ביקורת ספרותית על הצד האחר מאת עמנואל קארר
ספר טוב

---

"התחלתי לכתוב על חייו של האיש הזה כשידעתי בוודאות שאיני יכול להבין אותם." כך כותב עמנואל קארר. וכי כיצד ניתן להבין אדם נורמטיבי לכאורה, שקט, בן למשפחה נאה, אינטליגנטי ואוהב, אשר בוקר אחד קם ורוצח את אשתו, ילדיו והוריו?

זהו סיפורו של ז'אן-קלוד רומאן אשר במשך קרוב ל־18 שנה היה ללא עבודה אמיתית, אך התחזה לרופא בכיר בארגון הבריאות העולמי. זאת למרות שהוא בפועל, לא סיים את לימודיו, מעולם לא עבד שם, והצליח להסתיר זאת מהעולם: מחבריו הקרובים ומבני משפחתו. הוא יצא כל בוקר ל"עבודה", לבש חליפה, בילה את יומו בנהיגה חסרת מטרה, הליכה ביערות, קריאת עיתונים בחניונים, ואז חזר הביתה כאילו סיים יום עמוס. כך הצליח לשמר את האשליה לאורך כמעט שני עשורים.

הקריסה החלה כשהתחייבויותיו הכספיות החלו להיערם והוא הבין שהשקר עומד להיחשף. במקום להתוודות הוא החליט לעשות מעשה: הוא רצח את כל משפחתו (אשתו, ילדיו, הוריו) וניסה לשים קץ לחייו. אך הוא ניצל ונידון למאסר עולם בצרפת.

עמנואל קארר לא כתב ספר מתח. השאלה מי עשה זאת אינה עומדת כלל הפרק מכיוון שאנו יודעים מי הרוצח. קארר מנסה להבין את רומאן ואת מניעיו לא כסנסציה עיתונאית, אלא יותר כטרגדיה מודרנית של שקר מתמשך. כיצד אדם מגיע לנקודה הזו?

זהו ספר על כישלון הסיפור שאדם מספר על עצמו ועל הפער בין מציאות לדימוי עצמי, על הפחד להתעמת עם האמת ועל המחיר שמשלמים כל מי שנמצאים סביב אותו אדם שמסרב להביט במראה. בעידן הרשתות החברתיות שבו רבים כל כך חיים לעיתים במעין הצגה מתמשכת, זהו טקסט שמחזיר אותנו למקום הכי פרטי: האם אנחנו באמת מי שאנחנו מספרים שאנחנו?

זהו ספר קצר שעוצמתו נובעת לדעתי מהשאלות אותן הוא מעז לשאול. יש לציין כי הכתיבה של קארר היא כתיבה תיעודית ולא עלילתית ואני לא בטוח שכל אחד יאהב את הסגנון הזה.

תודה לפואנטה שהמליצה לי על קארר אחרי שקראתי את "בדם קר" של טרומן קפוטה. זהו ספר טוב, לא בליגה של קפוטה אך בהחלט שווה קריאה אם אתם מחובבי הז'אנר.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על הצד האחר