ונדוש בעניין, / חתונה בשבילך, זה דבר מסוכן.
גבר מבוגר ואמיד עומד לשאת לאישה נערה צעירה, שאותה בודד מהעולם במשך שנים כדי שתגדל להיות לו רעיה נאמנה. בתעוזה אופיינית לועג הפעם מולייר לחרדה הגברית מנשים, מאיר באור מגוחך את הניסיון להדירן מהמרחב הציבורי ומזהיר מפני השאיפה הגברית לטפח את בורותן.
...
|
18.
|
|
טרטיף:
מחזהו החריף והביקורתי של מולייר על נוכלות במסווה של קנאות דתית הסעיר את אנשי
הכנסייה בזמנו ומקומם זה 400 שנה ממסדים דתיים שונים ברחבי העולם. בשנינות
וירטואוזית מגולל מולייר את סיפורה של משפחה-טובה, ששלוותה ואחדותה מופרות עם
הופעתו של מאמין מדומה - טרטיף. הלה כובש את לב אבי המשפחה ומסמא את עיניו עד
כדי סיכון כל היקר לו.
מולייר:
מולייר (1622-1673), כינויו הספרותי של המחזאי והשחקן הצרפתי ז׳אן בטיסט פוקלן.
בנו של רפד-המלך שגדל להיות גדול מחזאי צרפת וקלאסיקן בינלאומי. בגיל 20 היה
שותף לייסודה של להקת תיאטרון נודדת ולימים עמד בלב חיי התרבות של צרפת כמחזאי,
מנהל להקה, במאי ושחקן בלהקתו שהפכה ללהקה המלכותית. בסגנון קומי-גרוטסקי
שהושפע מהקומדיה דל׳ארטה יצר מולייר סאטירות חברתיות חריפות במגוון נושאים:
נישואין, חינוך, דת, שחיתות, מעמד האישה ויחסים בתוך המשפחה. בין מחזותיו הידועים:
״בית ספר לנשים״, ״דון ז׳ואן״, ״המיזנטרופ״, ״הקמצן״. ב-1673, בעודו משחק במחזהו
האחרון ״החולה המדומה״ הוא מתמוטט ונפטר באותו לילה.
על המתרגם:
אלי ביז׳אווי, מתרגם מצרפתית ומאנגלית, במאי וכותב. יליד 1978, בוגר לימודי
בימוי והוראת התיאטרון בסמינר הקיבוצים. מתרגם עבור תיאטראות ישראל השונים
מגוון רחב של יצירות: קלאסיקה, מחזאות מודרנית ומחזות-זמר. תרגם בין השאר את
״רומיאו ויוליה״, ״בית ספר לנשים״, ״הקמצן״, ״בדלתיים סגורות״. חי ויוצר בתל אביב....
|
20.
|
|
הקמצן:
הַרְפָּגֹון, איש קמצן ותשוש, שבה בעת מכרסמים בו חולי גופני ונפשי, מלווה
בריבית מופקעת ומחשב וְאומד באובססיביות כל מה ומי שמקיף אותו.
מולייר בחר לכתוב את הקמצן בפרוזה - להטוטי החריזה מוחלים על כבודם
לטובת הזרמת רצף האירועים הדרמטי המתרחש ביום עמוס זה בבית הרפגון.
הקומדיה, לעומת זאת, יוצאת נשכרת מכך; ענייניּות וקלילות - שפה מחדדות
את הסיטואציות הקומיות הרבות שמזמנת הדרמה המשובחת הזאת.
"גנבים! שודדים! רוצחים! איפה
הצֶדֶק, אלוהי הצדק? אני אבוד,
אני רצּוחַ , שיספו את גרוני! גנבו
את כספי! כסף יקר ומסכן שלי!
איך הלכת לי, איך? מאז לקחו לי
אותך, איבדתי את המשענת שלי,
את הנחמה, את שמחת-החיים."
מולייר:
מולייר (1622-1673), כינויו הספרותי של המחזאי והשחקן הצרפתי ז׳אן בטיסט פוקלן.
בנו של רפד-המלך שגדל להיות גדול מחזאי צרפת וקלאסיקן בינלאומי. בגיל 20 היה
שותף לייסודה של להקת תיאטרון נודדת ולימים עמד בלב חיי התרבות של צרפת כמחזאי,
מנהל להקה, במאי ושחקן בלהקתו שהפכה ללהקה המלכותית. בסגנון קומי-גרוטסקי
שהושפע מהקומדיה דל׳ארטה יצר מולייר סאטירות חברתיות חריפות במגוון נושאים:
נישואין, חינוך, דת, שחיתות, מעמד האישה ויחסים בתוך המשפחה. בין מחזותיו הידועים:
״בית ספר לנשים״, ״דון ז׳ואן״, ״המיזנטרופ״, ״הקמצן״. ב-1673, בעודו משחק במחזהו
האחרון ״החולה המדומה״ הוא מתמוטט ונפטר באותו לילה.
על המתרגם:
אלי ביז׳אווי, מתרגם מצרפתית ומאנגלית, במאי וכותב. יליד 1978, בוגר לימודי
בימוי והוראת התיאטרון בסמינר הקיבוצים. מתרגם עבור תיאטראות ישראל השונים
מגוון רחב של יצירות: קלאסיקה, מחזאות מודרנית ומחזות-זמר. תרגם בין השאר את
״רומיאו ויוליה״, ״בית ספר לנשים״, ״הקמצן״, ״בדלתיים סגורות״. חי ויוצר בתל אביב....
|
22.
|
|
המחזה הקמצן מעצב בעמקות אדם שבקמצנותו מעוותת אותו, גוזלת את הנאות החיים ומעל לכול מאמללת את משפחתו ואת אשני ביתו. האיש עשיר מאוד, אך בביתו המוזנח כולם סובלים מעוני, ממחסור ומרעב, אפילו הסוסים. אומר העגלון של הרפגון: הם לא מסוגלים לפסוע, לא אגיש שהם שרועים על קש, כי אין להם ליצורים האומללים האלה קש, וזאת האמת. אתה כפית עליהם צום כה חמור עד שהם רעיון של סוס או רוח רפאים של סוס בצורת סוס ......
|
23.
|
|
במחזה "הקמצן" מפליא מולייר – מגדולי כותבי הקומדיות בכל הדורות - לשלב את כל היסודות הבוניםקומדיה מופתית: שורות מחץ שנונות, קטעי סלפסטיק מסחררים, דיאלוגים מושחזים, סאטירהנשכנית, ובראש ובראשונה: דמות בלתי נשכחת, של הקמצן הרפגון. זהו אב רודני ועריץ אך משעשעעד דמעות, שלעולם יעדיף את כספו על פני אושרם של ילדיו, ואפילו על פני אושרו שלו. יצירת מופת זו,שנכתבה ב-1668, היא אחת ההצגות הפופולריות ביותר עד עצם היום הזה, ובתיאטרונים בישראלובעולם מרבים להעלות גרסאות ועיבודים שלה. תרגומו החדש של המשורר דורי מנור מביא אתהגרסה המקורית המלאה של המחזה העל-זמני, בעברית עשירה, עכשווית ומלאת פיוט....
|
24.
|
|
במלאת 400 שנה להולדתו של גאון הקומדיה הצרפתי מולייר, אנו גאות וגאים להגיש אסופה של ארבעה ממחזותיו הידועים ביותר, בתרגומים רעננים ועטורי שבחים המפיחים בהם רוח וחיוניות ומאפשרים לקהל בן ימינו היכרות מחודשת עימם.
מולייר חלם לכתוב טרגדיות, אבל דווקא כשזנח את ה״גדול מהחיים״ ובחר לעסוק בפחדים ובמאוויים האנושיים הבסיסיים ביותר התגלה כישרונו הנדיר, שאִפשר לו לכתוב קומדיות אלמותיות בקול ייחודי המשלב הומור, ביקורת, ולא פחות חשוב – חמלה ואהבת אדם.
באסופה זו מובאים המחזות בית ספר לנשים, טרטיף, הקמצן והחולה המדומה. מולייר עוסק בהם בחרדה גברית שמביאה לטיפוח בורות נשית ולהדרת נשים מהמרחב הציבורי (בית ספר לנשים); בשרלטנים המנצלים בשם הדת את הצורך הבסיסי של האדם באמונה (טרטיף); בניסיון הנואש להיאחז בחומר בשל אובדן השליטה בחיים ובצל החשש מזִקנה ובדידות (הקמצן); בהיפוכונדריה והאלהת רופאים בגלל הפחד ממחלות וממוות (החולה המדומה).
תרגומיו של אלי ביז'אווי, מבכירי מתרגמי התיאטרון בימינו, זכו בפרסים רבים, והם נלמדים בבתי הספר ובאוניברסיטאות.
"בתרגומיו לקומדיות הקלסיות, מצליח ביז'אווי להפיח מפי הדמויות עברית מגוונת, מסולסלת, מבודחת, מודעת לעצמה, חגיגה לשונית של דיוק ושל צבע."
מנימוקי השופטים בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה 2020....
|
|