פוטין לא אוהב את בוריס אקונין. ברור למדי למה. אקונין כותב את רוסיה הצאריסטית, הדקדנטית, הגדושה, המיופייפת, המפוארת, התרבותית, הקלאסית, רוסיה עילית ורוסיה תחתית.
אקונין הוא איש מוכשר להפליא, יפנולוג, איש תרבות וספר, אדם ששוחה בהיסטוריה המפוארת של רוסיה כדג במים. אקונין הוא כל מ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
כותרת לספר ונושא מאוד מעניין, קהילות היהודים במזרח הרחוק. למזלי הרקע שלי בנוגע להיסטוריה של קהילות אלו קטן ביותר, כמעט ולא מדברים עליהם ולא ידוע לי על אף מחקר באמת מעמיק בתחום. ספר של 85ע"מ עם די הרבה צילומים בשחור לבן כבר ניתן לומר שהמחקר איננו מעמיק. מדובר כאן בהרבה מדינות ואפ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
והנה שוב, אני בוכה בסיומו של ספר של מאיה ערד.
מאיה ערד בעיני אחת הכותבות הטובות שיש כיום במדינת ישראל. נכון, על טעם ועל ריח וכ'ו וכ'ו, ואולי יש מי שפחות יסכים איתי וזה בסדר גמור. אבל עבורי האישה הזו היא השראה ענקית. היא מצליחה לגעת בי באופן עדין ומתגנב, באופן כזה שלא יכול להשאיר ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
#
פיליפ מרלו אמור להיות קונסנזוס. הוא נחשב קלאסיקה. אחד שפעל בשנות ה 30-40-50 של המאה הקודמת, כחוקר פרטי קשוח (לרעים) אך רחום (לנשים במצוקה). הוא איש גדול ששוקל מעט מעל למה שמומלץ היום, לא מהסס להפעיל את אגרופיו, יוצא מכל מצב אם בעזרת פיו המפיק שיכנוע או אקדח כששיכנוע מילולי לא עובד. ה... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
זמן רב חיכיתי שיצא לאור ספר כזה הסוקר את סצנת בתי הקפה בהקשר של התפתחות התרבות היהודית והישראלית, במיוחד עניין המידע שנגע לסופרים יהודים.
לקח לי מספר חודשים לקרוא את הספר, בעיקר מהעובדה שאני נוטה לקרוא לפחות חמשה ספרי עיון במקביל ובנוסף תמיד גם רומן.
הספר הזה מרתק ומכיל כמות ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
#
קוראים לו בנג'מין והוא "ילד היד" של פילה. היא אישה שחורה שמנהלת ביד רמה חווה בעמק, כמו את משפחתה. מוחה מלא תכנונים, היא יודעת לדרבן את ילדיה ובעלה להישגים שמשפחת קומונאטי אמורה, לדעתה, להגיע אליהם. "ילד יד" הוא פראפרזה על "האכלת יד" שמתייחסת לגורים או גוזלים שנינטשו (או נגזלו מקי... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אפשר שהקביעה המהדהדת ביותר בספר זה היא עדותה של המחברת על עצמה: "תולדות המסעות שלי אינם אלא תולדות מכאובי". אבל מה זה אומר בעצם? לתומי סברתי ש-378 העמודים המחולקים ל-119 חלקים, חלקם סיפורים קצרים שאורכם כמה עשרות עמודים וחלקם קצרצרים, אמורים היו לתת תשובה לכך. לצערי, לא הצלחתי לרדת... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אני מאוד אוהב את כתביו של צויויג ועד עתה הוא לא אכזב אותי באף אחד מספריו אותם קראתי, כולל הביוגרפיות שכתב. אך כשסיימתי לקרוא את "אהבות עכורות", תהיתי האם אכן מדובר באותו סופר. כנראה שכך נראים כתבי בוסר שהם בעצם יותר ניסיונות ספרותיים של סופר בראשית דרכו.
בארבעת הנובלות המרכיב... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אחרי ששבוע שעבר קראתי ספר קצת כבד שהשאיר בי מעט מועקה, הייתי צריכה לפרק את המתח. ומה יותר טוב מלפרק את המתח עם ספר מתח?
ובכן, כך נבחר לו הספר של הרלן קובן שמצאתי ברחוב. כריכה בהחלט מזמינה בצבע האהוב עליי והרבה רצון להיכנס לעלילה מסתורית ומעניינת.
וויל סוחב עימו עבר כבד. לפני ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
#
בשנת 2045 – הספר פורסם ב 2008 – העולם הוא מקום עלוב ומפחיד. עוני רב והזנחה סביבתית, ביריונות, פשע והזנחה. וייד, שבעולם האמיתי הוא תלמיד תיכון חנון, עני ושמן, עם התלהבות שאין לה סוף למשחקי מחשב, הוא גיבור הסיפור הזה ומספר אותו בגוף ראשון. ילד שהוריו מתו והוא חי אצל אחות אמו הנרקומני... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
ג'וזף פיינדר הוא ג'ון גרישם של ספרות המתח הכלכלית. הקורא ההדיוט לא חייב להבין בנפתלות החוק העסקי או בדיני חברות כדי להבין את משמעות הפתרון. מספיק שהוא מבין שהוא לא לגמרי מבין.
הספר פותח במנוסתו של אדם אחד מפני אנשים הרוצים להרגו. הוא בורח בטבע הלא מוכר ומנסה לשרוד. ואז אנחנו ח... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
איך מדרגים ספר בו יש כמה סיפורים? מכירים מכשיר כוח בפארקי משחקים, מכשיר בו יש להכות בתחתיתו בפטיש ואז יש לראות מה הניקוד המתקבל והניקוד הגבוה ביותר מבין כמה ניסיונות קובע למעשה את כוחו של המכה? כך יש למעשה לקבוע את ערכו של ספר סיפורים לפי הסיפור הקצר החזק והטוב ביותר. הדוגמה הי... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
היום ה-687
אני מניח שאתם מכירים את אמרתו של הרקליטוס "אי אפשר לחצות את אותו הנהר פעמיים". מסתבר שגם אי אפשר לקרוא את אותו הספר פעמיים (לפחות לא את הספר הזה). קראתי את הספר לראשונה לפני יותר מ-30 שנה. לא זכרתי את הפרטים מהקריאה הראשונה, אבל את תחושת ההשתאות על העולם החדש שנגלה בו אנ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
יותר מארבעים שנה עברו בין קריאה ראשונה ומרשימה בספר הזה לקריאה שניה. הפעם זו גם קריאה וגם סקירה, אבל ראנד אינה רק סופרת, כי אם גם פילוסופית. לסכם את כל פילוסופיית האובייקטיביזם על רגל אחת, עדיף בפסקה אחת, ייראה כך: "אובייקטיביזם היא תורה פילוסופית אותה הגתה הסופרת האמריקנית-יהו... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
הכנרת האמריקנית, הילרי האן, ניגנה להפליא את הקונצ'רטו לכינור מספר 1 של באך, אבל מה שתפס במיוחד את תשומת ליבי היה התיאום המופלא שלה עם התזמורת, בניצוחו של צעיר שישב ליד הצ'מבלו. עם תום הצפייה בסרטון, בדקתי מיהו אותו מנצח שידע לאזן באופן כה מרשים בין הנגינה הסולנית הווירטואוזית לב... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
בסיומו של הספר הרגשתי דפיקות לב מואצות, כאילו עברתי את המסע המפרך והמטלטל ביחד עם הדמויות וכעת הגענו אל המנוחה, אל הנחלה. רק שהנחלה אינה מבשרת טובות ולכן משאירה אחריה שובל של עצב וחרדה.
רודי ואימו טוני, יוצאים יחד למסע. הם עוזבים את אוסטריה כדי להגיע אל המקום אליו מבקשת האם ל... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
בניגוד לאורי וליעל, אני חושב שזהו ספר מצוין.
אני חייב וידוי קטן - אני מאד אוהב את התרבות של מזרח אסיה בכלל ואת תרבות יפן בפרט.
אבל גם מעבר לזה - הסיפור כשלעצמו הוא סיפור בלשי טוב ומתוחכם. בנוי לפי הגיון (מתמטי?) ונבנה ומוצג בפנינו שלב אחר שלב.
בנקודה הזו אני רוצה לציין שלעניות דע... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
מדובר השלושה סיפורים קצרים וכמה מכתבים שכתב פלובר. האם הם ראויים?
הראשון הוא לב תמים. בעיירה קטנה הגב' אובן נותרת ללא בעלה ועם שני ילדיה הקטנים, בן ובת. נכסיה אינם מספיקים והיא נותרת עם ביתה לאחר מכירת שאר הנכסים. לחייה נכנסת פליסיטה המשרתת וכך ממשיכים חייהם עד למותם של כמה, חל... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
לרוב אני לא אוהב לדרג ולבקר ספרי סיפורת. ספרי סיפורת הם בעיני חוויה רגשית ואינדיבידואלית שקשה לתווך אותה במילים ובדירוגים.
אבל במקרה של הספר הזה החלטתי לחרוג ממנהגי, כי אני מרגיש שזהו אחד הספרים האנדררייטד ביותר שקראתי (במובן היחס בין האיכותיות הספרותיות והרגשיות שלו לבין ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
הנובלה הזו כבר תורגמה ע"י נילי מירסקי בשנת 1981 ופורסמה בקובץ סיפורי צ'כוב "פריחה שנתאחרה" שהופיע בהוצאת עם עובד. 15 שנים מאוחר יותר בשנת 1996 עם עובד רצו להוציא שוב את הסיפור והפעם כספר בפני עצמו בסדרת "קלאסיכיס", מירסקי בחנה את התרגום והחליטה שהתרגום של 1981 שנראה נאה וקולח בשעתו, נר... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |