ביקורת ספרותית על קומדיות [שלושה כרכים] מאת מולייר
ספר מעולה

---

Jean-Baptiste Poquelin (Molière)
החולה המדומה (Le Malade imaginaire)
שונא הבריות (המיזנתרופ) (Le Misanthrope ou L'Atrabilaire amoureux)
הקמצן (L'Avare ou L'École du mensonge)
טרטיף (Tartuffe ou L'Imposteur)
דון ז'ואן (Dom Juan ou Le Festin de pierre)
גם הוא באצילים (Le Bourgeois gentilhomme)
בית ספר לנשים (L'École des femmes)
תעלולי סקפן (Les Fourberies de Scapin)
הענוגות הנלעגות (Les Précieuses ridicules)
אימפרוביזציה בוורסאי (L'Impromptu de Versailles)
הרופא בעל כרחו (Le Médecin malgré lui)
ז'ורז' דנדן (George Dandin ou Le Mari confondu)
מר פורסוניק (Monsieur de Pourceaugnac)


3 כרכים המכילים 13 מתוך 30 מחזותיו של מולייר בתרגומו של נתן אלתרמן.
מולייר הוא שם העט של ז'אן בפטיסט פוקלן ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי המחזאים בכל הזמנים.הוא חי ופעל בתקופתו של לואי ה-14 (מלך השמש) ושילב ביצירתו סטירה נוקבת על התחלואות של החברה (קמצנות, ניאוף, מעמדות חברתיים וכו'...)
לרוב, לקרוא מחזות ברצף יכול להיות דבר מעייף, אך לא עם מולייר. המחזות מעולים והתרגום פנטסטי. בהחלט מרגישים את עושר השפה ויכולת המשחק של אלתרמן שבעצמו היה מחזאי אך ידוע יותר בהיותו משורר. מלבד 2 מחזות שהם גם טובים (הענוגות הנלעגות, ואימפרוביזציה בוורסאי שהוא ממש מחזה נסיוני במהותו) כל שאר המחזות הם עילוי מופת והמשפטים בהם יכולים לנוע בין הגאונות הקומית ובין זו הפילוסופית:

"אין אנו חיים כדי לאכול אלא אוכלים כדי לחיות" (מתוך הקמצן)

"לא אדונים אנחנו ללבבנו ולא את פינו ישאל כשיאהב. לא אהבה יכפו עלינו על כרחנו, כי בן חורין הלב לבחור את אדוניו" (מתוך שונא האדם)

מחזהו האחרון של מולייר הוא החולה המדומה. רצה צחוק הגורל לשחק בתעלוליו האירונים ובמהלך ההצגה התמוטט מולייר על הבמה ומת זמן קצר לאחר מכן.

גאון על זמני.

» ביקורות נוספות של בוב
» ביקורות נוספות על קומדיות [שלושה כרכים]