את הספר הסוררות חשקתי לקרוא מכמה סיבות : הראשונה היא שאי אפשר שלא לשים לב לכריכה
הצבעונית והמהממת שלו שצדה את עיניי ,השניה היא , שם הספר סיקרן וריתק אותי מאוד ,
והשלישית , היא שידוע שאני אוהבת לצאת מאיזור הנוחות ולקרוא המון ספרי ביכורים חדשים
ושוב ,הופתעתי לטובה מכתיבתה המשובחת של <mark>אמיליה הארט</mark> ובפרט שהם מספרות פמיניסטית
נשית במיטבה , ויותר מכך סקרן אותי שהספר מתבסס בעלילה
סיפורן של ח

#
לא זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי ספר, שהביא את סיפורן של דמויות מתקופות שונות, וקשר ביניהן. זה היה כנראה מזמן ואני כנראה התפעלתי אז מהחידוש. בינתיים הפטנט הזה מצא חן בעיני הרבה סופרות, שהשתמשו בו בנדיבות. מה בנדיבות – בפזרנות שגרמה להרגשת בחילה. עבר רגיל, עבר היסטורי, הווה רגיל, הווה מתמשך – הכל נראה סביר בעיני הסופרות האלה, לספר סיפור שכבר קראנו המון פעמים, עם תובנות ידועות מראש.

נושא "ציד ה

איזה ספר יפה!
יש שיאמרו שזה "ספר של בנות" אבל זה לא הפריע לי לקנות אותו. צריך לתת הזדמנות שווה לכולם...
ואז התחלתי לקרוא, ואיזה כיף!
זהו סיפור אנגלי. אנגלי מאד. עם הנופים האנגליים ומזג האוויר האנגלי, והכפר האנגלי ומי שירצה יוכל אפילו לשמוע את המבטא האנגלי בשיחות שבין הגיבורות.
וזהו ספר נשי מאד וחד צדדי. הנשים הן טובות וגיבורות וסובלות. הגברים כולם הם רעים ואכזריים. אבל ברגע שהתחברת לרעיון - ז