![בית ספר לנשים [לוקוס 2016] - מולייר](/100x154/bookimages/covers98/983278.jpg "בית ספר לנשים [לוקוס 2016] - מולייר")
ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 9 במרץ, 2021
ע"י מוריה בצלאל
ע"י מוריה בצלאל
לא בכוונה, קראתי ביום האשה.
“אֶת טבע האישה מכיר, לצערי;
חוכמות ותחבולות — אך לא בבית־ספרי.
נערכתי. נקטתי מִשנֶה זהירות:
האישה שאֶשׂא היא... מופת של בּוּרוּת!”
קומדיה תיאטרלית המתארת את ארנולף, דמות נלעגת וגרוטסקית כדמויות רבות של מולייר, הסבור כי כל אישה סופה שתצמיח קרניים לבעלה, ומחליט להתחתן עם בת חסותו הצעירה והנאיבית.
את אנייס הצעירה טיפח מאז היתה בת 5. הוא שלח אותה לגדול במנזר עד גיל 17, העביר אותה לאחד ממקומות מגוריו הרבים, וקרא לעצמו בשם חדש וזחוח, “מסייה דה לה ניידי”. כוונתו של ארנולף היא לגדל את אנייס בצורה כזו שהיא תהיה בורה מכדי לבגוד בו, והופך אובססיבי להימנע מגורל זה.
בית הספר לנשים, בבסיסו, עוסק בדינמיקה של כוח מגדרי. מולייר מקדים את זמנו ותוקף כאן את קיפוח האשה וההתיחסות אליה כאל חפץ בבעלות גברית, ועל הדרך גם את מוסד הנישואים. הוא עורר הרבה מחאה בזמנו, ולצערי, עדיין רלוונטי לימינו. ממליצה בחום.
ו... מתנצלת מראש, אבל הנה זה בא:
המחזה מחורז, אבל לא במופרז. ההומור של מולייר, יקר הוא מפז.
העלילה מתמסרת כמו טניס שולחן, מרתק ומצחיק שחבל על הזמן.
נהנתי מאוד, מחזה מפנק,
זהירות: הקורא ואוכל, ייחנק.
37 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
דן סתיו, מסכימה בהחלט ותודה רבה.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מוריה
אהבתי את הסקירה שלך ובכלל זה הסיפא. הספר נשמע מעניין ובמיוחד על רקע יום האשה. די לראות את מקומן של הנשים במערכת הפוליטית כדוגמא למצב העגום שלנו. הסיפא של הביקורת שלך משעשעת מאד. יישר כח.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תודה, גדי. אתה מקסים בעצמך.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אליסה, גם אני. ולא רק בספרות, בכל תחומי האמנות. זה חורה, אבל את צודקת, זו היתה תקופה שונה. אפשר להתעודד מכך שהיום הדברים מתחילים להשתנות, ויש עוד ועוד מוליירים שמוחים על תפיסה עתיקה זו.
שמחה שנהנת. |
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
את מקסימה.
|
|
|
Alisa K
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אני פוגשת המון שוביניזם כלפי נשים בספרות הקלאסית וכל פעם מרימה גבה באופן אינסטנקטיבי אבל יחד עם זאת בשלב מסוים הפסקתי להיות מופתעת מן הסתם, ואני מתרצת את זה בראש שלי בשביל הסופרים "של פעם" שזו לא אשמתם אלא אשמת התקופה.
מרענן לשמוע שמולייר ביקר את היחס המזלזל והפטרנליסטי לאישה ויצא נגדו. תודה על ההמלצה! השיר שלך בסוף שיעשע אותי (: |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה בר, מומלץ בחום, לדעתי תהני ממנו.
עמיחי, בהחלטיזם, ואצעק זאת מעל הגגות. סקאוט, אני מקנאה שראית את המחזות, עוד לא יצא לי. אבל נחמד שיש למה לחכות. |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
פרפר, הסרתי. אם כולם יוולדו עם "פגם חמור" כזה, העולם יהיה יפה יותר.
אתה מעביר סדנאות בנושא? כי יש לי כמה אנשים לשלוח אליך. |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תודה זשל"ב, שמחה לשמח.
יעל, תודה, אני מאמינה לך :) אנקה, קרה לי אותו הדבר עם מולייר, מאז הקמצן בבית הספר. הוא נפלא. שמחה ששכנעתי. |
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת שובבה (:
אני מאוד אוהבת את מולייר ברמה כזאת שקראת את כל מחזותיו בזה אחר זה. גם הצפייה בהצגות המבוססות על המחזות הייתה חוויה מרנינה לא פחות. |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
סקירה מגניבה.
נתפסת למנייריזם על מולייריזם? |
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מוריה, ביקורת נהדרת!
אני מאוד אוהבת את מולייר, דווקא את המחזה הספציפי הזה לא מכירה, נשמע מעניין :) |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מוריה, הסירי ספק מלבך.
חוששני שיש לי פגם חמור באישיות שמתבטא באי-היכולת לומר דברי חנופה ריקים מתוכן D-:
|
|
|
אנקה
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
את מולייר אני אוהבת מזמן. עוד מנעוריי שבהם פגשתי ב"הקמצן" שהיה ספר חובה בבי"ס.
די הדלקת אותי עם הסקירה המשעשעת והמרעננת על המחזה הנ"ל.
הולכת לחפש אותו :) |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מקסים...ואני לא משקרת (-:
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת יפה. הקטע שלך מעורר חיוך :)
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מקסים מצדך לשקר לי ככה, תודה פרפר.
תודה, ראובן. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מעניין
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
נראה משעשע והקטע שלך משתלב היטב עם המחזה :-)
|
37 הקוראים שאהבו את הביקורת
