כריזאלד: אז החלטת לבקש את ידה?
ארנולף: לבקש? לא, לקחת.
כריזאלד: מזל טוב.
ארנולף: תודה.
כריזאלד: אנחנו לבד, איש אינו מצותת / אז אפשר, בלי חשש, ככה קצת לפטפט. / תשמע, בתור חבר, עליי לומר לך, / אני מאוד חרד מהתוכנית שלך; / איך שלא נהפוך ונדוש בעניין, / חתונה בשבילך, זה דבר מסוכן.

גבר מבוגר ואמיד עומד לשאת לאישה נערה צעירה, שאותה בודד מהעולם במשך שנים כדי שתגדל להיות לו רעיה נאמנה. בתעוזה אופיינית לועג הפעם מולייר לחרדה הגברית מנשים, מאיר באור מגוחך את הניסיון להדירן מהמרחב הציבורי ומזהיר מפני השאיפה הגברית לטפח את בורותן.

מולייר

ז'אן-בטיסט פּוֹקלֶן (בצרפתית: Jean-Baptiste Poquelin;‏ 15 בינואר 1622 – 17 בפברואר 1673), שנודע בפסבדונים מוֹלְיֵיר (Molière), היה מחזאי, במאי ושחקן צרפתי, גדול המחזאים בלשון הצרפתית ואחד מהחשובים בתולדות התיאטרון בכלל.... המשך לקרוא

שם הספר
טרטיף [מהדורת 1990]
הקמצן [תרגום:נתן אלתרמן]
החולה המדומה (הקיבוץ המאוחד) - תרגום: נתן אלתרמן
גם הוא באצילים [מהדורת 1993]
בית ספר לנשים