המחזה הקמצן מעצב בעמקות אדם שבקמצנותו מעוותת אותו, גוזלת את הנאות החיים ומעל לכול מאמללת את משפחתו ואת אשני ביתו. האיש עשיר מאוד, אך בביתו המוזנח כולם סובלים מעוני, ממחסור ומרעב, אפילו הסוסים. אומר העגלון של הרפגון: הם לא מסוגלים לפסוע, לא אגיש שהם שרועים על קש, כי אין להם ליצורים האומללים האלה קש, וזאת האמת. אתה כפית עליהם צום כה חמור עד שהם רעיון של סוס או רוח רפאים של סוס בצורת סוס ...