בלי פרחים ובלי כתרים מאת אודט אלינה: יומן המתאר בגוף ראשון את חוויותיה של הסופרת במחנה הריכוז. אלינה עושה שימוש בכלים מגוונים: רישומים, תיאורי אובייקטים, חלקי סיטואציות, אנשים.

היא אינה זקוקה ליותר מפסקה אחת כדי לקרב אל הקורא, בלי עודף דרמתיות, את המיקרוקוסמוס של המחנה, ואת האווירה שבו שאינה זהה בדיוק לזו המוכרת לנו מספרי ההיסטוריה.

כתוב במינימליזם רב עוצמה, מתוך מבט של ציירת מולדת על המציאות המעוותת העומדת בפניה. כתיבתה של אלינה – דמות בכירה ברזיסטנס הצרפתי ששהתה באושוויץ במשך שנה - דומה לרישומיה הקוויים, הצלולים והמדויקים, המלווים את הטקסט. באמצעות הקריאה בין הפרגמנטים וההתבוננות ברישומים, מתקבלת חוויה ספרותית בלתי נשכחת.

בלי פרחים ובלי כתרים משלב בין ליריות ואימה, בין יאוש ותקווה, כמו שמעטים יודעים לעשות. אודט אלינה, למרות הכל, מסרבת להפסיק להאמין באנושות.