#
מה שמעניין בעלילת הסיפור הזה אינו סיפור הפשע או הסודות המשפחתיים, אלא רקע הסיפור. מדובר בתושבי עיירות כפריותהנמצאות סמוך להרי הקסקייד באורגון. חלק מהתושבים הם "נערכים", כלומר, מתכוננים ליום הדין או ימים נוראים שהם בטוחים שיגיעו, כשהעולם ייחרב ויהיה עליהם לשרוד דיסטופיה. הם אוגרים כלי נשק ומזון שיכול להחזיק מעמד לאורך זמן, או שעבר טיפול בייבוש או בואקום. הם מכינים לעצמם קהילה תומכת, שמורכבת מאנשים שיהיו שימושיים בתקופה בה הכל ייהרס. הם נערכים להתמודד עם קבוצות אחרות של שורדים, שהם חושבים שיסכנו אותם. חלקם שוללים את ריבונות המדינה, שלתפיסתם היא, באמצעות סוכניה, מנסה לגזול את רכושם ולשלול את חירותם. אלה אנשים שמרנים, רובם דתיים, שקונספירציות מככבות בהשקפת עולמם. חלקם מהדקים את השורות, חשדנים כלפי זרים ובטוחים שכל מי שהם לא מכירים הם חורשי רע.
ברור שכדי לפתח השקפת עולם מעין זו, צריך לחיות באיזור עם אוכלוסייה דלילה, עם צורך חזק לפתור לבד בעיות שמתעוררות, כי השכן הקרוב נמצא במרחק קילומטרים רבים. למה מתלווה להרגשת הבידוד גם חשדנות כלפי זרים וביטחון שהם חורשי רע? מתבקש להשוות את הסיפור ל"משכילה" של וסטאובר. שם מדובר באידהו, ופה באורגון. שם מדובר בקהילה מורמונית ופה לא. אבל אותם אלמנטים נמצאים בשני הספרים: משפחות פטריארכליות, אגירת כלי נשק, ביטחון שיום הדין מעבר לפינה, חוסר נכונות לאפשר לבני משפחה להתנהל באופן שונה מאבותיהם.
והספר? סביר. יש בו מספיק גופות לספק את הסחורה, סודות משפחתיים שחשיפתם קטלנית, תעלומה בת 15 שנים שמתבררת, מתח נמוך, שיכול מכסימום לספק תאורה של נורה של 50 ואט. כדי לאזן את המתח הנמוך, יש בספר מידה די גבוהה של מופרכות שנראית הכרחית לסיפור מהסוג הזה.
הספר תורגם מאנגלית בידי עדי שניידר. הוא/היא כנראה יודע/ת אנגלית. הייתי שמחה לפחות לאותה רמה של ידע בעברית.


















