פוטין לא אוהב את בוריס אקונין. ברור למדי למה. אקונין כותב את רוסיה הצאריסטית, הדקדנטית, הגדושה, המיופייפת, המפוארת, התרבותית, הקלאסית, רוסיה עילית ורוסיה תחתית.
אקונין הוא איש מוכשר להפליא, יפנולוג, איש תרבות וספר, אדם ששוחה בהיסטוריה המפוארת של רוסיה כדג במים. אקונין הוא כל מ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
#
קוראים לו בנג'מין והוא "ילד היד" של פילה. היא אישה שחורה שמנהלת ביד רמה חווה בעמק, כמו את משפחתה. מוחה מלא תכנונים, היא יודעת לדרבן את ילדיה ובעלה להישגים שמשפחת קומונאטי אמורה, לדעתה, להגיע אליהם. "ילד יד" הוא פראפרזה על "האכלת יד" שמתייחסת לגורים או גוזלים שנינטשו (או נגזלו מקי... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ג'וזף פיינדר הוא ג'ון גרישם של ספרות המתח הכלכלית. הקורא ההדיוט לא חייב להבין בנפתלות החוק העסקי או בדיני חברות כדי להבין את משמעות הפתרון. מספיק שהוא מבין שהוא לא לגמרי מבין.
הספר פותח במנוסתו של אדם אחד מפני אנשים הרוצים להרגו. הוא בורח בטבע הלא מוכר ומנסה לשרוד. ואז אנחנו ח... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איך מדרגים ספר בו יש כמה סיפורים? מכירים מכשיר כוח בפארקי משחקים, מכשיר בו יש להכות בתחתיתו בפטיש ואז יש לראות מה הניקוד המתקבל והניקוד הגבוה ביותר מבין כמה ניסיונות קובע למעשה את כוחו של המכה? כך יש למעשה לקבוע את ערכו של ספר סיפורים לפי הסיפור הקצר החזק והטוב ביותר. הדוגמה הי... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יותר מארבעים שנה עברו בין קריאה ראשונה ומרשימה בספר הזה לקריאה שניה. הפעם זו גם קריאה וגם סקירה, אבל ראנד אינה רק סופרת, כי אם גם פילוסופית. לסכם את כל פילוסופיית האובייקטיביזם על רגל אחת, עדיף בפסקה אחת, ייראה כך: "אובייקטיביזם היא תורה פילוסופית אותה הגתה הסופרת האמריקנית-יהו... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
מה שמעניין בעלילת הסיפור הזה אינו סיפור הפשע או הסודות המשפחתיים, אלא רקע הסיפור. מדובר בתושבי עיירות כפריותהנמצאות סמוך להרי הקסקייד באורגון. חלק מהתושבים הם "נערכים", כלומר, מתכוננים ליום הדין או ימים נוראים שהם בטוחים שיגיעו, כשהעולם ייחרב ויהיה עליהם לשרוד דיסטופיה. הם ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ב-1824 נאסר ג'ון דיקנס, פקיד בימייה המלכותית הבריטית, בעוון צבירת חובות. הוא ומשפחתו ניהלו אורח חיים שהיה מעבר להכנסותיהם, ועל כן אב המשפחה, יחד עם אשתו וילדיו הצעירים עברו לגור יחדיו בבית הסוהר הנוטריוני לבעלי חוב בלונדון, המרשלסי (Marshalsea). היה זה מוסד עתיק שעמד על תילו במשך כמעט 5... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מארק וואטני הוא אחד מצוות מחקר שנעזב על המאדים בעקבות סופה. קורה. הצוות בן ששת האנשים הגיע למחקר של חודש ואחרי שישה ימים וסופה איומה, הצוות התקפל, בגדי ים, כפכפים, תרסיס שיזוף ומארק נעזב. הספר מדעי על מקום כמעט בדיוני ומכאן שזה לא ספר מד"ב כלל וכלל.
ומה עושה מארק? מחפש נייד להתקש... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
לא זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי ספר, שהביא את סיפורן של דמויות מתקופות שונות, וקשר ביניהן. זה היה כנראה מזמן ואני כנראה התפעלתי אז מהחידוש. בינתיים הפטנט הזה מצא חן בעיני הרבה סופרות, שהשתמשו בו בנדיבות. מה בנדיבות – בפזרנות שגרמה להרגשת בחילה. עבר רגיל, עבר היסטורי, הווה רגי... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לבד בתיאטרון המוות, ספרו הפנומנלי הקודם של הייז, פורסם בחו"ל ב-2013 ואט אט זלג לישראל ופורסם באיחור מפלצתי של שנתיים. שוב עברו עשר שנים ובחו"ל פורסם שנת הארבה בנובמבר 2023. לו היו חושבים בידיעות ספרים לפרסמו מיד בישראל, משום העניין בלבד בתיאטרון המוות, מי היה בכלל מתייחס אליו אחרי ה... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
האזרח גושוע קיין, הוא במקרה גם רוצח פסיכופט ומבריק, בדרך לא דרך, הוא מצליח להסתנן לחבר המושבעים של משפט הרצח אותו ביצע והפליל בו את הנאשם שעומד כעת למשפט.
מבולבלים? גם אנחנו.
מולו עומד כמיטב המסורת של הפילם נואר וספרי הבלש, הפעם עורך הדין הממזר והנכלולי אדי פלין,
באמתחתו עבר מ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא הייתי שורד בשבי בעזה, אני גם לא חושב שהייתי רוצה לשרוד, הכאב הפיזי והנפשי היה מכריע אותי, והייתי מגיע למסקנה שיש חיים כה נוראים שלא שווה לסבול למענם. אבל לא כולם בנויים כמוני.
אלי שרעבי, שורד אוקטובר, מגולל את סיפור השבי שלו, החל מהחטיפה והפרידה ממשפחתו, עבור בימים הראשונים ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
האם תמו חייו המקצועיים, וכנראה יותר מכך, של אליאס רוקלה משסירבה מטרייתו להפתח? כנראה שכן.
אליאס רוקלה בן 53 ואשתו בת 47. אנו פוגשים אותו באחד השיעורים בתיכון בו לימד כמורה בכיר לנורווגית. בשיעור זה לימד את המחזה אווזי הבר של איבסן. מזמן הוא חדל לעניין את תלמידיו, ואלה מנימוס או מ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מעטים הדברים שאני אוהב יותר מאשר רעיונות פילוסופים שמועברים בצורה פשוטה, ברורה ותכליתית.
פוגל - שאפשר אם כבר להגיד שספרו פשוט וקליל מדי - מצליח לעשות זאת בספרו עם רעיונות פילוסופים יסודיים על אמונה באל, יחד עם מחשבות על ספקות באי וודאות.
על אף שהציניקנים יגידו שהספר מלא מדי ב... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
דלית אורבך יודעת לכתוב בעברית עשירה, מהירה ואינטליגנטית. האם זה מספיק? אם כבר שאלתי, כנראה שהתשובה היא לא.
גם זה ספר מעין גימיק, מעין תעלומה, וזה נגמר, כשזה רע, מהר וסתמי.
שני קווים מקבילי בסיפור: אברי האדריכל השנוא, המתנשא, המוכשר, העשיר והבוגדני. לעומתו, מיגואל, הספר שעלה מאשפת... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"התחלתי לכתוב על חייו של האיש הזה כשידעתי בוודאות שאיני יכול להבין אותם." כך כותב עמנואל קארר. וכי כיצד ניתן להבין אדם נורמטיבי לכאורה, שקט, בן למשפחה נאה, אינטליגנטי ואוהב, אשר בוקר אחד קם ורוצח את אשתו, ילדיו והוריו?
זהו סיפורו של ז'אן-קלוד רומאן אשר במשך קרוב ל־18 שנה היה ללא ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
לפני המון שנים קראתי ספר בשם "שעיר לעזאזל" של דפנה דה מוריאה. העובדה שאני זוכרת אותו עד היום מעידה על הרושם העז שהוא הותיר בי. מדובר באדם שהרס באופן יסודי את חייו וחיי משפחתו, בזבז את הון המשפחה ועמד לפני פשיטת רגל ומאסר, בנוסף להתנהגויות דוחות ויחס מקומם לזולתו. הוא נתקל באדם... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אודט אלינה, פעילה קומוניסטית שנולדה בצרפת ב-1910, היתה גם פעילה ברזיסטאנס הצרפתית ונתפסה בעקבות הלשנה. מהר מאוד מצאה עצמה בבירקנאו ומשם סיפור ההתרשמויות שלה במתרחש במחנה, בחברויות וכמו גם ביריבויות התמוהות.
את הספרון הקטן הזה מלווים רישומים של אלינה, המתארים את מה שסיפרה במקו... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בוקר טוב עולם, יש ברווזים באגם.
הספר נפתח מעניין: אושיה פסיכולוגית, נושאת עמה צלקות עמוקות מהעבר, ניצבת מול הזדמנות לנקמה. הסיפור נבנה היטב בתחילתו, ומעורר עניין אמיתי.
אבל אז, כאילו מישהו לחץ על כפתור הרצה מהירה. תפירה מעט גסה בין קטעים, ותחושת פספוס של פוטנציאל לא ממומש. מה שה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איזו אגדה מודרנית חביבה.
סיפור עלייתו, עלייתו ועלייתו של ניקודם דיזמה, רקדן, נגן מנדולינה במסבאות בווארשה, שערב מישכון חליפת הפראק שלו כמוצא אחרון לתשלום החדר בוא הוא גר, כוכב המזל מאיר לו דרכו.
עוד הוא הולך ברחוב והנה חולפת חשמלית ונער המחלק מכתבים מפילו תיקו ומכתביו מתפזרי... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|